# מהם סגנונות ההתקשרות לפי איינסוורת׳?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: התפתחות לאורך החיים](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-התפתחותית) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-התפתחותית/מהם-סגנונות-ההתקשרות-לפי-איינסוורת

במבחן המצב הזר של מרי איינסוורת׳ ממיינים תינוקות בני שנה בערך לסגנונות התקשרות לפי התגובה שלהם כשההורה יוצא וחוזר: בטוח (נסער ונרגע במפגש מחדש), נמנע (מתעלם מההורה) ואמביוולנטי (נצמד וגם דוחה). מיין וסולומון (1990) הוסיפו דפוס רביעי, לא מאורגן. הסגנון מתאר קשר, ולא אופי קבוע של הילד.

## הסבר על הנושא

### היקשרות והמצב הזר

ג׳ון בולבי (1907–1990) טען שתינוקות נולדים מוכנים לחפש קרבה למטפל, כי הקרבה שמרה על חייהם, וקרא לקשר הזה היקשרות (בשפת היומיום גם התקשרות). הארי הארלו (1958) תמך בכך במחקר על קופי רזוס: הגורים נצמדו רוב הזמן לדמות רכה מבד ולא לדמות מתיל שנתנה חלב, כלומר הנחמה, ולא המזון בלבד, בונה את הקשר. הניסויים גרמו לקופים סבל קשה, והיום לא היו מתירים אותם.

מרי איינסוורת׳ (1913–1999) מדדה את הקשר במצב הזר, הליך מעבדה של שמונה שלבים בני כשלוש דקות, שתואר לראשונה במלואו אצל איינסוורת׳ ובל (1970) עם 56 תינוקות בני שנה. הצופים בודקים איך התינוק חוקר כשההורה משמש לו בסיס בטוח, איך הוא מגיב לזר ולפרידה, ובעיקר מה הוא עושה בשני המפגשים מחדש.

### שלושה סגנונות, ואחר כך רביעי

תינוק בטוח חוקר, עשוי לבכות כשההורה יוצא, ובמפגש מחדש פונה אליו ונרגע מהר. תינוק נמנע כמעט אינו נסער ומתעלם מההורה כשהוא חוזר, אף שמחקרי דופק הראו שגם הוא נסער. תינוק אמביוולנטי נסער מאוד, ובמפגש מחדש גם נצמד וגם דוחה, וקשה להרגיע אותו. צוותה של איינסוורת׳ פרסם את שלושת הסגנונות בספר שיצא ב־1978.

מרי מיין וג׳ודית סולומון (1990) הוסיפו את הדפוס הלא מאורגן, לתינוקות שאין להם דרך עקבית: הם קופאים, או ניגשים להורה בפנים מופנות. הטעות הנפוצה היא לשפוט לפי הבכי. גם תינוקות בטוחים בוכים; מה שמבחין בין הסגנונות הוא המפגש מחדש.

### בתרבויות שונות, ובישראל

ואן איזנדורן וקרוננברג (1988) איחדו 32 מדגמים, 1,990 תינוקות משמונה ארצות: 65% בטוחים, 21% נמנעים ו־14% אמביוולנטיים. הסגנון הבטוח היה השכיח בכל ארץ, אבל במדגם מצפון גרמניה היו יותר נמנעים ובמדגמים מיפן יותר אמביוולנטיים, אולי משום שתינוק יפני שנשאר לבד עם זר פוגש מצב חריג. ההבדלים בתוך ארץ אחת היו גדולים פי 1.5 בערך מההבדלים בין ארצות.

בישראל יש מקרה מפורסם. בחלק מהקיבוצים ישנו תינוקות בבית ילדים משותף, נוהג שנעלם מאז. אברהם שגיא ועמיתיו (1994) השוו 48 תינוקות בקיבוצים: 80% מאלה שישנו בבית היו בטוחים באימם, לעומת 48% מאלה שישנו בלינה משותפת, בלי הבדל במזג בין הקבוצות.

### מה הסגנונות מנבאים, ומה לא

סגנון שייך לקשר: פעוט יכול להיות בטוח עם הורה אחד ולא עם השני (מיין ווסטון, 1981). הוא יציב במידה בינונית, ומשתנה כשנסיבות המשפחה משתנות (פריילי, 2002). המבקרים מוסיפים ש־20 דקות במעבדה הן חלון צר, שהמזג של התינוק עשוי להשפיע, ושאותו הליך אינו בהכרח אומר אותו דבר בכל תרבות. סגנון אינו אבחנה, לא של הילד ולא של ההורה. אם הקריאה על היקשרות מעוררת דאגה לגבי הקשרים שלכם, היועצת בבית הספר או פסיכולוג הם האנשים לדבר איתם.

