# מהי תאוריית העצמי של ג׳ורג׳ הרברט מיד?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציאליזציה: איך אדם נעשה חברתי](https://www.lessons.co.il/he/סוציאליזציה-והעצמי) · כיתה י׳ · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/סוציאליזציה-והעצמי/מהי-תאוריית-העצמי-של-מיד

תאוריית העצמי של מיד אומרת שאיש אינו נולד עם עצמי: העצמי מתפתח באינטראקציה חברתית, כשאדם לומד לראות את עצמו כפי שאחרים רואים אותו. לעצמי שני צדדים, האותי החברתי והאני הפעיל, והוא מתפתח מחיקוי, דרך משחק תפקידים, ועד המשחק המאורגן, שבו הילד קולט את האחר המוכלל.

## הסבר על הנושא

### למה התכוון מיד כשדיבר על העצמי

לפי ג׳ורג׳ הרברט מיד (1863–1931), פילוסוף מאוניברסיטת שיקגו, העצמי הוא היכולת להיות אובייקט לעצמך: לחשוב על עצמך, לדבר אל עצמך ולשפוט את עצמך כפי שאדם אחר היה שופט. תאוריית העצמי של מיד אומרת שהיכולת הזאת אינה מולדת. היא מתפתחת דרך אימוץ תפקיד האחר, כלומר דמיון של האופן שבו מישהו אחר רואה אותך, והיא תלויה בשפה, בסמלים המשותפים שמאפשרים לנו לראות כך.

חשבו על נערה שעומדת להעלות תמונה. לפני שהיא לוחצת היא מדמיינת איך יגיבו חבריה ומשנה את הכיתוב. היא מאמצת את תפקיד האחר. מיד לא כתב את תורתו כספר: הספר “Mind, Self and Society” (1934) נערך אחרי מותו מרשימות של תלמידיו. הטעות הנפוצה היא לחשוב שהעצמי הוא הגוף או אישיות קבועה. אצל מיד זהו תהליך שנמשך כל עוד אנחנו פוגשים אנשים.

### העצמי במראה של קולי

מיד המשיך את צ׳ארלס הורטון קולי, שבספרו על הטבע האנושי והסדר החברתי (1902) תיאר את העצמי במראה בשלושה שלבים: אנחנו מדמיינים איך אנחנו נראים לאדם אחר, מדמיינים איך הוא שופט את מה שהוא רואה, ומרגישים משהו בעקבות זה, גאווה או בושה. תלמידה חדשה שעונה על שאלה בכיתה ורואה חיוכים עשויה להרגיש חכמה או טיפשה, תלוי איך היא מפרשת אותם.

המלכודת נמצאת במילה מדמיינים. המראה מראה את מה שאנחנו חושבים שאחרים חושבים, ולא את מה שהם חושבים באמת, ולכן דימוי עצמי יכול להישען על פרשנות שגויה. קולי הוסיף שחשוב מאוד של מי השיפוט שאנחנו מדמיינים: הערה של חבר קרוב שוקלת יותר מהערה של זר, ולכן נער עשוי להתעלם מתגובה של זר ברשת ובכל זאת להיפגע משתיקה של חבר.

### האני והאותי

מיד חילק את העצמי לשני צדדים שמשוחחים זה עם זה. האותי (me) הוא מערך העמדות של אחרים שאדם קלט: הציפיות של המשפחה, המורים והחברים. האני (I) הוא התגובה של האדם אליהן, ספונטנית ואף פעם לא צפויה לגמרי. בוויכוח בכיתה האותי יודע מה הכללים ומה המורה מצפה לשמוע, והאני מעלה טיעון שאיש, גם לא הדובר עצמו, לא ציפה לו.

תלמידים קוראים לעיתים את האני כטוב ואת האותי כרע. מיד נזקק לשניהם: האותי נותן להתנהגות כיוון, והאני מביא את התגובות החדשות שדרכן אנשים, ועם הזמן גם חברות, משתנים.

### מחיקוי אל האחר המוכלל

ספרי הלימוד מציגים בדרך כלל את התיאור של מיד בשלושה שלבים. בשלב החיקוי פעוט מעתיק תנועות בלי להבין אותן, למשל מדפדף בעיתון הפוך. בשלב המשחק (play) הילד לוקח תפקיד אחד בכל פעם, משחק במורה או ברופא ורואה את העולם מנקודת המבט של אותו אדם. בשלב המשחק המאורגן (game) הילד צריך להחזיק תפקידים רבים בבת אחת. הדוגמה של מיד הייתה בייסבול: שחקן צריך לדעת מה יעשה כל שחקן אחר. העמדות המאורגנות של כל הקבוצה, ובהמשך של הקהילה כולה, הן מה שמיד כינה האחר המוכלל.

התיאור מסביר איך החברה נכנסת אל תוך האדם ומדוע כלליה נעשים כלליו שלו; תלמידו הרברט בלומר קרא לגישה אינטראקציוניזם סימבולי ב־1937. יש לו גם גבולות: הוא אומר מעט על כוח, על השאלה של מי העמדות שמרכיבות את האחר המוכלל, ועל הגוף והרגשות, וקשה למדוד את מושגיו. תשובה טובה בבגרות משתמשת במונחים במדויק וקושרת כל אחד מהם למקרה מוחשי.

