# האם צפויה בישראל רעידת אדמה חזקה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: סיכוני טבע ואסונות](https://www.lessons.co.il/he/סיכוני-טבע) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/סיכוני-טבע/האם-צפויה-בישראל-רעידת-אדמה-חזקה

כן. ישראל שוכנת על השבר הסורי אפריקני, גבול פעיל בין הלוח האפריקני ללוח הערבי, וכבר פגעו בה רעידות חזקות, ב־1837 בגליל וב־1927 ליד יריחו. איש אינו יכול לומר מתי תבוא רעידת האדמה החזקה הבאה בישראל, ולכן מקטינים את הסיכון בחיזוק מבנים ישנים, בבנייה לפי התקן ובהתרעה של שניות.

## הסבר על הנושא

### ארץ על גבול זז

הסיכון לרעידת אדמה חזקה בישראל בא מן השבר הסורי אפריקני, הגבול שלאורכו הלוח הערבי מחליק צפונה לצד הלוח האפריקני, דרך הערבה, ים המלח, בקע הירדן, הכנרת ועמק החולה. הלוחות אינם מחליקים בצורה חלקה. החיכוך נועל אותם, המאמץ מצטבר במשך מאות שנים, ואז הסלע נשבר ברעידת אדמה.

ההיסטוריה מתעדת את התוצאה. לפי ההערכות, כל קטע בקע הירדן נקרע ב־749 ושוב ב־1033. ב־1 בינואר 1837 הרסה רעידת אדמה בגליל את צפת וטבריה והרגה כ־6,000 עד 7,000 בני אדם. ב־11 ביולי 1927 הרגה רעידה במגניטודה 6.3 ליד צפון ים המלח בין 285 ל־500 בני אדם, יותר מ־130 מהם בירושלים ויותר מ־150 בשכם. ב־1995 פגעה רעידה במגניטודה 7.3 במפרץ אילת.

### האם אפשר לחזות את הרעידה הבאה?

איש אינו יכול לחזות את היום או את השנה. מה שגיאולוגים יכולים למדוד הוא הקצב: בבקע הירדן הלוחות זזים זה לצד זה בכ־4.7 עד 5.1 מ״מ בשנה. אם הקטע הזה לא החליק מאז 1033, הצטברו בשבר הנעול קרוב לאלף שנות תנועה, כ־5 מטרים, ולפי חלק מן ההערכות זה מספיק לרעידה במגניטודה 7.4 בערך.

קריאה שגויה נפוצה היא לשמוע שרעידה מאחרת ולהסיק שהיא תבוא בשבוע הבא. שברים אינם מחזיקים לוח זמנים; מאחרת פירושו שהמאמץ קיים ורעידה חזקה צפויה מתישהו, אולי בעוד עשורים. זו בדיוק הסיבה שההיערכות אינה יכולה לחכות לתאריך.

### מבנים: קו ההגנה העיקרי

ברעידת אדמה רוב האנשים נפגעים מן המבנים ולא מן הטלטול עצמו. תקן ישראלי 413 לתכנון מבנים עמידים ברעידות נכנס לתוקף ב־1975 ונעשה חובה ב־1980, ולכן בנייני מגורים ישנים רבים לא תוכננו לטלטול חזק. תמ״א 38, תוכנית מתאר ארצית שאושרה ב־2005, הציעה לבעלים קומות או דירות נוספות בתמורה לחיזוק מבנים כאלה.

התוצאות שלה שנויות במחלוקת. התומכים מצביעים על בניינים רבים שחוזקו וחודשו בלי כסף ציבורי. המבקרים, ובהם מבקר המדינה, מצאו שהעבודה הגיעה בעיקר לערים מרכזיות כמו תל אביב, רמת גן ובת ים, שבהן הדירות יקרות, והרבה פחות לפריפריה, שבה התמריץ אינו משתלם; דוח מ־2024 קבע שהתוכנית אינה משיגה את מטרתה. ב־2022 אישרה הכנסת מסלול חלופי להתחדשות מבנים ישנים.

### שניות של התרעה

מאז 2022 פועלת בישראל תרועה, מערכת להתרעה מוקדמת על רעידות אדמה שבנה המכון הגיאולוגי, על יותר מ־110 תחנות סייסמיות, רובן לאורך השבר הסורי אפריקני ושבר הכרמל. כשהתחנות קולטות את הגלים הראשונים של רעידה חזקה, מרכז מעריך את גודלה, ופיקוד העורף שולח התרעה לטלפונים. אותות אלקטרוניים נעים מהר הרבה יותר מגלים סייסמיים, ולכן מי שרחוק מן המוקד מרוויח כמה שניות: מספיק כדי לעבור למרחב מוגן או להתרחק מחלונות. התשובה בבגרות לשאלה הזאת מציינת את גבול הלוחות, את ההיסטוריה ואת שלוש התגובות האנושיות: תקנים, חיזוק והתרעה.

