# איך עולים ומהגרים מסתגלים לחברה חדשה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציאליזציה: איך אדם נעשה חברתי](https://www.lessons.co.il/he/סוציאליזציה-והעצמי) · כיתה י׳ · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/סוציאליזציה-והעצמי/איך-עולים-ומהגרים-מסתגלים-לחברה-חדשה

עולים ומהגרים מסתגלים לחברה חדשה בשילוב של שתי סוציאליזציות: זו שגדלו בה וזו שהארץ החדשה מציעה. הפסיכולוג ג׳ון ברי (1997) תיאר ארבע דרכים: השתלבות (שמירה על שתי התרבויות), התבוללות (אימוץ החדשה), היבדלות (שמירה על הישנה) ושוליות (אובדן שתיהן). ילדים לומדים לא פעם את הנורמות החדשות מהר יותר מהוריהם.

## הסבר על הנושא

### שתי סוציאליזציות נפגשות

עולה או מהגר מגיע עם סוציאליזציה שלמה: שפה, הרגלי אוכל ולבוש, רעיונות על משפחה ועל סמכות, וכל אלה נלמדו כל כך טוב שהם נראים טבעיים. החברה החדשה מציעה מערכת אחרת, דרך בית הספר, העבודה, הצבא, התקשורת והשכנים. ההסתגלות פירושה לקבוע כמה לשמור מכל אחת, והסוציולוגים קוראים לתהליך אקולטורציה.

ישראל היא חברה שנבנתה על החוויה הזאת. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהקמת המדינה ועד 2019 הגיעו כ־3.3 מיליון עולים, ו־43.7% מהם הגיעו אחרי 1990, כלומר כ־1.44 מיליון בשלושת העשורים האחרונים של התקופה. הגלים הגיעו ממקומות שונים מאוד: העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, ומבצע שלמה, שהביא 14,325 יהודים מאתיופיה לישראל ב־36 שעות, ב־24 וב־25 במאי 1991. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: אקולטורציה אינה רגע אחד של הגעה. היא נמשכת שנים, ואחרת אצל כל אחד מבני המשפחה.

### ארבע הדרכים של ברי

הפסיכולוג הקנדי ג׳ון ברי (1997) הציע שכל מהגר עונה על שתי שאלות, גם אם אינו מנסח אותן במילים. האם כדאי לי לשמור על תרבות המוצא שלי? האם כדאי לי לבנות קשרים עם החברה הרחבה? משתי התשובות עולות ארבע דרכי הסתגלות. השתלבות שומרת על המורשת ומחפשת גם קשר: משפחה שמדברת רוסית או אמהרית בבית, בזמן שההורים עובדים והילדים לומדים בעברית. התבוללות מוותרת על המורשת ומצטרפת לחברה החדשה לגמרי. היבדלות שומרת על המורשת ונמנעת מקשר, לעיתים קרובות בתוך שכונה של אנשים מאותה ארץ. שוליות היא אובדן הקשר עם שתיהן.

ברי הדגיש שהבחירה אינה של המהגר לבדו: העמדות של החברה הקולטת, פתוחות או תובעניות, קובעות אילו דרכים אפשריות בכלל. אדם יכול גם לבחור אחרת בבית ובעבודה.

### ילדים שלומדים מהר יותר: היפוך תפקידים

ילדים פוגשים בדרך כלל את החברה החדשה מוקדם יותר ולעומק רב יותר מהוריהם. הם מבלים את היום בבית הספר, לומדים את השפה מהר וקולטים את הסלנג, את המוזיקה ואת הכללים הלא כתובים של חבריהם לכיתה. עד מהרה הם מתרגמים להורים בבנק, אצל הרופא ובאסיפת ההורים. הסוציולוגים קוראים לזה היפוך תפקידים: הילד, שבמקום הקודם היה תלוי בהוריו, מדריך אותם עכשיו. זה יכול לערער את סמכות ההורים, וזה יכול גם להפוך את הילד לגשר בין המשפחה לחברה החדשה.

היפוך התפקידים אינו נוגע רק לשפה. ילדים קולטים גם את הנורמות של החברה החדשה בנוגע לעצמאות, ללבוש ולדרך שבה מדברים עם מבוגרים, ומביאים אותן הביתה, שם הן עלולות להתנגש בציפיות ההורים. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: היפוך תפקידים כמעט אף פעם אינו אומר שההורים מאבדים את סמכותם לגמרי. ברוב המשפחות הוא חלקי, כמו בקטע שבדף העבודה, והוא נחלש ככל שההורים נקלטים.

