# מהי סוציאליזציה מקדימה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציאליזציה: איך אדם נעשה חברתי](https://www.lessons.co.il/he/סוציאליזציה-והעצמי) · כיתה י׳ · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/סוציאליזציה-והעצמי/מהי-סוציאליזציה-מקדימה

סוציאליזציה מקדימה היא למידה של הנורמות והערכים של קבוצה לפני שמצטרפים אליה, כדי שהכניסה אליה תהיה קלה יותר. רוברט מרטון פיתח את הרעיון סביב 1950. היא פועלת דרך קבוצת התייחסות, הקבוצה שאדם מודד את עצמו מולה, ומסבירה מדוע השוואה לקבוצה הלא נכונה עלולה ליצור תחושת קיפוח.

## הסבר על הנושא

### מתאמנים בקבוצה לפני שמצטרפים אליה

רוב הסוציאליזציה מתרחשת בתוך קבוצה: ילד לומד את דרכי המשפחה בבית, וטירון לומד את דרכי הצבא בבסיס. סוציאליזציה מקדימה מגיעה מוקדם יותר. אדם בוחר קבוצה שהוא מקווה להצטרף אליה, לומד את הנורמות והערכים שלה ומתחיל לשחק את התפקיד עוד לפני שמישהו הכניס אותו. תלמיד י״ב שמקווה לשרת ביחידה קרבית מתחיל לרוץ כל בוקר, לומד את הסלנג ומרגיל את עצמו לקום מוקדם. תלמידה שחולמת על רפואה מתנדבת בתחנת עזרה ראשונה ומתחילה לדבר על מטופלים כמו רופאים.

הסוציולוג האמריקאי רוברט מרטון פיתח את הרעיון עם אליס קיט במאמר שפורסם ב־1950. כשקראו נתוני סקרים מהצבא, הם הבחינו שטוראים שאימצו את עמדות הקצינים קודמו בסיכוי גבוה יותר. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: סוציאליזציה מקדימה אינה חיקוי לשם הכיף. היא מכוונת לקבוצה שהאדם רוצה להשתייך אליה, והיא משנה ערכים, לא רק בגדים ומילים.

### קבוצת התייחסות: הקבוצה שבראש

הקבוצה שאדם מודד את עצמו מולה היא קבוצת ההתייחסות שלו, מונח שמשמש מאז 1942. היא אינה חייבת להיות קבוצת ההשתייכות, הקבוצה שהוא חבר בה בפועל. קבוצת ההשתייכות של תלמידה בכיתה י׳ היא הכיתה שלה; קבוצת ההתייחסות שלה יכולה להיות הטייסים שהיא מעריצה או התלמידים הוותיקים בתזמורת בית הספר. הפסיכולוג החברתי הרולד קלי (1952) ראה כאן שני תפקידים. קבוצת התייחסות יכולה להיות נורמטיבית, כזו שקובעת את אמות המידה שאדם מנסה לעמוד בהן, או השוואתית, קנה מידה לשיפוט של מידת הצלחתו. תלמיד שלומד לפי הרמה של הכיתה המצטיינת משתמש בה באופן נורמטיבי; תלמיד שמרגיש חלש כי כל חבריו קיבלו ציון גבוה ממנו משתמש בה באופן השוואתי. מרטון הוסיף שקבוצת התייחסות יכולה להיות גם שלילית: קבוצה שאדם דוחה את דרכיה בכוונה, כמו האחים הגדולים שנער נחוש לא להידמות להם.

### קיפוח יחסי: החיילים שקודמו ולא היו מרוצים

במלחמת העולם השנייה סקר צוות בראשות הסוציולוג סמואל סטאופר חיילים אמריקאים בהיקף עצום, והתוצאות פורסמו בספר החייל האמריקאי (1949). אחד הממצאים נראה כמו פרדוקס. אנשי חיל האוויר, שבו קידומים היו תכופים, היו פסימיים יותר לגבי סיכויי הקידום שלהם מאנשי המשטרה הצבאית, שבה קידומים היו נדירים. סטאופר הסביר זאת בהשוואה: איש חיל אוויר שלא קודם ראה סביבו חברים רבים שקודמו, ושוטר צבאי ראה מעטים. הוא קרא לתחושה קיפוח יחסי: אנשים שופטים את מצבם מול קבוצת ההתייחסות שלהם, ולא מול אמת מידה מוחלטת.

מרטון הפך את הממצא לכלל כללי. שביעות הרצון תלויה פחות במה שיש לאדם ויותר במי שהוא משווה את עצמו אליו, ולכן עובד שמשתכר היטב יכול להרגיש עני בשכונה עשירה.

### מתי זה עוזר ומתי זה מזיק

מרטון ציין שסוציאליזציה מקדימה משתלמת רק כשהדלת פתוחה. בחברה שבה אפשר לעבור בין קבוצות, אימון מוקדם בנורמות של הקבוצה הבאה מקל את הכניסה אליה. כשהקבוצה סגורה, האדם עלול לאבד את מקומו בקבוצה הישנה בלי שהחדשה תקבל אותו, ולהישאר בשוליים. הטעות הנפוצה בתשובה היא לבלבל אותה עם סוציאליזציה מחדש, שמפרקת ובונה מחדש את העצמי בתוך מוסד טוטלי; סוציאליזציה מקדימה נעשית מבחירה, לפני ההצטרפות.

