• סיפורת לבגרות בספרות: הסיפור, הנובלה והרומן

איך קוראים סיפור מתורגם?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

קוראים סיפור מתורגם בעזרת כלי הניתוח הרגילים (עלילה, מספר, דמויות, נקודת מפנה), וזוכרים שכל מילה בו עברה דרך מתרגם. ממקמים את הסיפור בתרבות ובזמן שבהם נכתב, מבססים טענות על מה שעובר משפה לשפה, כמו המבנה והחזרות, ושמים לב למה שעלול ללכת לאיבוד: משחק מילים, משלב, שם בעל משמעות וקצב.

הסבר על הנושא

מה משתנה כשסיפור מתורגם

סיפור מתורגם מגיע אלינו דרך כותב נוסף, המתרגם, שנאלץ לבחור בכל שורה. העלילה, סדר האירועים והדמויות עוברים בדרך כלל בשלמותם. ארבעה דברים נוטים ללכת לאיבוד. משחק מילים: כשקלאודיוס קורא להמלט “my son” (בני), המלט עונה “I am too much i’ the sun” (אני יותר מדי בשמש), ובעברית, שבה בן ושמש אינן דומות, הבדיחה נעלמת. משלב, כלומר רמת הלשון, גבוהה או נמוכה. שם בעל משמעות. וקצב: אורך המשפט, עצירה, צעקה.

הסיפור "מותו של פקיד" (1883) של אנטון צ׳כוב מדגים שלושה מהם. שם הפקיד הוא צ׳רביאקוב, מן המילה הרוסית לתולעת. הוא ממלמל תואר כבוד קטוע כל כך שצ׳כוב מדפיס אותו עם קו באמצע, והתרגום האנגלי של קונסטנס גארנט כותב אותו במלואו, “your Excellency”. המילה האחרונה בסיפור היא "פומר", מילה עממית למת; גארנט כתבה “died” הניטרלי ומחקה את העצירה שצ׳כוב שם לפניה. לכן לפני שבונים טענה על מילה אחת, שואלים: של מי המילה, של הסופר או של המתרגם?

טבלה של ארבעה דברים שמשתנים בתרגום האנגלי של מותו של פקיד: השם צ׳רביאקוב, שפירושו תולעת, נשאר בלי רמז; תואר הכבוד הקטוע מופיע במלואו; המילה העממית פומר הופכת למת; והעצירה לפני המילה האחרונה נמחקת.מה משתנהאצל צ׳כובבתרגום האנגלישםצ׳רביאקוב: תולעתאותו שם, בלי רמזמשלבתואר כבוד קטועהתואר המלאמילה אחרונהפומר: מילה עממיתמת: מילה ניטרליתקצבו... פומר: עצירהומת: בלי עצירה
צ׳כוב, מותו של פקיד ⁦(1883)⁩, מול התרגום של קונסטנס גארנט.

למקם את הסיפור בתרבות ובזמן שלו

סיפור מניח דברים שקוראיו הראשונים ידעו. צ׳כוב כתב את "מותו של פקיד" ביוני 1883 בשביל שבועון הומור בסנקט פטרבורג, וחתם עליו בשם העט א׳ צ׳כונטה. קוראיו חיו בשירות ציבורי שבנוי כסולם של דרגות, ולכן הבינו מיד למה פקיד שהתעטש על קרחתו של גנרל אזרחי, שאפילו אינו הממונה עליו, מתנצל חמש פעמים. בלי ההקשר הזה צ׳רביאקוב נראה סתם חרד; איתו, הסיפור הוא סאטירה על הפחד מדרגה של חברה שלמה.

"לפני החוק" של פרנץ קפקא התפרסם ב־7 בספטמבר 1915 בגיליון ראש השנה של שבועון יהודי בפראג. קפקא, יהודי מפראג, כתב בגרמנית. שומר סף מונע מ"איש מן הכפר" (“Mann vom Lande”) להיכנס אל החוק, ויש קוראים ששומעים בצירוף הזה את "עם הארץ" של חז״ל, מי שאינו בקיא בתורה. ההקשר פותח קריאה כזאת, אבל אינו מחליף את הראיות מן הטקסט.