## תרגול: תאוריית העצמי של מיד

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **למה התכוון מיד כשדיבר על העצמי, ומה מאפשר אותו?** — העצמי הוא היכולת לראות את עצמך כאובייקט, לחשוב על עצמך ולשפוט את עצמך כפי שאחרים היו שופטים. הוא מתאפשר בזכות אימוץ תפקיד האחר, באמצעות שפה וסמלים משותפים.
2. **נועה מציגה עבודה בכיתה. היא חושבת שהיא נראית לחוצה, מדמיינת שחבריה לכיתה משתעממים, ומרגישה מבוכה. השלימו בתרשים את השלב החסר של העצמי במראה.** — שלב 2: מה הם חושבים על כך, השיפוט המדומיין של האחרים. אצל נועה: היא מדמיינת שחבריה משתעממים. שלב 3 הוא תחושת המבוכה שלה.
3. **האם כל אחד מאלה הוא האני או האותי? (א) לדעת שמרימים יד לפני שמדברים; (ב) לזרוק בדיחה שאיש לא ציפה לה; (ג) להרגיש שצריך להתלבש בהקפדה לראיון עבודה; (ד) לבחור תשובה יוצאת דופן בוויכוח.** — (א) האותי; (ב) האני; (ג) האותי; (ד) האני. האותי הוא הציפיות של אחרים שהאדם קלט; האני הוא התגובה שלו עצמו, שאינה צפויה.
4. **מלאו את שני השלבים החסרים בהתפתחות העצמי, כפי שספרי הלימוד מציגים את מיד.** — 2. משחק: הילד לוקח תפקיד אחד בכל פעם, כמו מורה או רופא. 3. משחק מאורגן: הילד מחזיק את כל התפקידים בבת אחת וקולט את האחר המוכלל.
5. **בגיל 4 דניאל משחק במורה עם בובות החיות שלו. בגיל 9 הוא משחק בליגת כדורסל ויודע לאן ירוץ כל אחד מחבריו לקבוצה. באיזה שלב הוא בכל גיל, ומדוע?** — בגיל 4 הוא בשלב המשחק: הוא לוקח תפקיד של אדם אחד, המורה. בגיל 9 הוא בשלב המשחק המאורגן: הוא מחזיק בבת אחת את תפקידי כל השחקנים ופועל לפי כללי המשחק, האחר המוכלל.
6. **מלאו את שלוש המשבצות הריקות בטבלה המשווה בין האותי לבין האני.** — מה זה האני: התגובה שלי. אופיו של האותי: חברתי ומוכר. האני בכיתה: טיעון חדש.
7. **הסבירו מהו האחר המוכלל, ותנו דוגמה מבית הספר.** — האחר המוכלל הוא העמדות המאורגנות של קבוצה שלמה או של קהילה, שאדם מביא בחשבון. דוגמה: תלמיד ששומר על שקט בספרייה גם כשאיש אינו מסתכל פועל לפי מה שקהילת בית הספר מצפה.
8. **כתבו פסקה קצרה: ציינו יתרון אחד ומגבלה אחת של תאוריית העצמי של מיד.** — תשובה טובה מציינת יתרון, למשל שהתאוריה מסבירה איך כללי החברה נעשים כללים של האדם עצמו דרך אינטראקציה ושפה, ומגבלה, למשל שהיא אומרת מעט על כוח ועל אי שוויון, על השאלה של מי העמדות שמרכיבות את האחר המוכלל, או שקשה למדוד את מושגיה. היא מסבירה כל אחד מהם בדוגמה.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין האני לאותי?

האותי הוא העמדות והציפיות של אחרים שאדם קלט, הצד החברתי של העצמי. האני הוא התגובה של האדם עצמו אליהן, ספונטנית ויצירתית. מיד ראה בעצמי שיחה מתמשכת בין השניים.

### מהו האחר המוכלל?

האחר המוכלל הוא המונח של מיד לעמדות המאורגנות של קבוצה שלמה או של קהילה. ילד שקלט אותו כבר אינו שואל רק מה מצפים ממנו אמא או המורה, אלא מה מצפים ממנו אנשים באופן כללי, וכך כללים משותפים מכוונים את התנהגותו.

### מה ההבדל בין מיד לקולי?

קולי תיאר את העצמי במראה, את האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו בשיפוט המדומיין של אחרים. מיד הרחיק לכת: הוא הסביר איך העצמי נבנה דרך שפה ואימוץ תפקידים, חילק אותו לאני ולאותי, ועקב אחר התפתחותו מחיקוי ועד האחר המוכלל.

### האם התאוריה של מיד שייכת לאינטראקציוניזם הסימבולי?

כן. רעיונותיו של מיד הם היסוד של האינטראקציוניזם הסימבולי, הגישה שחוקרת איך אנשים יוצרים משמעות באינטראקציה היומיומית. את השם עצמו טבע תלמידו הרברט בלומר ב־1937, כמה שנים אחרי מותו של מיד.

### האם מיד כתב בעצמו את ספרו המרכזי?

לא כספר. ספרו המרכזי יצא לאור ב־1934, שלוש שנים אחרי מותו של מיד, ונערך בידי צ׳ארלס מוריס מרשימות שרשמו תלמידים בהרצאותיו באוניברסיטת שיקגו. לכן חוקרים קוראים אותו בזהירות.
