# מהם שירי ציון של יהודה הלוי?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ספרות](https://www.lessons.co.il/he/ספרות-לבגרות) · כיתה י״ב · 2026-11-08 · https://www.lessons.co.il/he/ספרות-לבגרות/מהם-שירי-ציון-של-יהודה-הלוי

שירי ציון של יהודה הלוי (בערך 1075 עד 1141) הם שירי כיסופים לארץ ישראל שכתב משורר שחי בספרד, ובהם "לבי במזרח" ו"ציון הלא תשאלי". הדובר בהם קרוע בין המערב, שבו הוא חי, למזרח, שאליו נמשך לבו, והוא פונה אל ציון כאל אישה אהובה. הם כתובים בצורה הקבועה של שירת ספרד, משקל וחרוז מבריח, ומלאים שיבוצים מן המקרא.

## הסבר על הנושא

### מי היה יהודה הלוי, ומה ידוע על מסעו

יהודה הלוי (בערך 1075 עד 1141) היה משורר, רופא והוגה, מגדולי משוררי תור הזהב בספרד ומחבר הספר "הכוזרי". הוא נולד בטולדו או בטודלה שבצפון ספרד, וכתב שירי חול ושירי קודש רבים. שירי ציון של יהודה הלוי הם שירי כיסופים לארץ ישראל, ובהם "לבי במזרח" ו"ציון הלא תשאלי". הם נחשבים מן השירים המקוריים ביותר בשירת ספרד, והם משקפים לא רק געגועים אלא תהליך נפשי ארוך, שהבשיל במסע שיצא אליו בסוף ימיו.

בשנת 1140 יצא יהודה הלוי מספרד אל המזרח. בספטמבר הגיע לאלכסנדריה, ובמאי 1141 הפליג ממצרים לכיוון ארץ ישראל. מכתבים שנמצאו בגניזה הקהירית מלמדים שמת בקיץ 1141, אבל לא ידוע אם הגיע לארץ. הסיפור שפרש ערבי רמס אותו בשערי ירושלים בשעה שאמר את "ציון הלא תשאלי" מופיע לראשונה בספר "שלשלת הקבלה" מן המאה השש עשרה, והחוקרים מפקפקים בו. אל תכתבו אותו כעובדה.

### לבי במזרח: דובר אחד בשני מקומות

השיר הקצר, שלושה בתים, נפתח בניגוד: "לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב / אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב". הלב במזרח והגוף במערב, ולכן הדובר אינו מסוגל ליהנות אפילו מן האוכל. בבית השני הוא מסביר למה אינו מקיים את נדרו לעלות: "צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב". אדום הוא הכינוי לעולם הנוצרי, שבידיו הייתה אז ירושלים, וערב הם המוסלמים, שבארצם הוא חי. ציון והדובר שבויים שניהם, כל אחד בידי שליט אחר.

הבית האחרון הופך את סדר הערכים: "יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.". כל הטוב של ספרד קל בעיניו, ועפר הדביר, קודש הקודשים של המקדש החרב, יקר לו. הטעות הנפוצה היא לסכם ש"השיר מביע געגועים". כתבו מה בונה את הגעגועים: שרשרת של ניגודים, מזרח ומערב, לב וגוף, קל ויקר, טוב וחרב.

### ציון הלא תשאלי: פנייה אל ציון

"ציון הלא תשאלי" ארוך הרבה יותר, 34 בתים בנוסח שבוויקיטקסט. הדובר פונה אל ציון כאל אישה, ושואל מדוע אינה שואלת לשלום אסיריה: "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ, / דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?". הוא עצמו אחד מהם, "אֲסִיר תַּאֲוָה", אסיר של כמיהה. בהמשך הוא נודד בדמיונו בין מקומות הארץ, בית אל, פניאל ומחניים, חברון והר העברים, כמו עולה רגל.

כך הוא מתאר את דמעותיו: "וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל– / חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!". המילים לקוחות מתהלים: "כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן" (תהלים קלג, ג). במזמור הטל של החרמון הוא ברכה שיורדת על ציון; כאן הדמעות של הגולה הן הטל, והן נכספות לרדת על הריה. אפילו הצירוף נחצה בין הדלת לסוגר, כאילו ירד משורה לשורה. זהו שיבוץ: פסוק שמביא איתו את הברכה שבמזמור, והופך את הבכי לברכה.