טבלה שממקמת שני סיפורים מתורגמים: מותו של פקיד, 1883, סנקט פטרבורג, ברוסית, בשבועון הומור; ולפני החוק, 1915, פראג, בגרמנית, בשבועון יהודי.הסיפורמותו של פקידלפני החוקשנה18831915עירסנקט פטרבורגפראגשפהרוסיתגרמניתפורסם בשבועון הומורשבועון יהודי
צ׳כוב וקפקא: מתי, איפה, באיזו שפה ובשביל אילו קוראים.

כלי הניתוח עובדים גם בתרגום

המבנה, החזרות ונקודת המפנה עוברים כל תרגום, ולכן טענה חזקה נשענת עליהם. צ׳רביאקוב מתנצל חמש פעמים, וכל תשובה של הגנרל חריפה מקודמתה: לא כלום, כבר שכחתי, שטויות, אתה צוחק עליי, ולבסוף "צא מכאן!!" (התרגומים מן המקור בעמוד הם שלנו). הצעקה היא נקודת המפנה. ואז הסיום: הוא הולך הביתה, שוכב על הספה בלי לפשוט את מדיו, ומת. הוא אינו פושט את המדים, כי הדרגה היא כל מה שיש לו.

הסיפור של קפקא מתהפך במשפט האחרון. האיש הגוסס שואל למה איש לא בא בכל השנים, ושומר הסף צועק: "איש אחר לא יכול היה להיכנס כאן, כי הכניסה הזאת נועדה רק לך. עכשיו אני הולך לסגור אותה." הטעות הנפוצה היא לספר מחדש סיפור על בירוקרטיה. טענה טובה יותר: השער היה פתוח והיה שלו, ומה שהשאיר אותו בחוץ הייתה ההחלטה לחכות לרשות.

מדרגות של חמש ההתנצלויות של צ׳רביאקוב, מימין לשמאל ומלמעלה למטה, עם תשובת הגנרל בכל פעם: לא כלום, כבר שכחתי, שטויות, אתה צוחק עליי, צא מכאן, ובסוף בבית הוא שוכב על הספה ומת.⁦1⁩ במושב: לא כלום⁦2⁩ בהפסקה: כבר שכחתי⁦3⁩ בקבלת קהל: שטויות⁦4⁩ ליד הדלת: אתה צוחק עליי⁦5⁩ למחרת: צא מכאןבבית: שוכב על הספה ומת
כל תשובה חריפה מקודמתה; הצעקה היא נקודת המפנה.

איך משווים לסיפור עברי

השוואה עובדת הכי טוב על מצב משותף. בסיפור "פת שלמה" של ש״י עגנון, שפורסם לראשונה בכתב העת "מאזנים" בינואר 1933, המספר, לבדו בירושלים, מקבל מד״ר יקותיאל נאמן מכתבים לשלוח בדואר רשום. הוא מתלבט בין בית הדואר לבין הרעב שלו, אינו מצליח לעשות אף אחד מהם, ומסיים את הלילה רעב כשהמכתבים עדיין אצלו. כמו האיש של קפקא, הוא אינו מגיע אל מה שיצא לעשות.

ההבדל הוא בתרבות. לחוק של קפקא אין שם, אין מקום ואין תוכן. העולם של עגנון מלא שמות יהודיים: המבקר ברוך קורצווייל קרא את נאמן כמשה רבנו, שעליו נאמר "בְּכָל־בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" (במדבר יב, ז). עגנון הכחיש שקפקא השפיע עליו, ולכן משווים בין הסיפורים ואין טוענים להשפעה.

