• פסיכולוגיה: תרבות והנפש

מה ההבדל בין חשיבה אנליטית לחשיבה הוליסטית?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״בעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

חשיבה אנליטית מתמקדת באובייקט מרכזי ומסבירה אותו בתכונות שלו, בקטגוריות ובכללים; חשיבה הוליסטית מתייחסת לכל הסצנה ומסבירה אירועים דרך ההקשר והקשרים. ריצ׳רד ניסבט ועמיתיו מצאו שבממוצע אנשים מהמערב נוטים לחשיבה אנליטית ואנשים ממזרח אסיה לחשיבה הוליסטית, הבדל שמופיע אפילו במה שאנשים מסתכלים עליו.

הסבר על הנושא

שתי דרכים לחשוב על אותו עולם

ריצ׳רד ניסבט ועמיתיו (2001) תיארו שתי מערכות חשיבה. חשיבה אנליטית מתמקדת באובייקט מרכזי, ממיינת אותו לקטגוריות ומסבירה את מה שהוא עושה בתכונות שלו ובכללים, כולל לוגיקה פורמלית. חשיבה הוליסטית מתייחסת לכל השדה, לאובייקט יחד עם ההקשר שלו ולקשרים בין הדברים, מסבירה אירועים דרך ההקשר הזה, ומתמודדת עם סתירה בחיפוש דרך אמצע ולא בבחירת צד אחד. הסקירה שלהם מצאה שבממוצע אנשים מתרבויות מערביות נוטים לחשיבה אנליטית ואנשים מתרבויות במזרח אסיה נוטים לחשיבה הוליסטית, וניסבט פרש את הטיעון מאוחר יותר בספרו מ־2003.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שסגנון אחד חכם יותר. כל אחד מתאים לבעיות אחרות: הסגנון האנליטי עוזר לבודד משתנה בניסוי, והסגנון ההוליסטי עוזר להבחין איך שינוי בחלק אחד של מערכת משפיע על שאר החלקים.

טבלה שמשווה בין חשיבה אנליטית להוליסטית: קשב לאובייקט המרכזי לעומת לכל הסצנה ולקשרים בה; הסבר של התנהגות בתכונות האובייקט לעומת בהקשר; מיון לפי קטגוריות וכללים לעומת לפי קשרים; התמודדות עם סתירה בבחירת צד לעומת בחיפוש דרך אמצע.אנליטיתהוליסטיתקשב לאובייקט המרכזיקשב לכל הסצנההסיבה: בתוך האובייקטהסיבה: ההקשרמיון לפי קטגוריה וכלליםמיון לפי קשריםסתירה: בוחרים צדסתירה: דרך אמצע
ניסבט ועמיתיו ⁦(2001)⁩: שתי מערכות חשיבה, כנטיות בממוצע.

מחקר האקווריום

מסודה וניסבט (2001) הראו למשתתפים יפנים ואמריקאים סצנות תת־ימיות מונפשות קצרות וביקשו מהם לתאר מה ראו. המשתתפים היפנים אמרו יותר משפטים על הרקע ועל הקשרים בין הדברים בסצנה. אחר כך בא מבחן זיהוי: עצמים שכבר ראו, ועצמים חדשים, הוצגו על הרקע המקורי או על רקע חדש. המשתתפים היפנים זיהו עצמים מוכרים פחות טוב על רקע חדש, כאילו כל עצם והסביבה שלו נזכרו יחד. אצל האמריקאים לשינוי הרקע הייתה השפעה קטנה. מחקר שני עם תמונות של חיות בר מצא את אותו דפוס.

טבלה של תוצאות מחקר האקווריום: משתתפים יפנים אמרו יותר משפטים על הרקע ועל הקשרים, אמריקאים פחות; כשעצם מוכר הוצג על רקע חדש, היפנים זיהו אותו פחות טוב, ואצל האמריקאים לרקע הייתה השפעה קטנה.מדדיפניםאמריקאיםתיאור הרקעיותרפחותעצם מוכר, רקע חדשזיהוי ירדכמעט אין שינוי
מסודה וניסבט ⁦(2001)⁩: אותן סצנות תת־ימיות, שתי דרכים לראות אותן.

