• פסיכולוגיה: מערכות זיכרון ושכחה

מהן התאוריות של השכחה?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

התאוריות העיקריות של השכחה הן דעיכה, הפרעה וכשל בשליפה. לפי תאוריית הדעיכה עקבות הזיכרון נמחקים עם הזמן; לפי תאוריית ההפרעה זיכרונות אחרים מפריעים, מוקדמים (פרואקטיבית) או מאוחרים (רטרואקטיבית); ולפי השכחה התלויה ברמזים הזיכרון עדיין שמור אבל חסר הרמז הנכון, כמו המקום שבו נלמד. אבינגהאוס (1885) הראה שרוב השכחה קורית זמן קצר אחרי הלמידה.

הסבר על הנושא

כמה מהר שוכחים: אבינגהאוס

הרמן אבינגהאוס, פסיכולוג גרמני, היה הראשון שמדד שכחה. בבדיקות על עצמו במשך כמה שנים הוא למד רשימות של הברות חסרות משמעות, שנבחרו כדי שמשמעות לא תעזור, ואחר כך למד אותן מחדש. המדד שלו היה חיסכון: כמה פחות עבודה דרשה הלמידה מחדש מהלמידה הראשונה. בספרו משנת 1885 דיווח על חיסכון של 58.2 אחוז אחרי 20 דקות, 44.2 אחרי שעה, 33.7 אחרי יום ו־21.1 אחרי חודש.

הצורה של עקומת השכחה היא הלקח: השכחה מהירה ביותר מיד אחרי הלמידה, ואחר כך מאטה. ביום הראשון אבד יותר מאשר בכל החודש שאחריו. שחזור על נבדק יחיד של מורה ודרוס (2015) מצא עקומה דומה. הטעות הנפוצה היא לקרוא את המספרים כזכירה; הם חיסכון, ומשהו יכול להיחסך גם כשאי אפשר להיזכר בו כלל.

תרשים עמודות של החיסכון אצל אבינגהאוס, החלק מעבודת הלמידה מחדש שנחסך, אחרי שבעה מרווחי זמן: 20 דקות 58.2 אחוז, שעה 44.2, כ־9 שעות 35.8, יום 33.7, יומיים 27.8, 6 ימים 25.4, 31 ימים 21.1.58.2%⁦20⁩ דקות44.2%שעה35.8%⁦9⁩ שעות33.7%יום27.8%יומיים25.4%⁦6⁩ ימים21.1%⁦31⁩ ימים
אבינגהאוס ⁦(1885)⁩ בדק את עצמו; מרווח ⁦9⁩ השעות היה כ־⁦8.8⁩ שעות.

דעיכה: עקבות שנמחקים

ההסבר הוותיק ביותר הוא דעיכה: עקבת זיכרון נמחקת עם הזמן אם אין משתמשים בה, כמו שביל שמתכסה בעשב. זה מתאים לרעיון שמיומנויות שלא משתמשים בהן מחלידות, אבל קשה מאוד לבדוק זאת, כי הזמן אף פעם אינו עובר ריק: בכל פרק זמן לומדים וחווים דברים אחרים. ג׳נקינס ודלנבך (1924) מצאו שאנשים זכרו הברות חסרות משמעות טוב יותר אחרי לילה של שינה מאשר אחרי אותו מספר שעות ער. אילו הזמן לבדו גרם לשכחה, שני המצבים היו שווים; מה שנראה חשוב הוא מה שקרה בזמן הזה. לדעיכה אולי עדיין יש חלק בזיכרון לטווח קצר מאוד, שבו מידע אובד תוך שניות אם לא חוזרים עליו, ובזיכרון לטווח ארוך היא אפשרית אבל קשה להפריד אותה מהסיבות האחרות.

הפרעה: זיכרונות שמפריעים זה לזה

תאוריית ההפרעה אומרת שאנחנו שוכחים משום שזיכרונות אחרים מתחרים. בהפרעה פרואקטיבית למידה ישנה משבשת למידה חדשה: אחרי שהחלפתם קוד בטלפון, הקוד הישן ממשיך לעלות. בהפרעה רטרואקטיבית למידה חדשה משבשת ישנה: אחרי שנה של ספרדית, קשה יותר למצוא את המילים בצרפתית שלמדתם קודם. ההפרעה חזקה ביותר כשהחומרים דומים, כפי שהראו מקגיאוך ומקדונלד (1931), ואנדרווד (1957) טען שהפרעה פרואקטיבית מרשימות קודמות מסבירה חלק גדול מהשכחה במחקרי מעבדה.

לתאוריה יש תמיכה טובה במעבדה, והיא מסבירה מדוע לימוד של שני מקצועות דומים ברצף, כמו שתי שפות, קשה יותר מלימוד של שני מקצועות שונים. החולשה שלה היא שהיא מתארת מתי השכחה קורית יותר מאשר איך: היא אינה אומרת מה קורה לזיכרון שנדחק הצידה.