טבלה שמשווה בין לפני החוק של קפקא לפת שלמה של עגנון: המטרה, המכשול, הסיום והמקום. אצל קפקא להיכנס אל החוק, שומר סף, השער נסגר, אין מקום בשם; אצל עגנון לשלוח מכתבים, רעב וחבר, המכתבים לא נשלחו, ירושלים.מה משוויםלפני החוקפת שלמההמטרהלהיכנס אל החוקלשלוח את המכתביםהמכשולשומר הסףהרעב, חבר בדרךהסיוםהשער נסגרהמכתבים לא נשלחוהמקוםבלי שםירושלים
מצב משותף, שתי תרבויות: קפקא ⁦(1915)⁩ ועגנון ⁦(1933)⁩.
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: קריאת סיפור מתורגם

לתלמידי כיתה י״א שלומדים סיפורת לבגרות. כל הקטעים מודפסים בדף, בתרגום שלנו מן המקור. ענו על השאלות ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: קריאת סיפור מתורגםשם:
  1. בכל דוגמה משהו עלול ללכת לאיבוד בתרגום. מלאו בטבלה: משחק מילים, משלב, שם בעל משמעות או קצב? א. קלאודיוס קורא להמלט “my son” (בני), והמלט עונה “I am too much i’ the sun” (אני יותר מדי בשמש). ב. הפקיד אצל צ׳כוב נקרא צ׳רביאקוב, מן המילה הרוסית לתולעת. ג. צ׳רביאקוב ממלמל תואר כבוד קטוע ומתרפס; בתרגום האנגלי התואר מלא. ד. בסוף של צ׳כוב, בתרגום שלנו "ו... מת", יש עצירה; בתרגום האנגלי "ומת".

    טבלה ריקה: ארבע דוגמאות לדברים שמשתנים בתרגום, בן ושמש, צ׳רביאקוב תולעת, תואר הכבוד, ו... מת, ולצד כל אחת סימן שאלה במקום סוג השינוי.הדוגמהמה עלול להשתנותבן ושמש?צ׳רביאקוב, תולעת?תואר הכבוד?ו... מת?
  2. קראו את פתיחת "מותו של פקיד" (צ׳כוב, 1883): "בערב נאה אחד ישב פקיד נאה לא פחות, איוון דמיטריץ׳ צ׳רביאקוב, בשורה השנייה של האולם, והביט במשקפת אופרה ב'פעמוני קורנוויל'. הוא הביט והרגיש ברום האושר. אבל לפתע... בסיפורים נתקלים לא פעם ב'אבל לפתע' הזה. הסופרים צודקים: החיים מלאים הפתעות." מי קוטע כאן את הסיפור, ובאיזה טון? מה זה מלמד על הדרך לקרוא את ההמשך?

  3. השם צ׳רביאקוב בא מן המילה הרוסית לתולעת. מה השם מוסיף לאפיון הדמות? ומה יכול מתרגם לעשות כדי שהקוראים בעברית לא יפסידו אותו? הציעו שתי דרכים, וכתבו מה מרוויחים ומה מפסידים בכל אחת.

  4. אלה חמש תשובות הגנרל, לא לפי הסדר: "צא מכאן!!" / "לא כלום, לא כלום" / "אתה פשוט צוחק עליי, אדוני" / "איזה שטויות... במה אוכל לעזור לך?" (לאדם הבא בתור) / "די כבר, אני כבר שכחתי, ואתה עוד על זה". סדרו אותן במדרגות לפי המקום, והסבירו מה משתנה מתשובה לתשובה.

    מדרגות ריקות של חמש ההתנצלויות של צ׳רביאקוב, מימין לשמאל: בכל מדרגה המקום והשעה וסימן שאלה במקום תשובת הגנרל, ובסוף בבית הוא שוכב על הספה ומת.⁦1⁩ במושב: ?⁦2⁩ בהפסקה: ?⁦3⁩ בקבלת קהל: ?⁦4⁩ ליד הדלת: ?⁦5⁩ למחרת: ?בבית: שוכב על הספה ומת
  5. זה המשפט האחרון של הסיפור, בתרגום שלנו: "הוא הגיע הביתה כמו מכונה, ובלי לפשוט את מדיו שכב על הספה ו... מת." איזה פרט במשפט תומך בטענה שהדרגה היא כל מה שיש לצ׳רביאקוב? ולמה חשובה העצירה לפני המילה האחרונה?

