# מה ההבדל בין חשיבה אנליטית לחשיבה הוליסטית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: תרבות והנפש](https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-בין-תרבותית) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/פסיכולוגיה-בין-תרבותית/מה-ההבדל-בין-חשיבה-אנליטית-לחשיבה-הוליסטית

חשיבה אנליטית מתמקדת באובייקט מרכזי ומסבירה אותו בתכונות שלו, בקטגוריות ובכללים; חשיבה הוליסטית מתייחסת לכל הסצנה ומסבירה אירועים דרך ההקשר והקשרים. ריצ׳רד ניסבט ועמיתיו מצאו שבממוצע אנשים מהמערב נוטים לחשיבה אנליטית ואנשים ממזרח אסיה לחשיבה הוליסטית, הבדל שמופיע אפילו במה שאנשים מסתכלים עליו.

## הסבר על הנושא

### שתי דרכים לחשוב על אותו עולם

ריצ׳רד ניסבט ועמיתיו (2001) תיארו שתי מערכות חשיבה. חשיבה אנליטית מתמקדת באובייקט מרכזי, ממיינת אותו לקטגוריות ומסבירה את מה שהוא עושה בתכונות שלו ובכללים, כולל לוגיקה פורמלית. חשיבה הוליסטית מתייחסת לכל השדה, לאובייקט יחד עם ההקשר שלו ולקשרים בין הדברים, מסבירה אירועים דרך ההקשר הזה, ומתמודדת עם סתירה בחיפוש דרך אמצע ולא בבחירת צד אחד. הסקירה שלהם מצאה שבממוצע אנשים מתרבויות מערביות נוטים לחשיבה אנליטית ואנשים מתרבויות במזרח אסיה נוטים לחשיבה הוליסטית, וניסבט פרש את הטיעון מאוחר יותר בספרו מ־2003.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שסגנון אחד חכם יותר. כל אחד מתאים לבעיות אחרות: הסגנון האנליטי עוזר לבודד משתנה בניסוי, והסגנון ההוליסטי עוזר להבחין איך שינוי בחלק אחד של מערכת משפיע על שאר החלקים.

### מחקר האקווריום

מסודה וניסבט (2001) הראו למשתתפים יפנים ואמריקאים סצנות תת־ימיות מונפשות קצרות וביקשו מהם לתאר מה ראו. המשתתפים היפנים אמרו יותר משפטים על הרקע ועל הקשרים בין הדברים בסצנה. אחר כך בא מבחן זיהוי: עצמים שכבר ראו, ועצמים חדשים, הוצגו על הרקע המקורי או על רקע חדש. המשתתפים היפנים זיהו עצמים מוכרים פחות טוב על רקע חדש, כאילו כל עצם והסביבה שלו נזכרו יחד. אצל האמריקאים לשינוי הרקע הייתה השפעה קטנה. מחקר שני עם תמונות של חיות בר מצא את אותו דפוס.

### מבחן הקו במסגרת

שינובו קיטאיאמה ועמיתיו (2003) תכננו מבחן פשוט של אותו רעיון. המשתתף רואה מסגרת ריבועית עם קו אנכי שיורד מהצלע העליונה, ואחר כך מקבל מסגרת חדשה בגודל אחר. במשימה המוחלטת הוא צריך לצייר קו באותו אורך בדיוק, בלי להתייחס למסגרת. במשימה היחסית הוא צריך לצייר קו באותו יחס למסגרת. אם המסגרת הראשונה היא 9 ס״מ עם קו של 3 ס״מ והמסגרת החדשה היא 6 ס״מ, התשובה המוחלטת היא 3 ס״מ והתשובה היחסית היא 3 × 6 ÷ 9 = 2 ס״מ. המשתתפים היפנים היו מדויקים יותר במשימה היחסית, שמשתמשת בהקשר, והאמריקאים במשימה המוחלטת, שמתעלמת ממנו. אנשים שחיו בארץ האחרת נטו לזוז לעבר הדפוס של התרבות המארחת.

### מאיפה ההבדל בא, והגבולות שלו

מעקב עיניים מרמז שההבדל מתחיל במה שאנשים מסתכלים עליו: צ׳ואה, בולנד וניסבט (2005) מצאו שאמריקאים הביטו באובייקט המרכזי בתמונה מוקדם יותר וזמן רב יותר, ואילו משתתפים סינים הזיזו את המבט אל הרקע לעיתים קרובות יותר. גם הסביבה עשויה לתרום: מיאמוטו ועמיתיו (2006) מצאו שבסצנות עירוניות ביפן יש יותר פרטים, ושתמונות שלהן גרמו גם ליפנים וגם לאמריקאים לשים לב יותר להקשר. יחד עם השינוי שנראה אצל אנשים שחיו בחו״ל, זה מראה שסגנונות חשיבה הם הרגלים נלמדים ולא תכונות קבועות, והם מתארים ממוצעים עם חפיפה רחבה בין יחידים.

