# מהי תיאוריית התיוג בסוציולוגיה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: סטייה חברתית ופיקוח חברתי](https://www.lessons.co.il/he/סטייה-חברתית-ופיקוח-חברתי) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/סטייה-חברתית-ופיקוח-חברתי/מהי-תיאוריית-התיוג-בסוציולוגיה

תיאוריית התיוג אומרת שסטייה תלויה באופן שבו אחרים מגיבים למעשה, ולא רק במעשה עצמו. הווארד בקר (1963) טען שקבוצות יוצרות סטייה כשהן קובעות כללים ומחילות אותם על אנשים מסוימים. אדווין למרט (1951) הראה איך תווית ציבורית יכולה להפוך מעשה בודד, סטייה ראשונית, לזהות שמובילה לעוד סטייה, סטייה משנית.

## הסבר על הנושא

### הרעיון: הסטייה נמצאת בתגובה

רוב התיאוריות על סטייה שואלות מדוע אדם הפר כלל. תיאוריית התיוג, חלק מהגישה האינטראקציוניסטית בסוציולוגיה, שואלת שאלה אחרת: מדוע מעשים מסוימים ואנשים מסוימים נקראים סוטים, ומה השם עושה להם? הסוציולוג האמריקאי הווארד בקר נתן את התשובה הקלאסית בספרו זרים (1963). קבוצות יוצרות סטייה, טען, כשהן קובעות את הכללים שהפרתם נחשבת סטייה ומחילות אותם על אנשים מסוימים, שנעשים זרים. לפי ההסבר שלו, הסטייה אינה תכונה של המעשה אלא של התגובה אליו: הסוטה הוא מי שהתווית הודבקה לו בהצלחה.

הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: תיאוריית התיוג אינה טוענת שמי שתויג לא עשה דבר. היא טוענת שאותו מעשה יכול להוביל לעתידים שונים מאוד, לפי מי ששם לב אליו ואיך הוא מגיב.

### למרט: סטייה ראשונית וסטייה משנית

אדווין למרט, בספרו פתולוגיה חברתית (1951), הבחין בין שני שלבים. סטייה ראשונית היא הפרת כלל שאין לה השפעה מתמשכת על האופן שבו אדם רואה את עצמו: כמעט כל אחד עשה פעם משהו כזה. סטייה משנית באה אחרי תגובה ציבורית. דמיינו את עידו, בן 15, שלוקח מטען לטלפון מחנות בעקבות התערבות. אם איש לא שם לב, זו נשארת סטייה ראשונית. אם הוא נתפס, השם שלו נאמר מול הכיתה והורים אחרים מרחיקים ממנו את ילדיהם, הוא עלול להתחיל לראות את עצמו כפי שהתווית אומרת, להתקרב לחברים שמקבלים אותו ולהפר עוד כללים. התווית נעשתה חלק מזהותו.

הסוציולוגים מתארים את הצעד האחרון כנבואה שמגשימה את עצמה: תווית שאחרים מאמינים בה, ואחר כך גם האדם עצמו, עוזרת להביא את ההתנהגות שהיא ניבאה.

### בקר: מי קובע את הכללים ומי נתפס

בקר הפנה את תשומת הלב אל מי שקובעים כללים. הוא קרא להם יזמים מוסריים: יוצרי הכללים, שנאבקים לחוק חדש, ואוכפי הכללים, כמו שוטרים, שמחילים אותו. המקרה שלו היה חוק המס על מריחואנה משנת 1937 בארצות הברית, שבא בעקבות מסע של הלשכה הפדרלית לסמים. הוא גם הראה שלהיות מתויג ולהפר כלל הם שני דברים שונים, ומיין התנהגות לארבעה סוגים: הקונפורמיסט, שמציית ונראה מציית; הסוטה המובהק, שמפר כלל ונראה מפר; המואשם לשווא, שתויג על דבר שלא עשה; והסוטה הסמוי, שמפר כלל ואיש אינו מבחין בכך. הסטטיסטיקה הרשמית סופרת רק את מי שהבחינו בהם.

### מה אומרים המבקרים

המבקרים מעלים שלוש השגות. התיאוריה מסבירה סטייה משנית אבל לא את המעשה הראשון: למה בכלל לקח עידו את המטען? היא עלולה להיות דטרמיניסטית מדי, כי אנשים רבים שתויגו דוחים את התווית ומשנים כיוון. והיא אומרת מעט על הקורבנות: פריצה פוגעת במישהו, תהיה התווית אשר תהיה. תשובה חזקה נותנת לתיאוריה גם את הקרדיט שלה. היא מסבירה מדוע אותו מעשה מוביל לתוצאות שונות, והיא אחת הסיבות לכך שמערכות משפט רבות מנסות להרחיק עבריינים צעירים בפעם הראשונה מרישום פלילי.

