# מהם שלבי ההתפתחות המוסרית של קולברג?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: התפתחות לאורך החיים](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-התפתחותית) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-התפתחותית/מהם-שלבי-ההתפתחות-המוסרית-של-קולברג

שלבי ההתפתחות המוסרית של קולברג הם שישה שלבים של שיפוט מוסרי בשלוש רמות: קדם־מוסכמתית (הימנעות מעונש, אחר כך אינטרס עצמי), מוסכמתית (אישור מאחרים, אחר כך חוק וסדר) ובתר־מוסכמתית (אמנה חברתית, אחר כך עקרונות כלליים). לורנס קולברג (1958) בדק לא אם אנשים ענו כן או לא על דילמה אלא למה, וטען שכולם עולים בשלבים באותו סדר.

## הסבר על הנושא

### הנימוק, לא התשובה

לורנס קולברג, פסיכולוג אמריקאי, בנה על עבודתו של פיאז׳ה על השיפוט המוסרי של ילדים. במחקר הדוקטורט שלו באוניברסיטת שיקגו (1958) ראיין 72 בנים משיקגו בני 10, 13 ו־16 על דילמות מוסריות. המוכרת ביותר היא דילמת היינץ: אישה גוססת מסרטן; לרוקח יש תרופה שאולי תציל אותה, אבל הוא דורש 2,000 דולר, פי עשרה מעלותה; בעלה, היינץ, מצליח לגייס רק כ־1,000 דולר. האם היינץ צריך לגנוב את התרופה?

הצעד המרכזי של קולברג היה לבדוק את הנימוק ולא את ההחלטה. "כן, לגנוב" ו"לא לגנוב" יכולים להופיע בכל שלב; מה שמשתנה הוא הסיבה. ילד שאומר "לא לגנוב, תיכנס לכלא" ומבוגר שאומר "לא לגנוב, החוק מגן על הזכויות של כולם" נותנים אותה תשובה בשלבים שונים מאוד.

### שלוש רמות, שישה שלבים

ברמה הקדם־מוסכמתית, האופיינית לילדים, טוב ורע נשפטים לפי התוצאות לאדם עצמו. שלב 1: מצייתים כדי להימנע מעונש. שלב 2: אינטרס עצמי וחילופין הוגנים, "אתה עוזר לי, אני עוזר לך". ברמה המוסכמתית, שרוב בני הנוער והמבוגרים מגיעים אליה, מוסר פירושו לעמוד בציפיות של אחרים ושל החברה. שלב 3: להיות אדם טוב בעיני המשפחה והחברים, לזכות באישור. שלב 4: חוק וסדר, מילוי חובה כדי שהחברה תתפקד.

ברמה הבתר־מוסכמתית אנשים שופטים חוקים לפי עקרונות. שלב 5: החוקים הם אמנה חברתית שאפשר לשנות כשהיא אינה מגינה על זכויות ועל רווחה. שלב 6: עקרונות מוסריים כלליים, כמו צדק וכבוד האדם, שאדם פועל לפיהם גם נגד החוק. קולברג מצא את שלב 6 לעיתים רחוקות כל כך עד שהפסיק לסווג אליו.

### מה אומרות הראיות

הצוות של קולברג ראיין את הנערים שוב במשך 20 שנה, וקולבי ועמיתיו (1983) דיווחו שעברו בשלבים לפי הסדר, בלי לדלג. סנארי (1985) סקר 45 מחקרים ב־27 ארצות, ובהם מחקר אורך על בני נוער בקיבוצים בישראל (1969–1978), ומצא את השלבים המוקדמים במקומות רבים, ואילו השלבים הגבוהים היו נדירים ולבשו צורות שונות בתרבויות שונות. הטעות הנפוצה היא לראות בשלב תווית של אדם; קולברג סיווג נימוקים, ואדם יכול לנמק בשלבים שונים בשאלות שונות.

### גיליגן וביקורות נוספות

קרול גיליגן, עמיתה של קולברג, טענה בספרה בקול שונה (1982) שהתאוריה נבנתה על בנים ומודדת רק מוסר של צדק, כללים וזכויות. אנשים רבים, ובמחקר שלה נשים רבות, שופטים דרך מוסר של אכפתיות, תשומת לב ליחסים ולצרכים של המעורבים, שהסיווג של קולברג עלול לראות בו שלב נמוך יותר. מטא־אנליזות מאוחרות (ווקר 1984; ג׳אפי והייד 2000) מצאו הבדלים קטנים בלבד בין המינים, אבל הטענה שאכפתיות היא כיוון מוסרי מלא התקבלה.