טבלה של שני סוגי ההפרעה: פרואקטיבית, לומדים קוד ישן ואחר כך חדש, והישן מפריע כשמנסים להיזכר בחדש; רטרואקטיבית, לומדים מילים בצרפתית ואחר כך בספרדית, והספרדית מפריעה כשמנסים להיזכר בצרפתית.סוגמה מפריעפרואקטיביתהקוד הישן חוסם את החדשרטרואקטיביתספרדית חדשה חוסמת צרפתית

כשל בשליפה: הרמז חסר

לפעמים זיכרון זמין, עדיין שמור, אבל לא נגיש. טולווינג ופרלסטון (1966) מצאו שאנשים שקיבלו שמות של קטגוריות כרמזים נזכרו ביותר מילים מרשימה מאנשים בלי רמזים. עקרון ספציפיות הקידוד של אנדל טולווינג אומר שרמז עובד הכי טוב כשהיה נוכח בזמן הלמידה. בשכחה תלוית הקשר הרמז החסר הוא הסביבה: גודן ובדלי (1975) נתנו לצוללנים ללמוד רשימות מילים על החוף או מתחת למים, והם נזכרו ביותר מילים כשנבדקו באותו מקום שבו למדו. מחקר מאוחר של אותם חוקרים לא מצא אפקט כזה בזיהוי, ולכן ההקשר חשוב בעיקר בשליפה חופשית.

טבלה של הצוללנים של גודן ובדלי: מילים שנלמדו ביבשה נזכרו טוב יותר ביבשה ופחות טוב מתחת למים; מילים שנלמדו מתחת למים נזכרו טוב יותר מתחת למים ופחות טוב ביבשה.נזכרים ביבשהנזכרים מתחת למיםלמדו ביבשהטוב יותרפחות טובלמדו מתחת למיםפחות טובטוב יותר
גודן ובדלי ⁦(1975)⁩: ההיזכרות טובה ביותר באותו הקשר.
דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: התאוריות של השכחה

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: התאוריות של השכחהשם:
  1. קראו את התרשים. כמה נקודות אחוז של חיסכון אבדו ביום הראשון? וכמה ב־30 הימים שאחריו?

    תרשים העמודות של החיסכון אצל אבינגהאוס: 20 דקות 58.2 אחוז, שעה 44.2, 9 שעות 35.8, יום 33.7, יומיים 27.8, 6 ימים 25.4, 31 ימים 21.1.58.2%⁦20⁩ דקות44.2%שעה35.8%⁦9⁩ שעות33.7%יום27.8%יומיים25.4%⁦6⁩ ימים21.1%⁦31⁩ ימים
  2. מה מדד אבינגהאוס, ומדוע השתמש בהברות חסרות משמעות?

  3. כתבו את סוג ההפרעה בכל שורה.

    טבלת ההפרעה, וסוג ההפרעה הוחלף בסימני שאלה.סוגמה מפריע?הקוד הישן חוסם את החדש?ספרדית חדשה חוסמת צרפתית
  4. מדוע מחקר השינה של ג׳נקינס ודלנבך פעל נגד תאוריית הדעיכה?

  5. מלאו את התוצאות של הצוללנים.

    טבלת הצוללנים, וארבע התוצאות הוחלפו בסימני שאלה.נזכרים ביבשהנזכרים מתחת למיםלמדו ביבשה??למדו מתחת למים??
  6. תלמידה למדה למבחן בחדר שקט ואחר כך לא הצליחה להיזכר בתשובות באולם בחינות רועש. איזו תאוריה מסבירה זאת, ומה היא יכולה לעשות?

  7. העריכו את תאוריית הדעיכה כהסבר לשכחה.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מהי עקומת השכחה?

עקומת השכחה, שאבינגהאוס מדד לראשונה ב־1885, מראה כמה מהחומר הנלמד נשמר לאורך הזמן. היא יורדת בחדות זמן קצר אחרי הלמידה ואחר כך מתיישרת, כך שרוב השכחה קורית בשעות ובימים הראשונים.

מה ההבדל בין הפרעה פרואקטיבית לרטרואקטיבית?

בהפרעה פרואקטיבית משהו שנלמד קודם משבש היזכרות במשהו שנלמד אחר כך, כמו סיסמה ישנה. בהפרעה רטרואקטיבית משהו שנלמד אחר כך משבש היזכרות במשהו שנלמד קודם.

האם שכחה היא תמיד דבר רע?

לא. שכחת פרטים שאינם עדכניים, כמו מערכת השעות של השנה שעברה, עוזרת להשתמש במה שעדכני. חוקרים רואים בחלק מהשכחה דרך מועילה לשמור את הזיכרון ממוקד במה שחשוב עכשיו.

למה אני נזכר במשהו כשאני חוזר למקום שבו למדתי אותו?

המקום מספק רמזי שליפה שהיו נוכחים בזמן הלמידה. זהו זיכרון תלוי הקשר, שהראו הצוללנים של גודן ובדלי, שנזכרו ביותר כשנבדקו במקום שבו למדו.

איך אפשר לשכוח פחות ממה שלומדים?

לחזור על החומר זמן קצר אחרי הלמידה, כשהשכחה מהירה ביותר, ואחר כך שוב במרווחים; לבחון את עצמכם במקום לקרוא שוב; ולהפריד בזמן בין נושאים דומים כדי להפחית הפרעה.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לפסיכולוגיה

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 236 המורים