### איך הצורה הקבועה מעצבת את שירי ציון

שני השירים כתובים במשקל המתפשט ובחרוז מבריח, והצורה הקבועה אינה רק מסגרת. ב"ציון הלא תשאלי" כל הסוגרים נגמרים באותה סיומת של פנייה אליה: "אֲסִירַיִךְ", "עֲדָרָיִךְ", "הֲרָרָיִךְ", "לְשִׁירָיִךְ". כל בית, יהיה נושאו אשר יהיה, חייב להסתיים במשהו שלה, ולכן השיר חוזר אל ציון 34 פעמים.

ב"לבי במזרח" מילות החרוז מספרות את השיר כולו: "מַעֲרָב", "יֶעֱרָב", "עֲרָב", "נֶחֱרָב": המקום שבו הוא נמצא, המתיקות שאבדה, השלטון שבו הוא חי והחורבן שאליו נכסף. ובשני השירים חוזרת אותה שאלה, "וְאֵיךְ יֶעֱרָב" ו"אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת": מי שלבו בציון אינו יכול ליהנות מן העולם. ההבדל בהיקף: השיר הקצר הוא רגע אחד של קרע, והארוך הוא מסע שלם אל ציון.

## תרגול: שירי ציון של יהודה הלוי

לתלמידי כיתה י״ב שמתכוננים לבגרות בספרות. כל השורות מודפסות בדף; ענו לפי הסדר ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **נכון או לא נכון? תקנו כל משפט לא נכון.
א. יהודה הלוי יצא מספרד אל המזרח בשנת 1140.
ב. ידוע שנרמס בשערי ירושלים.
ג. "לבי במזרח" נכתב כשהיה עדיין בספרד.
ד. "אדום" ו"ערב" בשיר הם שמות של ערים.** — א. נכון. ב. לא נכון: לא ידוע אם הגיע לארץ ישראל; הסיפור על מותו בשערי ירושלים הוא אגדה מן המאה השש עשרה. ג. נכון: הדובר אומר "וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב". ד. לא נכון: הם כינויים לשני השליטים, הנוצרים והמוסלמים.
2. **קראו את "לבי במזרח" כולו:
"לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב / אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב"
"אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד / צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב"
"יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ / יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב."
השלימו בטבלה את הניגודים שבבית השני ובבית השלישי.** — בית שני: "צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם" (מזרח) מול "וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב" (מערב). בית שלישי: עפרות הדביר החרב, שיקרות בעיניו (מזרח), מול כל טוב ספרד, שקל בעיניו לעזוב (מערב).
3. **כתבו בתרשים, מתחת לכל מילת חרוז של "לבי במזרח", מה היא אומרת על הדובר. מה מספרות ארבע המילים יחד?** — מַעֲרָב: המקום שבו הוא נמצא. יֶעֱרָב: המתיקות שאינו מרגיש. עֲרָב: השלטון שבידיו הוא שבוי. נֶחֱרָב: המקדש שאליו הוא נכסף. יחד הן מספרות את השיר: ממקומו במערב, דרך השבי, אל החורבן שהוא רוצה לראות.
4. **ב"ציון הלא תשאלי" כותב יהודה הלוי: "וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל– / חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ!". המילים לקוחות מן הפסוק "כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן" (תהלים קלג, ג). השלימו בתרשים: מה מוסיף השיבוץ?** — תשובה טובה אומרת שבמזמור טל החרמון הוא ברכה שיורדת על הרי ציון. הדובר הופך את דמעותיו לטל הזה: הבכי של הגולה רחוק כמו החרמון, אבל הוא רוצה לרדת על ציון, ואולי להיות לה לברכה. השיבוץ הופך את הצער לתפילה.
5. **קראו את השורה "אֶפֹּל לְאַפַּי עֲלֵי אַרְצֵךְ וְאֶרְצֶה אֲבָנַיִךְ מְאֹד וַאֲחֹנֵן אֶת־עֲפָרָיִךְ" ואת הפסוק "כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ" (תהלים קב, טו). מה עושה הדובר בפסוק?** — בפסוק מדובר על עבדי ה׳ שאוהבים את אבני ציון ומחוננים את עפרה. הדובר לוקח את המילים ומקיים אותן בעצמו, בגוף ראשון: הוא עצמו ירצה את אבניה ויחונן את עפרה. הוא נעשה אחד מן העבדים שבפסוק.
6. **השוו בין "אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב" מ"לבי במזרח" לבין "אֵיךְ יֶעֱרַב לִי אֲכֹל וּשְׁתוֹת בְּעֵת אֶחֱזֶה, / כִּי יִּסְחֲבוּ הַכְּלָבִים אֶת־כְּפִירָיִךְ?" מ"ציון הלא תשאלי". מה משותף לשתי השאלות, ומה שונה?** — בשתיהן הדובר שואל שאלה רטורית: איך אפשר ליהנות מאוכל. ב"לבי במזרח" הסיבה היא הקרע בתוכו, הלב במזרח והגוף במערב. ב"ציון הלא תשאלי" הסיבה היא מה שקורה לציון: הוא רואה בדמיונו את הכלבים גוררים את כפיריה. הקושי עובר מן הדובר אל ציון עצמה.
7. **הסבירו כיצד החרוז המבריח של "ציון הלא תשאלי" מעצב את מה שהשיר יכול לומר. כתבו פסקה.** — פסקה טובה מציינת שכל הסוגרים נגמרים בסיומת של פנייה אל ציון, כמו "אֲסִירַיִךְ" ו"הֲרָרָיִךְ", ומצטטת שתיים או שלוש דוגמאות. היא מסבירה שכך כל בית חייב להסתיים במשהו של ציון, ולכן גם בית שמתחיל בדובר או בגולה חוזר אליה, והשיר כולו נעשה רשימה של כל מה ששייך לציון.

