# מהם שלבי ההתפתחות של אריקסון?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: התפתחות לאורך החיים](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-התפתחותית) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-התפתחותית/מהם-שלבי-ההתפתחות-של-אריקסון

שלבי ההתפתחות של אריקסון הם שמונה שלבים פסיכו־סוציאליים מהינקות ועד הזקנה, שבכל אחד מהם מתח בין שתי תוצאות: אמון מול חוסר אמון, אוטונומיה מול בושה וספק, יוזמה מול אשמה, חריצות מול נחיתות, זהות מול בלבול תפקידים, אינטימיות מול בידוד, פוריות מול קיפאון ושלמות מול ייאוש. אריק אריקסון הציג אותם בספרו ילדות וחברה (1950).

## הסבר על הנושא

### שמונה שלבים מהינקות ועד הזקנה

אריק אריקסון (1902–1994) הוכשר כפסיכואנליטיקאי בווינה והציג את התאוריה שלו בספר ילדות וחברה (1950). השלבים של פרויד הם פסיכו־סקסואליים ומסתיימים בגיל ההתבגרות, ואילו שלבי ההתפתחות של אריקסון הם פסיכו־סוציאליים: הם מעוצבים בידי היחסים עם אחרים ועם החברה, ונמשכים לאורך כל החיים. בכל שלב יש מתח בין שתי תוצאות, ואריקסון קרא לו משבר.

תוצאה טובה נוטה לצד החיובי בלי למחוק את השני: מעט חוסר אמון בריא, כי ילד שבוטח בכולם נמצא בסכנה. שלב שנפתר היטב משאיר כוח, שאריקסון כינה סגולה: תקווה, רצון, תכלית, מסוגלות, נאמנות, אהבה, דאגה ותבונה, לפי הסדר. הטעות הנפוצה היא לחשוב שמשבר הוא אסון, או ששלב עוברים או נכשלים בו לתמיד. לפי אריקסון מתח יכול לחזור ולהיפתר מחדש בהמשך החיים.

### הילדות: ארבעה שלבים לפני גיל ההתבגרות

תינוק שמאכילים ומרגיעים אותו בעקביות לומד שאפשר לסמוך על העולם (אמון מול חוסר אמון). פעוטה בת שנתיים שמתעקשת לנעול את הנעליים בעצמה מתרגלת אוטונומיה, וביקורת בלתי פוסקת מולידה בושה וספק. ילד בן חמש שממציא משחק ומחלק תפקידים מגלה יוזמה, וילד שנענש על כל ניסיון עלול ללמוד אשמה. בבית הספר היסודי ילדים משווים את עבודתם לעבודת אחרים: הצלחה יוצרת תחושת חריצות, וכישלון חוזר תחושת נחיתות.

השלבים נבנים זה על זה, ואריקסון קרא לכך העיקרון האפיגנטי: ילד שמגיע לבית הספר עם תקווה, רצון ותכלית פוגש את דרישות הכיתה מקרקע יציבה יותר. ובכל זאת התאוריה אינה פסק דין על ההורים. המזג של הילד, המשפחה, בית הספר והתרבות משפיעים כולם על הדרך שבה כל מתח נפגש, וקשר מאוחר יותר יכול לתקן חסר מוקדם.

### גיל ההתבגרות: זהות מול בלבול תפקידים

השלב החמישי הוא המוכר ביותר, ואריקסון טבע בו את המושג משבר זהות. מתבגרים מנסים חברים, ערכים, סגנונות ותוכניות, וצריכים לחבר אותם לתשובה אחת לשאלה מי אני. אריקסון תיאר מורטוריום פסיכו־סוציאלי, פסק זמן שהחברה מאפשרת לנסות תפקידים לפני מחויבויות של מבוגרים. בלעדיו, או כשאי אפשר לחבר את התפקידים, התוצאה היא בלבול תפקידים.

ג׳יימס מרסיה (1966) הפך את הרעיון לשתי שאלות: האם האדם חקר אפשרויות, והאם התחייב לאחת מהן? התשובות יוצרות ארבעה סטטוסי זהות. ניתוח על של קרוגר, מרטינוסן ומרסיה (2010) מצא שכאשר הסטטוס משתנה בסוף ההתבגרות ובבגרות הצעירה, התקדמות סבירה יותר מפי שניים מנסיגה.

### הבגרות, וגבולות התאוריה

בבגרות הצעירה המתח הוא אינטימיות מול בידוד, יצירת קשרים קרובים; באמצע החיים פוריות מול קיפאון, דאגה לדור הבא והדרכתו; ובזקנה שלמות מול ייאוש, מבט לאחור על החיים והשלמה איתם.

המבקרים מציינים שאין ראיות רבות לגילים ולסדר המדויקים של השלבים, שהתאוריה נבנתה בעיקר על חייהם של גברים מאירופה ומאמריקה, ושהיא אומרת מעט על הדרך שבה מתח נפתר בפועל. התמיכה החזקה ביותר היא בשלב ההתבגרות, דרך מחקריו של מרסיה. בבגרות, תשובה טובה מזהה את השלב ואת המתח, מיישמת אותם על המקרה ומוסיפה ביקורת.