## תרגול: סגנונות התקשרות והמצב הזר

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה טען ג׳ון בולבי על הסיבה שתינוקות נקשרים?** — שתינוקות נולדים מוכנים לחפש קרבה למטפל, כי הקרבה למטפל שמרה על ביטחונם ועל חייהם.
2. **כתבו את שלושת השלבים החסרים של המצב הזר.** — 3: אדם זר מצטרף להורה ולתינוק. 5: ההורה חוזר והזר יוצא (המפגש הראשון מחדש). 7: הזר חוזר כשהתינוק לבד.
3. **כתבו מה עושים במפגש מחדש התינוק הנמנע והתינוק האמביוולנטי.** — נמנע: מתעלם מההורה או מתרחק ממנו. אמביוולנטי: נצמד להורה ובאותו זמן דוחה אותו, וקשה להרגיע אותו.
4. **סווגו כל תינוק. דנה בוכה כשאביה יוצא; כשהוא חוזר היא מושיטה אליו ידיים ותוך דקה משחקת שוב. עומר כמעט אינו מרים את הראש כשאימו יוצאת וכשהיא חוזרת. יעל צורחת כשאימה יוצאת, וכשהיא חוזרת נאחזת בה ובועטת בה.** — דנה: בטוחה. עומר: נמנע. יעל: אמביוולנטית.
5. **במחקר של הארלו הגורים נצמדו רוב הזמן לדמות מבד ולא לדמות מתיל שנתנה חלב. מה זה מלמד על היקשרות?** — שההיקשרות נבנית ממגע ונחמה ולא מהאכלה בלבד. הקופים של הארלו נפגעו קשה, ומחקר כזה לא היה מותר היום.
6. **קראו את התרשים. איזה סגנון היה השכיח בשמונה הארצות, ומה יכולה להיות סיבה לכך שבמדגם יפני היו יותר תינוקות אמביוולנטיים?** — הסגנון הבטוח, 65%. תינוקות ביפן באותה תקופה כמעט לא נפרדו מאימם, ולכן השארות עם זר הייתה מלחיצה במיוחד, וייתכן שההליך אינו אומר שם אותו דבר.
7. **במחקר הקיבוצים של שגיא ועמיתיו (1994) 80% מהתינוקות שישנו בבית היו בטוחים, לעומת 48% מאלה שישנו בלינה משותפת. מה מרמזת התוצאה, ומהי מגבלה אחת של המחקר?** — היא מרמזת שטיפול של ההורה בלילה חשוב להיקשרות בטוחה; הפער הוא 32 נקודות אחוז. מגבלות: רק 48 תינוקות, והמשפחות לא חולקו באקראי לסידורי השינה, ולכן הבדלים אחרים בין הקיבוצים עשויים להשפיע.
8. **תלמיד כתב: המצב הזר מראה איזה מבוגר יהיה התינוק. כתבו פסקה המעריכה את הטענה.** — תשובה טובה אומרת שהסגנון מתאר קשר אחד בזמן אחד, שפעוט יכול להתנהג אחרת עם כל הורה, שההיקשרות יציבה רק במידה בינונית ומשתנה עם הנסיבות, ושההליך קצר ואינו בהכרח אומר אותו דבר בכל תרבות.

## שאלות נפוצות

### מהו סגנון ההתקשרות השכיח ביותר?

ההתקשרות הבטוחה. בניתוח העל של ואן איזנדורן וקרוננברג (1988), שכלל 1,990 תינוקות משמונה ארצות, 65% מהתינוקות היו בטוחים, והסגנון הבטוח היה השכיח בכל ארץ שנבדקה.

### האם סגנון התקשרות יכול להשתנות?

כן. ההיקשרות יציבה רק במידה בינונית מהינקות והלאה, והיא משתנה בעיקר כשנסיבות המשפחה משתנות, לטובה או לרעה. סגנון שנמדד בגיל שנה הוא נקודת התחלה ולא תכונה קבועה.

### האם היקשרות נמנעת היא הפרעה?

לא. נמנע, אמביוולנטי ובטוח הם דפוסי התנהגות של תינוקות רגילים בהליך מעבדה, ולא אבחנות. הפרעות היקשרות הן מצבים קליניים נפרדים, ורק אנשי מקצוע מאבחנים אותם.

### מה ההבדל בין בולבי לאיינסוורת׳?

בולבי בנה את התאוריה: תינוקות נולדים מוכנים לחפש קרבה למטפל, שהופך לבסיס בטוח. איינסוורת׳ מדדה אותה: היא תכננה את המצב הזר ותיארה את הסגנון הבטוח, הנמנע והאמביוולנטי.

### האם סגנונות ההתקשרות של מבוגרים באים מהמצב הזר?

הם צמחו מאותה תאוריה, אבל אצל מבוגרים מודדים אחרת, בראיונות ובשאלונים על קשרים קרובים. שאלונים ברשת שמדביקים לאדם סגנון התקשרות אינם הערכה פסיכולוגית.