## תרגול: סוציאליזציה מקדימה

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **איזה מהמקרים הוא סוציאליזציה מקדימה? (א) תמר, שמקווה ללמוד משפטים, צופה בדיונים בבית המשפט ומתאמנת לדבר כמו עורכת דין; (ב) טירון לומד ביומו הראשון לסדר את המיטה כמו שמסדרים בצבא; (ג) תינוק לומד לומר תודה.** — רק (א). תמר לומדת את הנורמות של קבוצה שעוד לא הצטרפה אליה. (ב) הוא סוציאליזציה בתוך הקבוצה, ו־(ג) הוא סוציאליזציה ראשונית במשפחה.
2. **מלאו את השלב החסר.** — לומד נורמות: אחרי שבוחרים קבוצת יעד לומדים את הנורמות והערכים שלה, ורק אחר כך מתאמנים בתפקיד.
3. **השלימו בטבלה את התיאורים החסרים של שני סוגי הקבוצות.** — קבוצת השתייכות: אתם חברים בה. קבוצת התייחסות: אתם נמדדים מולה, בין שאתם חברים בה ובין שלא.
4. **נועה מנגנת בתזמורת בית הספר ומעריצה את תזמורת הנוער הארצית, שהיא מקווה להצטרף אליה. מהי קבוצת ההשתייכות שלה ומהי קבוצת ההתייחסות שלה? האם קבוצת ההתייחסות נורמטיבית או השוואתית כשנועה מתאמנת לפי הרמה שלה?** — קבוצת ההשתייכות: תזמורת בית הספר. קבוצת ההתייחסות: תזמורת הנוער הארצית. כשנועה מתאמנת לפי הרמה שלה, זו קבוצת התייחסות נורמטיבית.
5. **בדוגמה מומצאת יש בכל אחת משתי יחידות 300 חיילים. ביחידה א קודמו 180, וביחידה ב קודמו 60. חשבו את השיעור בכל יחידה, וכתבו באיזו יחידה חייל שלא קודם צפוי יותר לחוש קיפוח יחסי.** — יחידה א: 180 ÷ 300 = 0.6, כלומר 60%. יחידה ב: 60 ÷ 300 = 0.2, כלומר 20%. ביחידה א: חייל שלא קודם משווה את עצמו לרוב שקודם.
6. **קראו את הטבלה מתוך החייל האמריקאי. הסבירו את הפרדוקס בשני משפטים, בעזרת המושג קיפוח יחסי.** — אנשי חיל האוויר קודמו לעיתים קרובות יותר, ובכל זאת פחות מהם ראו סיכוי טוב, כי כל מי שלא קודם השווה את עצמו לרבים סביבו שקודמו. זהו קיפוח יחסי: שיפוט המצב מול קבוצת התייחסות, ולא לפי מה שיש לאדם.
7. **הסבירו מדוע סוציאליזציה מקדימה יכולה לעזור לאדם במצב אחד ולפגוע בו במצב אחר.** — תשובה טובה אומרת שכשהקבוצה פתוחה, לימוד מוקדם של הנורמות שלה מקל את הכניסה וההצלחה, כמו אצל הטוראים שאימצו את עמדות הקצינים. כשהקבוצה סגורה, האדם עלול להתרחק מהקבוצה הישנה ועדיין לא להתקבל לחדשה, ולהישאר בשוליים, כפי שציין מרטון.

## שאלות נפוצות

### מה דוגמה לסוציאליזציה מקדימה?

תלמידת תיכון שרוצה להיות אחות מתנדבת בבית חולים, לומדת איך אחיות מדברות עם מטופלים ומתחילה לשמור על שעות העבודה שלהן. היא לומדת את הנורמות של קבוצה לפני שהיא מצטרפת אליה.

### מה ההבדל בין סוציאליזציה מקדימה לסוציאליזציה מחדש?

סוציאליזציה מקדימה נעשית מבחירה ולפני ההצטרפות לקבוצה. סוציאליזציה מחדש מתרחשת בדרך כלל בתוך מוסד טוטלי, כמו טירונות או כלא, שבו מפרקים עצמי ישן ובונים עצמי חדש.

### מי טבע את המושג קבוצת התייחסות?

המונח מופיע מאז 1942, בעבודתו של הרברט היימן. רוברט מרטון ואליס קיט הפכו אותו לתיאוריה כללית ב־1950, בעזרת הנתונים של החייל האמריקאי.

### מהו קיפוח יחסי?

תחושת קיפוח שנובעת מהשוואה לקבוצת התייחסות שיש לה יותר, ולא מכך שיש לאדם מעט. המושג בא מהספר החייל האמריקאי (1949) של סמואל סטאופר ועמיתיו.

### האם קבוצת התייחסות יכולה להיות קבוצה שלעולם לא נצטרף אליה?

כן. אנשים מודדים את עצמם מול ידוענים, מול מקצוע שהם מעריכים או מול דור מבוגר. קבוצות כאלה עדיין מעצבות את הנורמות שלהם ואת התחושה שלהם לגבי מידת הצלחתם.