  6. "לפני החוק" של קפקא נפתח כך (בתרגום שלנו): "לפני החוק עומד שומר סף. אל שומר הסף הזה בא איש מן הכפר ומבקש להיכנס אל החוק." הסיפור התפרסם ב־1915 בשבועון יהודי בפראג, ובגרמנית האיש הוא “Mann vom Lande”, צירוף שיש ששומעים בו את "עם הארץ". מה ההקשר הזה מוסיף לקריאה, ומה הסכנה בשימוש בו?

  7. מלאו את טבלת ההשוואה לפי העובדות הבאות. ב"לפני החוק" האיש מחכה כל חייו ליד שער פתוח, ובסוף שומר הסף סוגר אותו. ב"פת שלמה" של עגנון המספר מקבל מכתבים לשלוח בדואר רשום, מתלבט בין בית הדואר לרעב, ומסיים את הלילה רעב והמכתבים עדיין אצלו.

    טבלה ריקה להשוואה בין לפני החוק לפת שלמה: המטרה, המכשול והסיום, וחלק מן התאים סימני שאלה.מה משוויםלפני החוקפת שלמההמטרהלהיכנס אל החוק?המכשול?הרעב, חבר בדרךהסיום??
  8. כתבו טענה של שניים או שלושה משפטים על "מותו של פקיד" שתהיה נכונה בכל תרגום, וביססו אותה על פרט מן העלילה.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

של מי הסיפור המתורגם, של הסופר או של המתרגם?

של שניהם. העלילה, הדמויות והמבנה הם של הסופר, והם עוברים לכל תרגום טוב. המילים המדויקות הן בחירות של המתרגם: משלב, שם, אורך של עצירה. לכן תשובה זהירה נשענת על המבנה ועל החזרות, ובודקת מילה בודדת מול תרגום נוסף או הערה לפני שהיא בונה עליה טענה.

האם סופרים עבריים תרגמו את הסיפורים האלה?

כן. אורי ניסן גנסין, מגדולי הסיפורת העברית בראשית המאה העשרים, תרגם לעברית קובץ סיפורים של צ׳כוב, שיצא בהוצאת "ניסיונות" שהקים ב־1906. הסופרים העבריים של אותה תקופה קראו ותרגמו סיפורת רוסית וגרמנית, ולכן ההשוואה בין סיפור מתורגם לסיפור עברי היא גם שאלה של קשרים בין ספרויות.

מה זה משלב בסיפור?

משלב הוא רמת הלשון: רשמית או יומיומית, גבוהה או נמוכה, הנימוס המתרפס של פקיד או הדיבור הפשוט של עגלון. צ׳רביאקוב מדבר בלשון מתרפסת וקטועה, והמילים האחרונות של הגנרל הן צעקה קצרה. מתרגם יכול לשמור על האירועים ולהשטיח את המשלב, ואיתו חלק מן האפיון.

למה קשה לתרגם את שם הסיפור של צ׳כוב "טוסקה"?

המילה הרוסית "טוסקה" (1886) מציינת רגש שבין ייסורים, געגוע ומלנכוליה, ואין מילה אחת בעברית או באנגלית שמכסה את כולו. קונסטנס גארנט קראה לסיפור באנגלית “Misery” (אומללות). בסיפור, העגלון יונה פוטפוב מנסה כל הערב לספר למישהו שבנו מת השבוע, ובסוף מספר הכול לסוסה שלו.

איך כותבים השוואה בין סיפור מתורגם לסיפור עברי?

מתחילים ממצב משותף ולא ממילת נושא משותפת: איש מול שער, פקיד מול ממונה. מעמידים את שני הסיפורים זה מול זה באותן נקודות (מטרה, מכשול, סיום, עולם), מוצאים דמיון אחד והבדל אחד, ומסבירים את ההבדל בתרבות שממנה בא כל סיפור. מסיימים בטענה, לא ברשימה.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים ללשון

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 1,683 המורים