## תרגול: סכנת רעידות אדמה בישראל

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בטבלאות, בגרף ובשלבים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את המקום ואת ההשפעות של רעידת האדמה של 1837.** — 1837, רעידת האדמה בגליל. צפת וטבריה נפגעו קשה ביותר, ונהרגו כ־6,000 עד 7,000 בני אדם.
2. **היעזרו בגרף. אם קטע בקע הירדן מחליק כ־5 מ״מ בשנה ולא זז מאז 1033, כמה החלקה הצטברה עד 2025?** — 992 × 5 = 4,960 מ״מ, כ־5 מטרים.
3. **בקצב של 5 מ״מ בשנה, כמה שנים נדרשות כדי שיצטבר מטר אחד של החלקה?** — 1,000 ÷ 5 = 200 שנה.
4. **השלימו את התקן לרעידות עבור מבנים שקיבלו היתר לפני 1975 ומ־1980 ואילך.** — לפני 1975: אין תקן לרעידות. מ־1980: תקן ישראלי 413 הוא חובה.
5. **השלימו את שלב 3 במערכת ההתרעה והסבירו למה ההתרעה מגיעה לפני הטלטול.** — פיקוד העורף שולח התרעה. ההתרעה עוברת כאות אלקטרוני, מהר הרבה יותר מגלים סייסמיים, ולכן מקומות שרחוקים מן המוקד מקבלים אותה כמה שניות לפני שהטלטול החזק מגיע.
6. **אתר חדשות כותב: גיאולוגים אומרים שרעידת אדמה חזקה בישראל מאחרת, ולכן היא תקרה השנה. מה שגוי במסקנה?** — מאחרת פירושו שמאמץ הצטבר בשבר ורעידה חזקה צפויה מתישהו. אי אפשר לחזות רעידות לשנה או ליום, ולכן היא יכולה לבוא השנה או בעוד כמה עשורים. המסקנה הנכונה היא להיערך עכשיו, לא לצפות לתאריך.
7. **הסבירו טיעון אחד בעד תמ״א 38 וביקורת אחת עליה.** — בעד: היא השתמשה בזכויות בנייה נוספות כדי לממן חיזוק של מבנים ישנים בלי כסף ציבורי, ובניינים רבים חודשו. נגד: העבודה הגיעה בעיקר למרכז, שבו הדירות יקרות, ומעט לפריפריה, ומבקר המדינה קבע ב־2024 שהיא אינה משיגה את מטרתה.

## שאלות נפוצות

### מתי הייתה רעידת האדמה החזקה האחרונה בישראל?

האחרונה שגבתה חיים הייתה רעידת האדמה ביריחו ב־11 ביולי 1927, במגניטודה 6.3, שהרגה בין 285 ל־500 בני אדם באזור. ב־1995 פגעה רעידה במגניטודה 7.3 במפרץ אילת, מדרום לאילת.

### אילו אזורים בישראל בסיכון הגבוה ביותר?

המקומות שליד השבר הסורי אפריקני, לאורך הערבה, ים המלח, בקע הירדן, הכנרת ועמק החולה, הם הקרובים ביותר לשבר. מבנים ישנים וקרקע רכה מגדילים את הסיכון בכל מקום, ורעידה חזקה תורגש בכל הארץ.

### מהו תקן ישראלי 413?

תקן ישראלי 413 קובע איך יש לתכנן מבנים כדי שיעמדו ברעידות אדמה. הוא נכנס לתוקף ב־1975 ונעשה חובה ב־1980, ולכן מבנים שקיבלו היתר לפני 1980 עלולים שלא לעמוד בו.

### מה עושים כשנשמעת התרעה על רעידת אדמה?

פועלים לפי ההנחיות של פיקוד העורף, שמפרסם מה לעשות בבית, בבית הספר ובחוץ. השניות של ההתרעה נועדו למעבר למקום מוגן ולהתרחקות מחפצים שעלולים ליפול.

### האם אפשר לחזות רעידות אדמה בישראל?

לא לתאריך. גיאולוגים יכולים למדוד כמה מהר הלוחות זזים וכמה מאמץ הצטבר, ולהעריך את הסיכוי לרעידה חזקה במשך עשורים, אבל אף שיטה אינה יכולה לומר מתי היא תקרה.
