# מהם תפקידי הסטייה לפי דורקהיים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: סטייה חברתית ופיקוח חברתי](https://www.lessons.co.il/he/סטייה-חברתית-ופיקוח-חברתי) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/סטייה-חברתית-ופיקוח-חברתי/תפקידי-הסטייה-לפי-דורקהיים

לפי אמיל דורקהיים, לסטייה יש תפקידים: מידה מסוימת של פשיעה נורמלית בכל חברה ומשרתת אותה. הענישה עליה מזכירה לחברים את הכללים המשותפים ומלכדת אותם, היא מסמנת את הגבול בין המותר לאסור, ומעטים מן הסוטים פותחים את הדרך לנורמות חדשות, כמו סוקרטס. רק שיעור גבוה או נמוך מאוד מהרגיל מעיד שמשהו אינו תקין.

## הסבר על הנושא

### מדוע קרא דורקהיים לפשיעה נורמלית

בספרו כללי המתודה הסוציולוגית (1895) העלה אמיל דורקהיים טענה שעדיין מפתיעה תלמידים: הפשיעה היא נורמלית. נורמלית פירושה שהיא נמצאת בכל חברה ובכל זמן, כך שחברה בלי שום פשיעה אינה יכולה להתקיים. הוא לא התכוון שהיא טובה. פשיעה יכולה להזיק וראוי לגנות אותה, כתב, והענישה נורמלית בדיוק כמו הפשיעה.

ניסוי המחשבה שלו היה חברה של קדושים, קהילה של אנשים למופת. גניבה ואלימות לא היו מוכרות בה, אבל פגמים שנראים זניחים במקום אחר, הערה גסה או מילה לא זהירה, היו מעוררים בה את אותה שערורייה שפשע מעורר בעיר רגילה, והיו נענשים ככזה. כל קבוצה מותחת קו, ותמיד יהיו חברים שנמצאים בצד הלא נכון שלו. תפקידי הסטייה הם מה שהפרת הכללים הבלתי נמנעת הזאת עושה בשביל החברה שסביבה. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: דורקהיים אינו מגן על עבריינים; הוא שואל מה משיגה התגובה אליהם.

### התפקיד הראשון והשני: גבולות וסולידריות

התפקיד הראשון הוא סימון הגבול. כלל קיים בתודעה של אנשים; תגובה ציבורית למי שמפר אותו מראה לכולם בדיוק היכן עובר הקו. התפקיד השני הוא סולידריות. בספרו על חלוקת העבודה בחברה (1893) טען דורקהיים שהענישה מכוונת פחות אל העבריין ויותר אל הרוב ההגון: הזעם המשותף שלהם מחזק את המצפון הקיבוצי, האמונות והרגשות שהחברים חולקים, ומלכד אותם. בית ספר שמגיב כאיש אחד למקרה של בריונות מלמד את כל בית הספר על מה הוא עומד.

הסוציולוג האמריקאי קאי אריקסון בחן את הרעיון בספרו הפוריטנים הסוררים (1966). הוא חקר את המושבה הפוריטנית במסצ׳וסטס ומצא במאה הראשונה שלה שלושה גלי סטייה, שכל אחד מהם הגיע כשהקהילה לא הייתה בטוחה בזהותה. התגובות שלה, טען, היו דרכים לסמן את גבולות הקהילה.

### התפקיד השלישי: הדרך לשינוי

אילו היה המצפון הקיבוצי חזק כל כך שאיש לא היה מפר כלל, שום דבר לא היה יכול להשתנות. יש סטייה שהיא הצעד הראשון לקראת נורמות חדשות. הדוגמה של דורקהיים הייתה סוקרטס, שנידון באתונה ב־399 לפני הספירה: לפי החוק האתונאי הוא היה פושע, אבל הפשע שלו, עצמאות המחשבה, שירת את האנושות ועזר להכין מוסר חדש. דוגמה מודרנית היא רוזה פארקס, שנעצרה במונטגומרי שבאלבמה ב־1 בדצמבר 1955 כי סירבה לפנות את מקומה באוטובוס לנוסע לבן. היא הפרה את החוק של עירה, והמעשה שלה עזר לבטל את החוק הזה.

### מעט מדי, הרבה מדי, והביקורת

התפקידים של דורקהיים תקפים רק ברמה רגילה. שיעור גבוה בהרבה ממנה הוא חולי חברתי, סימן לאנומיה, מצב שבו הנורמות כבר אינן מכוונות את האנשים. גם שיעור נמוך בהרבה אינו סיבה לשמחה: הוא מרמז על חברה נוקשה כל כך ששום דבר חדש אינו יכול לצמוח בה.