שתי ביקורות נוספות: התאוריה מודדת נימוק על דילמות דמיוניות, שאינו מנבא תמיד מה אנשים עושים, וג׳ונתן הייט טען שאנשים מחליטים לעיתים קרובות באינטואיציה ומוצאים נימוקים אחר כך. תשובה טובה ממקמת נימוק בשלב שלו, מסבירה למה, ומוסיפה ביקורת אחת עם ראיה.

## תרגול: שלבי ההתפתחות המוסרית של קולברג

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את שמות שלבים 2 ו־4, ואת הרמה שכל אחד שייך אליה.** — שלב 2: אינטרס עצמי (חילופין הוגנים), רמה קדם־מוסכמתית. שלב 4: חוק וסדר (סדר חברתי וחובה), רמה מוסכמתית.
2. **כתבו את הרמה של כל נימוק בדילמת היינץ.** — כדי שלא ייענש: קדם־מוסכמתית (שלב 1). החברה צריכה חוקים: מוסכמתית (שלב 4). חיים שווים יותר מרווח: בתר־מוסכמתית (שלב 5 או 6).
3. **מדוע קולברג בדק את הנימוק ולא את ההחלטה? תנו דוגמה.** — משום שאותה החלטה יכולה לנבוע מנימוקים שונים מאוד. "לא לגנוב, ייענשו אותך" (שלב 1) ו"לא לגנוב, החוק מגן על כולם" (שלב 4) הן אותה תשובה בשלבים שונים.
4. **נערה בת 16 אומרת: "לא הייתי מעתיקה במבחן, ההורים שלי היו כל כך מאוכזבים ממני." איזה שלב זה? הסבירו.** — שלב 3, רמה מוסכמתית: הסיבה היא להיראות אדם טוב בעיני אנשים שחשובים לה ולשמור על האישור שלהם.
5. **מלאו את העמודה של גיליגן.** — המוסר עוסק באכפתיות וביחסים. שיפוט טוב נענה לצרכים של האנשים המעורבים.
6. **מה מצא מחקר המעקב של 20 שנה על המדגם של קולברג, ומדוע זה חשוב לתאוריה?** — הנערים עברו בשלבים לפי הסדר בלי לדלג (קולבי ועמיתיו 1983). זה תומך בטענה שהשלבים הם רצף קבוע, לב ליבה של תאוריית שלבים.
7. **העריכו את התאוריה של קולברג: חוזקה אחת ושתי ביקורות, כל אחת עם ראיה.** — תשובה טובה מביאה חוזקה (השלבים מופיעים לפי הסדר לאורך 20 שנה, קולבי ועמיתיו 1983; שלבים מוקדמים נמצאו בתרבויות רבות, סנארי 1985) ושתי ביקורות (נבנתה על בנים ועל מוסר צדק, גיליגן 1982; השלבים הגבוהים תלויי תרבות, סנארי 1985; הנימוק אינו מנבא תמיד מעשה; האינטואיציה אולי קודמת, הייט), ומסכמת.

## שאלות נפוצות

### מהי דילמת היינץ?

זו הדילמה המוסרית המוכרת ביותר של קולברג. אשתו של היינץ גוססת, רוקח דורש 2,000 דולר על תרופה שאולי תציל אותה, פי עשרה מעלותה, והיינץ מצליח לגייס רק כ־1,000 דולר. שואלים אם היינץ צריך לגנוב את התרופה, ולמה.

### האם כולם מגיעים לשלב הגבוה ביותר?

לא. רוב בני הנוער והמבוגרים שופטים ברמה המוסכמתית, שלבים 3 ו־4. שלב 5 נדיר יותר, וקולברג מצא את שלב 6 לעיתים רחוקות כל כך עד שהפסיק לסווג אליו.

### במה קולברג שונה מפיאז׳ה בהתפתחות המוסרית?

פיאז׳ה תיאר שני שלבים רחבים בשיפוט המוסרי של ילדים, מציות לכללים קבועים להבנה שכללים הם הסכמה. קולברג הרחיב את הרעיון לשישה שלבים שנמשכים גם בגיל ההתבגרות ובבגרות.

### האם התאוריה של קולברג מוטה נגד נשים?

גיליגן טענה שכן, משום שנבנתה על בנים והעדיפה צדק על פני אכפתיות. מטא־אנליזות מאוחרות מצאו הבדלים קטנים בלבד בין גברים לנשים בשיפוט מוסרי, אבל רעיון מוסר האכפתיות שלה נעשה חלק מהתחום.

### האם שיפוט מוסרי מנבא התנהגות מוסרית?

רק בחלקו. מי ששופטים בשלבים גבוהים נוטים מעט יותר לפעול לפי עקרון, אבל גם מצבים, רגשות ואינטואיציות מעצבים התנהגות, ולכן נימוק על דילמה ומעשה בחיים אינם אותו דבר.