מבחן הקו במסגרת

שינובו קיטאיאמה ועמיתיו (2003) תכננו מבחן פשוט של אותו רעיון. המשתתף רואה מסגרת ריבועית עם קו אנכי שיורד מהצלע העליונה, ואחר כך מקבל מסגרת חדשה בגודל אחר. במשימה המוחלטת הוא צריך לצייר קו באותו אורך בדיוק, בלי להתייחס למסגרת. במשימה היחסית הוא צריך לצייר קו באותו יחס למסגרת. אם המסגרת הראשונה היא 9 ס״מ עם קו של 3 ס״מ והמסגרת החדשה היא 6 ס״מ, התשובה המוחלטת היא 3 ס״מ והתשובה היחסית היא 3×6÷9=23 \times 6 \div 9 = 2 ס״מ. המשתתפים היפנים היו מדויקים יותר במשימה היחסית, שמשתמשת בהקשר, והאמריקאים במשימה המוחלטת, שמתעלמת ממנו. אנשים שחיו בארץ האחרת נטו לזוז לעבר הדפוס של התרבות המארחת.

מבחן הקו במסגרת בקנה מידה: מסגרת ריבועית של 9 ס״מ עם קו אנכי של 3 ס״מ שיורד מהצלע העליונה, ומסגרת קטנה יותר של 6 ס״מ עם סימן שאלה במקום שבו המשתתף צריך לצייר קו.מסגרת ⁦9⁩ ס״מ, קו ⁦3⁩ ס״מ?מסגרת ⁦6⁩ ס״מ
קיטאיאמה ועמיתיו ⁦(2003)⁩: להעתיק את הקו בדיוק (מוחלט) או ביחס למסגרת (יחסי).

מאיפה ההבדל בא, והגבולות שלו

מעקב עיניים מרמז שההבדל מתחיל במה שאנשים מסתכלים עליו: צ׳ואה, בולנד וניסבט (2005) מצאו שאמריקאים הביטו באובייקט המרכזי בתמונה מוקדם יותר וזמן רב יותר, ואילו משתתפים סינים הזיזו את המבט אל הרקע לעיתים קרובות יותר. גם הסביבה עשויה לתרום: מיאמוטו ועמיתיו (2006) מצאו שבסצנות עירוניות ביפן יש יותר פרטים, ושתמונות שלהן גרמו גם ליפנים וגם לאמריקאים לשים לב יותר להקשר. יחד עם השינוי שנראה אצל אנשים שחיו בחו״ל, זה מראה שסגנונות חשיבה הם הרגלים נלמדים ולא תכונות קבועות, והם מתארים ממוצעים עם חפיפה רחבה בין יחידים.

טבלה של המקורות האפשריים להבדלים: מעקב עיניים הראה שאמריקאים הביטו מוקדם וממושך יותר באובייקט המרכזי וסינים הביטו יותר ברקע; בסצנות עירוניות ביפן יש יותר פרטים, ותמונות שלהן גרמו גם ליפנים וגם לאמריקאים לשים לב יותר להקשר; אנשים שחיו בתרבות אחרת נטו לסגנון שלה.רמזמה נמצאתנועות עינייםהמבט נודד למקומות שוניםסצנות עירוניותסצנות עמוסות, יותר הקשרמגורים בחו״להסגנון זז לעבר המארחים
צ׳ואה ועמיתיו ⁦(2005)⁩, מיאמוטו ועמיתיו ⁦(2006)⁩, קיטאיאמה ועמיתיו ⁦(2003)⁩.
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: חשיבה אנליטית וחשיבה הוליסטית

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות. התגובות והמדידות הומצאו לתרגול.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: חשיבה אנליטית וחשיבה הוליסטיתשם:
  1. כתבו אנליטית או הוליסטית ליד כל תגובה.