### מה מצא המחקר, ומה גבולותיו

במחקר שפורסם ב־2006 סקרו ברי ועמיתיו 5,366 בני נוער מהגרים בני 13 עד 18 ב־13 מדינות. הם מצאו ארבעה דפוסים. בני הנוער עם דפוס השתלבות, שהרגישו בבית בשתי התרבויות, הסתגלו הכי טוב, גם ברווחה האישית וגם בבית הספר; בני הנוער עם דפוס מפוזר, שלא היו בטוחים באף אחת מהתרבויות, הסתגלו הכי פחות. המבקרים עונים שארבע משבצות מסודרות מדי: אנשים משלבים דרכים, משנים אותן עם הזמן, ויש מעט ראיות לכך שמישהו בוחר בשוליות. תשובה חזקה משתמשת במודל ומציינת אחת מהמגבלות האלה.

## תרגול: איך עולים מסתגלים

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו בטבלה את הדרכים החסרות.** — שומר על המוצא ומחפש קשר: השתלבות. מוותר על המוצא ונמנע מקשר: שוליות.
2. **כתבו את הדרך בכל מקרה: (א) אלנה מדברת רק עברית, גם עם הוריה, ושינתה את שמה כדי שיישמע ישראלי; (ב) משפחה גרה בין שכנים מארץ המוצא, קונה בחנויות שלהם ומדברת עברית לעיתים רחוקות; (ג) יוסי שומר על החגים של קהילת המוצא שלו, וגם משרת בצבא ולומד באוניברסיטה בישראל.** — (א) התבוללות; (ב) היבדלות; (ג) השתלבות.
3. **מלאו את השלב החסר בתהליך של היפוך התפקידים.** — מתרגם להורים: הילד, שלמד את השפה בבית הספר, מתרגם להוריו, והתפקידים מתחילים להתהפך.
4. **לפי הלמ״ס, מ־1948 ועד 2019 הגיעו לישראל כ־3.3 מיליון עולים, ו־43.7% מהם הגיעו אחרי 1990. כמה עולים בערך הגיעו אחרי 1990?** — 3.3 × 0.437 ≈ 1.44, כלומר כ־1.44 מיליון עולים.
5. **השלימו את טבלת המחקר מ־2006: איזה דפוס הסתגל הכי טוב, ואיזה הכי פחות?** — הכי טוב: השתלבות, המכוון לשתי התרבויות. הכי פחות: מפוזר, שאינו בטוח באף אחת מהתרבויות.
6. **קראו את הקטע: "במרפאה אמא שלי מחכה שאסביר לה מה אמר הרופא. בבית היא עדיין מחליטה מתי אני הולכת לישון." איזה מושג הקטע מדגים, ומה מוסיף המשפט השני?** — הקטע מדגים היפוך תפקידים: הבת מדריכה את אמה בחברה החדשה. המשפט השני מראה שההיפוך חלקי: בתוך המשפחה התפקידים הישנים עדיין קיימים, ולכן הוא עלול ליצור מתח.
7. **הסבירו מדוע לפי ברי הבחירה בדרך ההסתגלות אינה תלויה במהגר לבדו, ותנו ביקורת אחת על המודל שלו.** — תשובה טובה אומרת שהעמדות של החברה הקולטת פותחות או סוגרות אפשרויות: חברה שדורשת מהמהגרים לוותר על תרבותם דוחפת אותם להתבוללות או להיבדלות. ביקורת: ארבע המשבצות מסודרות מדי, כי אנשים משלבים דרכים ומשנים אותן עם הזמן.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין התבוללות להשתלבות?

בהתבוללות המהגר מוותר על תרבות המוצא ומאמץ את החדשה לגמרי. בהשתלבות הוא שומר על תרבות המוצא ובמקביל משתתף באופן מלא בחברה החדשה, ומרגיש בבית בשתיהן.

### מדוע ילדי עולים מסתגלים מהר יותר מהוריהם?

הם מבלים את רוב היום בבית הספר בין דוברי השפה, לומדים שפה בקלות רבה יותר, ויש להם פחות חיים קודמים לוותר עליהם. הוריהם עובדים לא פעם במקומות שבהם הם פוגשים פחות את החברה החדשה.

### האם המודל של ברי שייך לסוציולוגיה או לפסיכולוגיה?

ברי הוא פסיכולוג בין־תרבותי, והמודל מתאר דרכים של יחידים. הסוציולוגיה משתמשת בו כחלק מחקר ההגירה והסוציאליזציה המשנית, יחד עם המדיניות של החברה הקולטת.

### מהי אקולטורציה?

אקולטורציה היא תהליך השינוי התרבותי שמתרחש כשאנשים מתרבות אחת חיים במגע עם תרבות אחרת. אצל עולים ומהגרים פירושה לקבוע, לאורך שנים, מה לשמור ומה לאמץ.

### מה הייתה מדיניות כור ההיתוך בישראל?

בעשורים הראשונים של המדינה ביקשה מדיניות הקליטה להתיך את העולים לזהות ישראלית חדשה אחת, גישה שנטתה להתבוללות. בהמשך עברה המדיניות לקבלה רבה יותר של שונות תרבותית.
