# מהו פיתוח בר קיימא?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: פיתוח וסביבה במרחב העולמי](https://www.lessons.co.il/he/פיתוח-וסביבה) · כיתה י״ב · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/פיתוח-וסביבה/מהו-פיתוח-בר-קיימא

פיתוח בר קיימא הוא פיתוח שעונה על צורכי האנשים היום בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, כפי שהגדיר אותו דוח ברונטלנד של האו״ם ב־1987. הוא נשען על שלושה עמודי תווך, סביבה, חברה וכלכלה, ומאז 2015 העולם מודד אותו ב־17 יעדי הפיתוח בר הקיימא.

## הסבר על הנושא

### הגדרה שיש בה שני דורות

ב־1987 פרסמה ועדה של האו״ם בראשות הנורווגית גרו הרלם ברונטלנד דוח בשם "עתידנו המשותף". הוא הגדיר פיתוח בר קיימא כפיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם. ברעיון יש שני דורות: האנשים שחיים עכשיו, שצריכים מזון, מים, בית ועבודה, והאנשים שעוד לא נולדו, שיזדקקו לאותו כדור ארץ.

את הפיתוח בר הקיימא משרטטים בדרך כלל כשלושה עיגולים חופפים, שלושת עמודי התווך: סביבה (מים נקיים, אוויר, קרקע, מיני בעלי חיים וצמחים), חברה (בריאות, חינוך, הוגנות בין קבוצות) וכלכלה (הכנסה, משרות, שוק שפועל). פרויקט הוא בר קיימא רק במקום שבו שלושתם חופפים. טעות נפוצה היא לחשוב שקיימות פירושה סביבה בלבד. שמורת טבע שמשאירה עיר בלי משרות, או מפעל שמשלם היטב ומרעיל נחל, נכשלים במבחן.

### מדוח לשבעה עשר יעדים

הרעיון התפתח בסדרה של כינוסים של האו״ם: ועידת שטוקהולם על סביבת האדם ב־1972, דוח ברונטלנד ב־1987, ועידת כדור הארץ בריו דה ז׳נרו ב־1992 ויעדי המילניום של שנת 2000. ב־25 בספטמבר 2015 אימצה העצרת הכללית של האו״ם את אג׳נדה 2030, עם 17 יעדי פיתוח בר קיימא ו־169 מטרות, ובהן מיגור העוני והרעב, מים נקיים ותברואה, אנרגיה נקייה במחיר סביר, ערים ברות קיימא ופעולה למען האקלים.

בניגוד ליעדי המילניום, שכוונו בעיקר למדינות מתפתחות, יעדי הקיימות חלים על כל מדינה, עשירה וענייה. כל מדינה מדווחת על התקדמותה, וישראל הציגה באו״ם את הסקירה הלאומית הראשונה שלה ביולי 2019.

### איך מודדים יעד

כל יעד נמדד במדדים, מספרים שאפשר להשוות משנה לשנה. יעד 7, אנרגיה נקייה במחיר סביר, נמדד בין השאר במדד 7.2.1, חלקה של האנרגיה המתחדשת בכלל צריכת האנרגיה הסופית. לפי הבנק העולמי, החלק הזה בישראל עלה מ־3.7 אחוזים ב־2015 ל־6.2 אחוזים ב־2021, ואילו בעולם כולו הוא עמד על 19.7 אחוזים ב־2020.

קראו מספרים כאלה בזהירות. הנתון העולמי גבוה בין השאר כי הוא סופר כמתחדשים עצים וגללים שנשרפים לבישול במדינות עניות, וזה לא נקי ולא בריא. הנתון הנמוך של ישראל משקף מדינה שפועלת בעיקר על גז טבעי ונפט והוסיפה אנרגיה סולארית רק לאחרונה. מדד מודד דבר אחד; הגיאוגרפיה מסבירה מה עומד מאחוריו.

### לשפוט פרויקט לפי שלושת עמודי התווך

בבגרות אפשר שתישאלו אם פרויקט הוא בר קיימא. עברו על כל עמוד תווך ותנו רווח ומחיר. מתקן להתפלת מי ים נותן לכלכלה מים לבתים ולחקלאות, נותן לחברה ביטחון בשנות בצורת וחוסך שאיבה מהאקוויפרים; אבל הוא צורך הרבה חשמל, מייקר את חשבון המים ומחזיר לים תמלחת. אחר כך שקלו ביניהם, והציעו מה יהפוך את הפרויקט לבר קיימא יותר, למשל הפעלתו באנרגיה סולארית.

השימוש בביוב בישראל הוא דוגמה שנייה, שעומדת במבחן טוב יותר. כ־86 אחוזים מהביוב מטוהרים ומושבים לשימוש, בעיקר להשקיית שדות, וזה משרת את מטרה 6.3 של יעד המים: פחות שפכים לא מטוהרים ויותר שימוש חוזר בטוח. הסביבה מרוויחה כי פחות ביוב מגיע לנחלים ולים, הכלכלה כי החקלאים מקבלים מים זולים, והחברה כי המים השפירים נשארים לבתים. המחיר שנשאר הוא מלח: קולחים שטוהרו בצורה לקויה עלולים להמליח את הקרקע לאורך השנים, ולכן איכות הטיהור קובעת עד כמה המערכת בת קיימא.

