- ספרות
למה ביאליק נקרא המשורר הלאומי?
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) נקרא המשורר הלאומי משום שבשיריו קול של אדם אחד מדבר בשם העם כולו, ברגעי המשבר שלו. ב"על השחיטה", שכתב ב־1903 אחרי פרעות קישינב, ה"אני" של הדובר הופך ל"אֲנַחְנוּ הַמְעָט", ואפילו שיר אהבה כמו "הכניסיני תחת כנפך" נקרא גם כקינה של דור שלם.
הסבר על הנושא
למה ביאליק נקרא המשורר הלאומי
חיים נחמן ביאליק (1873–1934) נקרא המשורר הלאומי משום שבשיריו קול של אדם אחד מדבר בשם העם כולו, ברגעים שבהם העם היה זקוק לקול כזה. הוא נולד בכפר ראדי שבווהלין, למד בישיבת וולוז'ין, חי רוב שנותיו באודסה, עלה לארץ ב־1924 ומת בווינה ב־1934. כבר בצעירותו הוכתר כמשורר הלאומי, ושיריו נלמדים בבתי הספר עד היום.
כדי לקרוא אותו צריך להבחין בין שני קולות. הדובר הפרטי מדבר על עצמו: על נעוריו, על אהבתו ועל בדידותו. הדובר הלאומי מדבר בשם הכלל או אל הכלל, בלשון רבים, בלשון הנביאים ובשם הקורבנות. אצל ביאליק שני הקולות נפגשים לעיתים קרובות בשיר אחד, והשאלה המעניינת היא איפה האחד הופך לשני.
מאני לאנחנו: על השחיטה
הרגע ההיסטורי: באפריל 1903, בחג הפסחא, פרצו בקישינב שבבסרביה פרעות שנמשכו שלושה ימים, ו־49 יהודים נרצחו. כשבועיים אחר כך כתב ביאליק את "על השחיטה", ואז נסע לקישינב עם ועדה שאספה עדויות, וכתב גם את "בעיר ההרגה". שם השיר רומז לברכה שמברך השוחט: הנרצחים מוצגים כבהמות שהובלו לטבח.
השיר נפתח בקול פרטי: "שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!", ואדם אחד מודה "אֲנִי – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי". בבית השני הוא מושיט את צווארו לתליין, "הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!", והופך לכל נרצח, ומיד הוא כבר אינו לבד: "וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!". הדובר הפרטי לא נעלם; הוא נבלע בעם. הטעות הנפוצה היא לכתוב שביאליק כועס על הפוגרום: הדובר הוא דמות שהשיר יוצר, וקולו נע בין אדם אחד ובין עם.
דימוי חוזר: הדם
דימוי חוזר הוא תמונה שחוזרת לאורך השיר ומשתנה בכל הופעה. ב"על השחיטה" זהו הדם. בבית השני הוא דמו של אחד, "דָּמִי מֻתָּר", ואחר כך כתם על בגדו של הרוצח: "דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ – / וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח". בבית השלישי הוא קללה על הרוצחים, "וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ", היפוך של הבטחת יחזקאל לירושלים, "בְּדָמַיִךְ חֲיִי".
בבית האחרון הדם כבר אינו של אדם אחד: שום נקמה לא תכפר על "דַּם יֶלֶד קָטָן", ולכן "יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים". הדימוי גדל מפצע פרטי לכוח שמחלחל אל יסודות העולם, וגדילתו היא המהלך של השיר כולו. כשעוקבים אחר דימוי חוזר כותבים את הופעותיו לפי הסדר ושואלים מה השתנה בכל פעם.
שורת סיום דו משמעית: הכניסיני תחת כנפך
"הכניסיני תחת כנפך" (1905) נשמע שיר פרטי לגמרי. הדובר מבקש מאישה "וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת", ושואל "אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – / הֵיכָן נְעוּרָי?". אבל הבית האחרון חוזר מילה במילה על הראשון ונגמר ב"קַן־תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת". למי הוא פונה? חוקר הספרות הלל ברזל ראה בנמענת יותר מאהובה: אם, אחות ושכינה בעלת כנף. וחוקרת הספרות זיוה שמיר הציעה לקרוא את השאלה על הנעורים כתלונה של עם שבניו נשלחו ללמוד תורה בגיל ארבע או חמש והושאו צעירים מאוד.
כך טוענים לטובת פרשנות אחת: מציגים את שתי הקריאות, בוחרים באחת ומביאים מילים מן השיר. למשל: "תְּפִלּוֹתַי" ו"כְּנָפֵךְ" שייכות ללשון התפילה ולכנפי השכינה, ולכן הסיום פונה גם אל מה שהעם איבד. מי שבוחר בקריאה הפרטית יענה שהחזרה על הבית הראשון מראה שאין לדובר מוצא: הוא שב אל בקשה שלא נענתה. תשובה חזקה מכריעה, ואינה מתעלמת מן הקריאה האחרת.
תרגול: ביאליק והשיר המדבר בלשון רבים
לתלמידי כיתה י״ב לקראת הבגרות בספרות. קראו את השורות המודפסות, ענו על השאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
השלימו את ציר הזמן: איזה שיר כתב ביאליק ב־1903, ומה קרה באותה שנה? ואיזה שיר מן הדף פורסם ב־1905?
השיר "על השחיטה" נפתח כך: "שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי! / אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב – / וַאֲנִי לֹא מְצָאתִיו – / הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!" בדרך כלל מי מתפלל אל מי? מה ההיפוך הזה אומר על הדובר?
בבית הראשון אומר הדובר "אֲנִי – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי", ובבית השני "וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!". זהו את הקול הפרטי ואת הקול הלאומי, והסבירו מה קרה ביניהם.