המבקרים שואלים שלוש שאלות. מועיל למי? קורבנות הפשיעה נפגעים, יהיה רווח החברה אשר יהיה. כמה פשיעה היא נורמלית? דורקהיים אינו נותן מדד. ומי קובע את הכללים? חוקרי גישת הקונפליקט עונים שבעלי הכוח, והמקרים של אריקסון עצמו מראים שסימון גבולות יכול להפוך לאכזרי: עשרים בני אדם הוצאו להורג בסיילם ב־1692.

## תרגול: דורקהיים ותפקידי הסטייה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **למה התכוון דורקהיים כשקרא לפשיעה נורמלית? כתבו שני משפטים: אחד על מה שהתכוון אליו ואחד על מה שלא התכוון אליו.** — הוא התכוון שפשיעה נמצאת בכל חברה ובכל זמן, ושחברה בלי פשיעה אינה יכולה להתקיים. הוא לא התכוון שפשיעה טובה או שאין להעניש עליה; הענישה נורמלית בדיוק כמוה.
2. **השלימו את הטבלה: איך הייתה חברה של קדושים מגיבה להערה גסה?** — כאל שערורייה, שנענשת כמו פשע בעיר רגילה. הקו בין המותר לאסור זז, אבל תמיד יש קו.
3. **מלאו את השלב החסר במעגל.** — הציבור מתלכד: הזעם המשותף על המעשה מקרב את חברי החברה זה לזה, וכך הנורמה מתחזקת.
4. **איזה תפקיד של הסטייה מדגים כל מקרה? (א) אחרי שתלמיד נתפס בהעתקה וכל הכיתה שומעת את תגובת המנהלת, כולם יודעים בדיוק מה נחשב העתקה. (ב) אחרי שהגינה הקהילתית בעיירה הושחתה, תושבים מכל הרקעים מתאספים יחד לשתול אותה מחדש. (ג) מדענית שעמיתיה לעגו לתיאוריה שלה מתבררת כצודקת כעבור שנים.** — (א) סימון הגבול; (ב) סולידריות, התגובה מלכדת את האנשים; (ג) שינוי, רעיון סוטה שהופך לנורמה חדשה.
5. **כתבו את גל הסטייה שחסר בציר הזמן של אריקסון.** — רדיפת הקווייקרים, מ־1656.
6. **השלימו את הטבלה: מה פירושו לפי דורקהיים שיעור פשיעה גבוה מאוד מהרגיל?** — זהו חולי חברתי, סימן לאנומיה: הנורמות כבר אינן מכוונות את האנשים.
7. **קראו את הקטע: "עיר שמענישה את מפרי הכללים רק נעשית מלוכדת יותר." כתבו פסקה השוקלת את הטענה, בעזרת דורקהיים וביקורת אחת.** — תשובה טובה מסבירה את עמדת דורקהיים שהענישה מחזקת את המצפון הקיבוצי ומלכדת את החברים, ואז מביאה ביקורת: הקורבנות נפגעים, התיאוריה אינה אומרת כמה פשיעה היא נורמלית, גישת הקונפליקט שואלת מי קובע את הכללים, ומקרה סיילם של אריקסון מראה שסימון גבולות יכול להפוך לרדיפה. היא מסתיימת בשיפוט מאוזן.

## שאלות נפוצות

### האם דורקהיים חשב שפשיעה היא דבר טוב?

לא. הוא קרא לפשיעה נורמלית, כלומר קיימת בכל חברה, ומועילה, כלומר התגובה אליה עושה דברים בשביל החברה. הוא כתב שעדיין ראוי לגנות פשיעה ושהענישה נורמלית כמו הפשיעה עצמה.

### מהו המצפון הקיבוצי?

המונח של דורקהיים לאמונות ולרגשות שחברי חברה חולקים. הפשיעה פוגעת בו, והתגובה הציבורית לפשיעה מחדשת אותו, ולכן ראה בענישה מקור לסולידריות.

### מהי שמירה על גבולות?

הרעיון שהתגובה הציבורית לסטייה מראה לחברים היכן עוברים גבולות ההתנהגות המקובלת. קאי אריקסון פיתח אותו בספרו הפוריטנים הסוררים (1966), מחקר על המושבה הפוריטנית במסצ׳וסטס.

### מהי הביקורת המרכזית על הגישה הפונקציונליסטית לסטייה?

שהיא שואלת מה הסטייה עושה בשביל החברה ושוכחת את מי היא פוגעת ומי קובע את הכללים. המבקרים מוסיפים שדורקהיים אינו נותן דרך למדוד כמה פשיעה היא נורמלית.

### במה שונה דורקהיים ממרטון בנושא הסטייה?

דורקהיים שאל מה הסטייה עושה בשביל החברה. רוברט מרטון (1938) שאל מדוע אנשים מסוימים סוטים יותר מאחרים, וענה בלחץ שבין המטרות שהתרבות מציבה לבין האמצעים שהיא מציעה כדי להשיג אותן.