## שאלות נפוצות

### איך מת יהודה הלוי?

לא ידוע. מכתבים מן הגניזה הקהירית מלמדים שמת בקיץ 1141, זמן קצר אחרי שהפליג ממצרים, אבל לא ידוע אם הגיע לארץ ישראל. הסיפור שנרמס בשערי ירושלים כשאמר את "ציון הלא תשאלי" מופיע לראשונה במאה השש עשרה, ורוב החוקרים רואים בו אגדה.

### מה פירוש לבי במזרח ואנכי בסוף מערב?

לבו של הדובר נמשך אל המזרח, אל ארץ ישראל, אבל גופו נמצא "בְּסוֹף מַעֲרָב", בספרד, בקצה המערבי של העולם שהכיר. המשפט מציג אדם שחצוי בין שני מקומות, ולכן בהמשך אינו יכול ליהנות מן האוכל ואינו יכול לקיים את נדרו.

### האם שירי ציון הם שירת קודש או שירת חול?

הם נחשבים חלק משירת החול, כי לא נכתבו כדי להיאמר בתפילה. ובכל זאת "ציון הלא תשאלי" נכנס לתפילה: בעקבותיו נכתבו פיוטים במבנה שלו, הציונים, שנאמרים בקינות של תשעה באב בנוסח אשכנז.

### מה הקשר בין שירי ציון לספר הכוזרי?

ב"הכוזרי" כתב יהודה הלוי בפרוזה רעיונות שהוא שר בשירי ציון. הספר נחתם בפסוק "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" (תהלים קב, טו), ואותו פסוק משובץ ב"ציון הלא תשאלי": "וַאֲחֹנֵן אֶת־עֲפָרָיִךְ".

### למה ציון מתוארת בשיר כאישה?

כבר במקרא ציון היא "בת ציון", אישה שמתאבלת או מתנחמת, ויהודה הלוי ממשיך את הדרך הזאת. הפנייה אליה בלשון נקבה, "תִשְׁאֲלִי", ובסיומת שבכל סוגר, הופכת את הכמיהה לארץ ליחס בין אוהב לאהובה רחוקה, כמו בשירי החשק של התקופה.