## תרגול: חשיבה אנליטית וחשיבה הוליסטית

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות. התגובות והמדידות הומצאו לתרגול.

1. **כתבו אנליטית או הוליסטית ליד כל תגובה.** — שמתי לב קודם לשמלה: אנליטית (האובייקט המרכזי). עם מי היא עומדת: הוליסטית (קשרים בסצנה). מחייכת כי היא אדם עליז: אנליטית (סיבה בתוך האדם, בלי להתייחס לאירוע).
2. **חשבו את הקו הנכון במסגרת החדשה במשימה המוחלטת ובמשימה היחסית.** — מוחלטת: אותו אורך, 5 ס״מ. יחסית: אותו יחס, 5 × 6 ÷ 10 = 3 ס״מ, כי הקו היה חצי מהמסגרת.
3. **כתבו את התוצאה החסרה והסבירו מה היא מרמזת על האופן שבו המשתתפים היפנים זכרו את הסצנה.** — הזיהוי ירד. נראה שכל עצם והרקע שלו נזכרו יחד, ולכן שינוי הרקע הקשה על זיהוי העצם.
4. **במבחן הקו במסגרת, באיזו משימה הייתם מצפים שאדם שחושב הוליסטית יהיה מדויק יותר, ומדוע?** — במשימה היחסית, כי היא דורשת להתחשב במסגרת, כלומר בהקשר, וזה מה שקשב הוליסטי עושה. המשימה המוחלטת דורשת להתעלם מההקשר.
5. **מה הוסיף מחקר מעקב העיניים לממצאים המוקדמים?** — הוא הראה שההבדל מופיע במקום שבו אנשים מסתכלים בפועל: אמריקאים הביטו באובייקט המרכזי מוקדם וממושך יותר, וסינים הביטו יותר ברקע. לכן ההבדלים בזיכרון ובשיפוט אולי מתחילים בקשב עצמו.
6. **כתבו שתי ראיות מהדף לכך שסגנונות חשיבה אינם קבועים.** — אנשים שחיו בארץ אחרת זזו לעבר הדפוס של התרבות המארחת במבחן הקו במסגרת; ותמונות של סצנות עירוניות ביפן גרמו גם לאמריקאים, ולא רק ליפנים, לשים לב יותר להקשר.
7. **תלמיד כתב: "אנשים ממזרח אסיה לא יודעים לחשוב לוגית." תקנו את הטענה בעזרת הדף.** — המחקר מתאר נטיות בממוצע, לא יכולות: כולם יכולים להשתמש בשני הסגנונות, הקבוצות חופפות במידה רבה, והסגנונות משתנים עם ההקשר והניסיון. חשיבה הוליסטית נשענת פחות על לוגיקה פורמלית במשימות מסוימות, וזו אסטרטגיה אחרת, לא חוסר יכולת.

## שאלות נפוצות

### מה דוגמה לחשיבה הוליסטית?

לתאר סצנה כשמתחילים בסביבה ובקשרים בין הדברים שבה, ולא בעצם הבולט ביותר, זו חשיבה הוליסטית. כך גם להסביר מעשה של אדם בעזרת המצב והקשרים שסביבו.

### מי חקר חשיבה אנליטית והוליסטית?

הפסיכולוג האמריקאי ריצ׳רד ניסבט ועמיתיו פנג, צ׳וי ונורנזיאן פרשו את התאוריה ב־2001. מסודה, שינובו קיטאיאמה ואחרים בדקו אותה במחקרים על קשב וזיכרון.

### מהו מבחן הקו במסגרת?

מבחן של קיטאיאמה ועמיתיו (2003): אחרי שראו קו בתוך מסגרת ריבועית, אנשים מציירים קו במסגרת חדשה, באותו אורך מוחלט או באותו יחס למסגרת. המבחן מודד עד כמה אנשים מתחשבים בהקשר.

### האם חשיבה הוליסטית טובה יותר מחשיבה אנליטית?

אף אחת מהן אינה טובה יותר באופן כללי. חשיבה אנליטית עוזרת לבודד סיבה אחת, וחשיבה הוליסטית עוזרת לראות איך חלקים של מערכת משפיעים זה על זה. כל אחת מתאימה לבעיות אחרות, ואנשים יכולים להשתמש בשתיהן.

### מדוע תרבויות נבדלות בסגנון החשיבה?

ניסבט ועמיתיו קשרו את ההבדל למערכות חברתיות שונות. ראיות מצביעות גם על הסביבה הפיזית, כי סצנות עירוניות עמוסות משכו קשב להקשר, ועל הניסיון, כי אנשים שחיו בחו״ל נטו לסגנון של התרבות המארחת.