    טבלה של שלוש תגובות דמיוניות לתמונה של אישה בחתונה, וליד כל אחת סימן שאלה לסמן אנליטית או הוליסטית: אני שם לב קודם לשמלה שלה; אני שם לב עם מי היא עומדת; היא מחייכת כי היא אדם עליז.תגובהסגנוןשמתי לב קודם לשמלה?שמתי לב עם מי היא עומדת?מחייכת כי היא אדם עליז?
  2. חשבו את הקו הנכון במסגרת החדשה במשימה המוחלטת ובמשימה היחסית.

    פריט תרגול של מבחן הקו במסגרת בקנה מידה: מסגרת של 10 ס״מ עם קו של 5 ס״מ, ומסגרת חדשה של 6 ס״מ עם סימן שאלה.מסגרת ⁦10⁩ ס״מ, קו ⁦5⁩ ס״מ?מסגרת ⁦6⁩ ס״מ
  3. כתבו את התוצאה החסרה והסבירו מה היא מרמזת על האופן שבו המשתתפים היפנים זכרו את הסצנה.

    טבלת התוצאות של מחקר האקווריום שוב, והתוצאה של המשתתפים היפנים במבחן הרקע החדש הוחלפה בסימן שאלה.מדדיפניםאמריקאיםתיאור הרקעיותרפחותעצם מוכר, רקע חדש?כמעט אין שינוי
  4. במבחן הקו במסגרת, באיזו משימה הייתם מצפים שאדם שחושב הוליסטית יהיה מדויק יותר, ומדוע?

  5. מה הוסיף מחקר מעקב העיניים לממצאים המוקדמים?

  6. כתבו שתי ראיות מהדף לכך שסגנונות חשיבה אינם קבועים.

  7. תלמיד כתב: "אנשים ממזרח אסיה לא יודעים לחשוב לוגית." תקנו את הטענה בעזרת הדף.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מה דוגמה לחשיבה הוליסטית?

לתאר סצנה כשמתחילים בסביבה ובקשרים בין הדברים שבה, ולא בעצם הבולט ביותר, זו חשיבה הוליסטית. כך גם להסביר מעשה של אדם בעזרת המצב והקשרים שסביבו.

מי חקר חשיבה אנליטית והוליסטית?

הפסיכולוג האמריקאי ריצ׳רד ניסבט ועמיתיו פנג, צ׳וי ונורנזיאן פרשו את התאוריה ב־2001. מסודה, שינובו קיטאיאמה ואחרים בדקו אותה במחקרים על קשב וזיכרון.

מהו מבחן הקו במסגרת?

מבחן של קיטאיאמה ועמיתיו (2003): אחרי שראו קו בתוך מסגרת ריבועית, אנשים מציירים קו במסגרת חדשה, באותו אורך מוחלט או באותו יחס למסגרת. המבחן מודד עד כמה אנשים מתחשבים בהקשר.

האם חשיבה הוליסטית טובה יותר מחשיבה אנליטית?

אף אחת מהן אינה טובה יותר באופן כללי. חשיבה אנליטית עוזרת לבודד סיבה אחת, וחשיבה הוליסטית עוזרת לראות איך חלקים של מערכת משפיעים זה על זה. כל אחת מתאימה לבעיות אחרות, ואנשים יכולים להשתמש בשתיהן.

מדוע תרבויות נבדלות בסגנון החשיבה?

ניסבט ועמיתיו קשרו את ההבדל למערכות חברתיות שונות. ראיות מצביעות גם על הסביבה הפיזית, כי סצנות עירוניות עמוסות משכו קשב להקשר, ועל הניסיון, כי אנשים שחיו בחו״ל נטו לסגנון של התרבות המארחת.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לפסיכולוגיה

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 236 המורים