## תרגול: שלבי ההתפתחות של אריקסון

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **באיזה שלב של אריקסון נמצא תלמיד טיפוסי בכיתה י״א, ומהו המתח של השלב?** — גיל ההתבגרות, השלב החמישי: זהות מול בלבול תפקידים.
2. **כתבו את שלושת המתחים החסרים בטבלה; שורת גיל ההתבגרות מולאה כדוגמה.** — פעוטות: אוטונומיה מול בושה וספק. בית הספר: חריצות מול נחיתות. אמצע החיים: פוריות מול קיפאון.
3. **כתבו את השלב ואת המתח של כל אחד: (א) פעוט בן שנתיים שצועק אני לבד; (ב) ילדה בת תשע שמתוסכלת כי היא הקוראת האיטית בכיתה; (ג) אדם בן חמישים שמדריך עובדים צעירים; (ד) אישה בת שבעים וחמש שמסתכלת לאחור על חייה.** — (א) פעוטות: אוטונומיה מול בושה וספק. (ב) בית הספר: חריצות מול נחיתות. (ג) אמצע החיים: פוריות מול קיפאון. (ד) זקנה: שלמות מול ייאוש.
4. **כתבו את שני הסטטוסים החסרים בטבלה של מרסיה.** — חקר ולא התחייב: מורטוריום. התחייב בלי לחקור: סגירה מוקדמת.
5. **סווגו כל בן ובת 17 לפי הסטטוסים של מרסיה: שירה תלמד משפטים כי הוריה החליטו כך, ומעולם לא שקלה דבר אחר; איתי מנסה שלוש תנועות נוער ועוד לא בחר; מאיה השוותה כמה דרכים ובחרה ללמוד סיעוד; רון לא חשב על כך וזה לא מעניין אותו.** — שירה: סגירה מוקדמת. איתי: מורטוריום. מאיה: השגת זהות. רון: זהות מפוזרת.
6. **כתבו שני הבדלים בין השלבים הפסיכו־סוציאליים של אריקסון לבין השלבים הפסיכו־סקסואליים של פרויד.** — אריקסון מדגיש יחסים וחברה, ופרויד דחפים גופניים; השלבים של אריקסון נמשכים כל החיים, ושל פרויד מסתיימים בגיל ההתבגרות.
7. **למה התכוון אריקסון במורטוריום פסיכו־סוציאלי? תנו דוגמה מחייהם של בני נוער.** — פסק זמן שהחברה מאפשרת לנסות תפקידים וערכים לפני מחויבויות של מבוגרים. דוגמה: שנה שבה צעירה מתנדבת, מטיילת או מנסה תחומי לימוד שונים לפני שהיא בוחרת דרך.
8. **כתבו פסקה המעריכה את התאוריה של אריקסון: חוזקה אחת ושתי ביקורות.** — תשובה טובה מביאה חוזקה (התאוריה מקיפה את כל מהלך החיים וקושרת התפתחות לחברה; מחקריו של מרסיה תומכים בשלב ההתבגרות) וביקורות (מעט ראיות לגילים ולסדר המדויקים, בנויה בעיקר על חייהם של גברים מערביים, לא ברור איך מתח נפתר).

## שאלות נפוצות

### מהו השלב החשוב ביותר בתאוריה של אריקסון?

אריקסון לא דירג את השלבים, כי כל שלב נשען על אלה שלפניו. השלב החמישי, זהות מול בלבול תפקידים בגיל ההתבגרות, הוא המוכר והנחקר ביותר, בין השאר דרך סטטוסי הזהות של ג׳יימס מרסיה.

### מה קורה כששלב לא נפתר היטב?

לפי אריקסון, האדם נושא יותר מהצד השלילי אל השלבים הבאים, למשל יותר חוסר אמון או יותר ספק. אבל מתח יכול להיפתר מחדש בהמשך החיים, ולכן קושי מוקדם אינו תוצאה סופית.

### מה ההבדל בין אריקסון לפרויד?

השלבים של פרויד פסיכו־סקסואליים: הם עוקבים אחר דחפים גופניים ומסתיימים בגיל ההתבגרות. השלבים של אריקסון פסיכו־סוציאליים: הם עוקבים אחר היחסים של האדם עם משפחתו ועם החברה, ונמשכים בבגרות ועד הזקנה.

### האם יש מחקרים שתומכים בשלבים של אריקסון?

רק בחלקם. מחקרים על זהות בגיל ההתבגרות, בעיקר על הסטטוסים של מרסיה, תומכים בשלב הזה. לגילים ולסדר המדויקים של השלבים יש מעט ראיות, וקשה לבדוק את התאוריה כולה.

### באילו גילים מתרחשים השלבים של אריקסון?

בערך: ינקות עד גיל שנה, פעוטות משנה עד שלוש, גיל הגן משלוש עד שש, בית הספר משש עד שתים עשרה, גיל ההתבגרות, ואחריו בגרות צעירה, אמצע החיים וזקנה. ספרי לימוד נותנים גילים מעט שונים.