עקבו אחר הדם בשיר והשלימו את התרשים: "דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח, / דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ – / וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח." (בית שני) "וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם! / יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים" (בית רביעי)
כשבועיים אחרי הפרעות כתב ביאליק "וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! / נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן / עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן". למה לדעתכם הדובר מקלל את מי שקורא לנקמה?
הבית האחרון של "הכניסיני תחת כנפך" חוזר על הראשון: "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, / וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, / וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, / קַן־תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת." השלימו את הטבלה, ואז כתבו פסקה שטוענת לטובת אחת הקריאות.
"על השחיטה" מסתיים בשורות "וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם / כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים." האם זו קללה, נבואה או ייאוש? טענו לטובת קריאה אחת.
תלמיד כתב: "בשיר ביאליק כועס על הפוגרום בקישינב ומספר מה קרה שם." מה לא בסדר בתשובה? כתבו אותה מחדש.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין הדובר בשיר לבין ביאליק עצמו?
הדובר הוא הקול שמדבר בשיר, דמות שהשיר יוצר. ביאליק הוא האיש שכתב אותו. ב"על השחיטה" הדובר מושיט את צווארו לתליין והופך לכל נרצח, אף שביאליק לא היה בקישינב בימי הפרעות. לכן כותבים "הדובר טוען" ולא "ביאליק כועס".
מה כתב ביאליק אחרי פרעות קישינב?
קודם את "על השחיטה", כשבועיים אחרי הפרעות, ואחרי שנסע לקישינב לאסוף עדויות את הפואמה "בעיר ההרגה". כדי לעבור את הצנזורה הרוסית היא נדפסה לראשונה בשם "משא נמירוב". שני השירים השפיעו על צעירים רבים להקים ארגוני הגנה עצמית.
למה ביאליק כמעט הפסיק לכתוב שירה?
אחרי "צנח לו זלזל" (1911) כתב ביאליק רק עוד תשעה שירים עד מותו ב־1934. הוא פנה למסות, לתרגום, לעריכה ולהוצאת ספרים, ובהם "ספר האגדה" שערך עם רבניצקי. הסיבות למשבר הזה נידונות במחקר, והן נושא לשאלה נפרדת.
מה פירוש השורה ואם יש צדק יופע מיד?
"וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!" היא דרישה, לא תפילה: אם יש צדק, שיופיע עכשיו. הבית ממשיך שאם הצדק יופיע רק אחרי שהדובר יושמד, "יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד". צדק שמגיע מאוחר מדי, לפי השיר, אינו צדק.
איך כותבים על שיר של ביאליק בבגרות?
מתחילים בטענה, לא בסיכום: מי הדובר, אל מי הוא פונה ומה משתנה בשיר. אחר כך מביאים שתי ראיות מצוטטות, מסבירים כל אחת, ומקשרים לרגע ההיסטורי רק כשהוא מאיר משהו בשורות. שאלה על סיום דו משמעי דורשת להכריע ולנמק, לא רק להציג שתי אפשרויות.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.
מורים פרטיים לספרות
מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.
יניב דודמורה פרטי לספרות₪130 לשעהבעיר אור יהודהמלמד גאוגרפיה, היסטוריה, לשון, הבעה, אזרחות, ספרות, אנגלית ומתמטיקה 3 יח', מרמת בית הספר היסודי ועד לרמת הגשה לבגרות.לפרופיל המלא
אייל קורדונסקימורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי, אני אייל. אני מאמין שהפוטנציאל להצליח נמצא בכל אחד מאיתנו. המטרה שלי היא ללוות אותך צעד אחר צעד, ולעזור לך להגיע לתוצאות הטובות ביותר שלך.לפרופיל המלא
אורי קוטרמורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי אני אורי הייתי חלק ממצטייני משרד החוץ במדינה,סיימתי בהצטיינות בגרויות ב 5 יחידות במתמטיקה ,פיזיקה אנגלית ו10 יחידות בתכנות ואלקטרוניקהלפרופיל המלא
נוגה עבריתמורה פרטי לספרות₪120 לשעהבעיר כרמיאלHebrew Now Noga/ דקדוק, אוצר מילים, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, דיבור נכון ושוטף. הוראה מותאמת ואסטרטגיות למידה.לפרופיל המלא
נופר חולימורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר רמת גןמורה למתמטיקה מזה כ15 שנים. מכינה לבגרויות, מתמחה בקשיים של תלמידים מכל הגוונים ובעלת סבלנות והכלה אינסופית! מקצועית ומעלה את הביטחטן העצמילפרופיל המלא
מור אלכבירמורה פרטי לספרותבעיר רמת גןללמוד בכיף ולהצליח בגדול! מאבחנת דידקטית מוסמכת, מורה מומחית להוראה מתקנת ולקויות למידה בבתי ספר יסודי. שנים של ניסיון באווירה כיפיתלפרופיל המלא
מאיה צמחמורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר תל אביב -יפוסטודנטית לרפואה והנדסה. מורה אכפתית, סבלנית ומקצועית, מלווה לכל הדרך! פסיכומטרי ובגרויות. מעטפת מלאה מעבר לשיעורים (אונליין בלבד)לפרופיל המלא
מיכל קדישביץמורה פרטי לספרות₪100 לשעהבעיר תל אביב -יפובת 22, חיילת משוחררת תקופה כבר, מתחילה לימודים בשנה הקרובה. טובה עם ילדים/נערים. יש לי בגרות מלאה עם ציון של 96 במתמטיקה 5 יחל, 96 ב5 יחללפרופיל המלא