## תרגול: תיאוריית התיוג

לתלמידי כיתה י״א שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מלאו את השלב החסר בדרך מסטייה ראשונית לסטייה משנית.** — יחס כאל זר: אחרי התווית, אחרים מרחיקים את האדם או מצפים ממנו לגרוע מכול, וזה משנה אחר כך את הדימוי העצמי שלו.
2. **סטייה ראשונית או משנית? (א) מאיה מבריזה פעם אחת משיעור ואיש אינו יודע. (ב) רון, שכל המורים קוראים לו המפריע של הכיתה, מתחיל להתנהג בהתאם ואומר לחברים שזה מי שהוא. (ג) אבי העתיק תשובה אחת בבוחן בכיתה ט׳ ולא עשה זאת שוב.** — (א) ראשונית; (ב) משנית, כי התווית נעשתה חלק מזהותו; (ג) ראשונית.
3. **השלימו את הטבלה: מה קורה לדימוי העצמי בכל סוג של סטייה?** — בסטייה ראשונית הדימוי העצמי לא משתנה; בסטייה משנית האדם מתחיל לראות את עצמו כסוטה.
4. **כתבו את שני הסוגים החסרים בטבלה של בקר.** — מציית לכלל אבל נתפס כסוטה: מואשם לשווא. מפר את הכלל ולא נתפס: סוטה סמוי.
5. **למה התכוון בקר ביזמים מוסריים? ציינו את שני הסוגים ותנו דוגמה לכל אחד.** — אנשים שיוצרים כללים ואוכפים אותם. יוצרי כללים נאבקים לכללים חדשים, כמו המסע שהוביל לחוק המס על מריחואנה ב־1937; אוכפי כללים, כמו שוטרים או צוות בית הספר, מחילים אותם על אנשים מסוימים.
6. **השלימו את הטבלה: איזו ביקורת שואלת למה לקח עידו את המטען מלכתחילה?** — המעשה הראשון: תיאוריית התיוג מסבירה סטייה משנית, אבל לא מדוע קורית סטייה ראשונית.
7. **בית ספר מחליט שתלמיד שנתפס מפר כלל בפעם הראשונה ייפגש עם היועצת במקום להיות מושעה. כתבו פסקה שמסבירה את ההחלטה בעזרת תיאוריית התיוג, והוסיפו ביקורת אחת.** — תשובה טובה אומרת שהשעיה הופכת את התווית לציבורית ועלולה לדחוף את התלמיד לסטייה משנית, ואילו תגובה שקטה משאירה את המעשה סטייה ראשונית. היא מוסיפה ביקורת, למשל שהתיאוריה מתעלמת מהנזק לאחרים או שחלק מהתלמידים היו ממשיכים בכל מקרה.

## שאלות נפוצות

### מי ייסד את תיאוריית התיוג?

ספרו של פרנק טננבאום פשע והקהילה (1938) נחשב לא פעם לנקודת המוצא. אדווין למרט (1951) הוסיף את הסטייה הראשונית והמשנית, וספרו של הווארד בקר זרים (1963) הפך את התיאוריה למפורסמת.

### מה ההבדל בין סטייה ראשונית לסטייה משנית?

סטייה ראשונית היא הפרת כלל שאינה משנה את האופן שבו אדם רואה את עצמו. סטייה משנית באה אחרי תווית ציבורית: האדם מקבל את הזהות הסוטה, והסטייה נמשכת בגללה.

### מהי נבואה שמגשימה את עצמה בתיאוריית התיוג?

ניבוי שמתגשם כי אנשים פועלים לפיו. כשאחרים מתייחסים לאדם כאל סוטה, והאדם מתחיל להאמין בכך, התווית עוזרת לייצר את ההתנהגות שהיא ניבאה.

### האם תיאוריית התיוג אומרת שעבריינים חפים מפשע?

לא. היא אומרת שהתגובה למעשה מעצבת את מה שקורה אחריו, ושלהיות מתויג אינו אותו דבר כמו להפר כלל: יש מפרי כללים שאיש אינו מתייג, ויש אנשים שמתויגים לשווא.

### לאיזו גישה בסוציולוגיה שייכת תיאוריית התיוג?

לאינטראקציוניזם הסימבולי, שחוקר איך אנשים נותנים משמעות למעשים של אחרים במגע ביניהם. היא שונה מהפונקציונליזם, ששואל מה הסטייה עושה בשביל החברה, ומתיאוריית הלחץ של מרטון.