## תרגול: פיתוח בר קיימא

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים גיאוגרפיה. השתמשו בתרשימים, בגרף ובטבלאות המודפסים בדף, הראו את החישובים ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את שני עמודי התווך החסרים של הפיתוח בר הקיימא ותנו דוגמה אחת למה שכל אחד כולל.** — סביבה (למשל מים, אוויר וקרקע נקיים, או מינים מוגנים) וכלכלה (למשל משרות, הכנסה ושוק שפועל). עמוד התווך שמופיע הוא חברה.
2. **השלימו את שני האירועים החסרים בציר הזמן.** — 1987: דוח ברונטלנד, "עתידנו המשותף", שהגדיר פיתוח בר קיימא. 2015: האו״ם אימץ את 17 יעדי הפיתוח בר הקיימא של אג׳נדה 2030.
3. **בכמה נקודות אחוז עלה חלק האנרגיה המתחדשת בצריכת האנרגיה הסופית בישראל בין 2015 ל־2021? פי כמה בערך היה החלק העולמי ב־2020 גדול מחלקה של ישראל ב־2021?** — 6.2 - 3.7 = 2.5 נקודות אחוז. 19.7 ÷ 6.2 ≈ 3.2, כלומר פי שלושה בערך. תשובה טובה מוסיפה שהנתון העולמי כולל ביומסה מסורתית שנשרפת לבישול.
4. **הסבירו במשפט או שניים את ההבדל בין יעדי המילניום ליעדי הפיתוח בר הקיימא.** — יעדי המילניום (2000) כוונו בעיקר למדינות מתפתחות; 17 יעדי הקיימות (2015) חלים על כל מדינה, עשירה וענייה, ומוסיפים יעדים כמו אנרגיה נקייה, ערים ברות קיימא ופעולה למען האקלים.
5. **השלימו את שלושת התאים החסרים בטבלה ששופטת מתקן התפלה.** — כלכלה, מחיר: חשמל יקר. חברה, רווח: ביטחון מפני מחסור בשנות בצורת. סביבה, מחיר: תמלחת שחוזרת לים ופליטות מתחנות הכוח שמפעילות את המתקן.
6. **תלמידה כתבה: "גן לאומי הוא תמיד בר קיימא, כי הוא שומר על הטבע." תקנו את הטענה.** — קיימות דורשת את שלושת עמודי התווך. גן לאומי שומר על הסביבה, אבל אם הוא סוגר שטחי חקלאות ומשרות בלי הכנסה אחרת, או מרחיק את התושבים שהשתמשו בקרקע, הוא נכשל במבחן הכלכלי או החברתי. הוא בר קיימא אם הוא מביא גם, למשל, משרות בתיירות וגישה לתושבים.
7. **בחרו פרויקט באזור שלכם (כביש, שדה סולארי, שכונה חדשה) ושפטו אם הוא בר קיימא. השתמשו בשלושת עמודי התווך.** — שאלה פתוחה. תשובה טובה מציינת את הפרויקט, נותנת רווח ומחיר לכל עמוד תווך, שוקלת ביניהם, מגיעה להכרעה ומציעה שינוי אחד שיהפוך את הפרויקט לבר קיימא יותר.

## שאלות נפוצות

### מי הגדיר פיתוח בר קיימא?

הוועדה העולמית לסביבה ולפיתוח, בראשות גרו הרלם ברונטלנד, בדוח "עתידנו המשותף" מ־1987. ההגדרה שלה, פיתוח שעונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לענות על צורכיהם, היא עדיין המצוטטת ביותר.

### כמה יעדי פיתוח בר קיימא יש?

יש 17 יעדים ו־169 מטרות, שאימצה העצרת הכללית של האו״ם ב־25 בספטמבר 2015 כחלק מאג׳נדה 2030. הם נעים ממיגור העוני והרעב ועד מים נקיים, אנרגיה נקייה, ערים ברות קיימא ופעולה למען האקלים.

### האם פיתוח בר קיימא עוסק רק בסביבה?

לא. הוא נשען על שלושה עמודי תווך: סביבה, חברה וכלכלה. פרויקט ששומר על הטבע אבל משאיר אנשים בלי עבודה או שירותים אינו בר קיימא, וגם לא פרויקט שיוצר משרות ופוגע במים או בקרקע.

### איך מודדים התקדמות לעבר יעד?

לכל יעד יש מדדים, מספרים שהמדינות מדווחות עליהם בקביעות. באנרגיה נקייה, אחד המדדים הוא חלק האנרגיה המתחדשת בצריכת האנרגיה הסופית; בישראל הוא עלה מ־3.7 אחוזים ב־2015 ל־6.2 אחוזים ב־2021, לפי הבנק העולמי.

### מה ההבדל בין פיתוח בר קיימא לקיימות?

קיימות מתארת מצב שיכול להחזיק לאורך זמן, כמו דיג שאינו מדלדל את הדגה. פיתוח בר קיימא הוא התהליך של שיפור חיי האנשים בדרך ששומרת על המצב הזה, באיזון בין הסביבה, החברה והכלכלה.
