# איך רושמים הפרשה לחופשה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [חשבונאות: מסמכי מע״מ ורישומי שכר](https://www.lessons.co.il/he/מסמכי-מעמ-ורישומי-שכר) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/מסמכי-מעמ-ורישומי-שכר/איך-רושמים-הפרשה-לחופשה

כדי לרשום הפרשה לחופשה סופרים בסוף השנה את ימי החופשה שהעובדים צברו ועוד לא ניצלו, כופלים בעלות יום עבודה של כל עובד, ומביאים את חשבון ההפרשה לחופשה לסכום הזה: חובה הוצאות שכר וזכות ההפרשה כשהיא גדלה, ולהפך כשהיא קטנה. ההפרשה היא התחייבות שוטפת.

## הסבר על הנושא

### ימים שנצברו השנה, ינוצלו אחר כך

עובדים צוברים ימי חופשה בזכות העבודה שלהם. אם חלק מהימים שנצברו השנה ינוצלו רק בשנה הבאה, העסק כבר חייב אותם עכשיו: הוא ישלם על הימים האלה בלי לקבל עבודה תמורתם. לכן העלות שייכת לשנה שבה הימים נצברו, ובסוף השנה רושמים אותה כהפרשה לחופשה, התחייבות.

התקינה הבינלאומית אומרת אותו דבר בתקן IAS 19: כשאפשר להעביר ימים שלא נוצלו לשנה הבאה, העלות הצפויה שלהם מוכרת בזמן שהעובדים עובדים וצוברים את הזכות, לא כשהם יוצאים לחופש. הפרשה היא אומדן, כי איש אינו יודע בדיוק מתי הימים ינוצלו ובאיזה שכר. לא כל היעדרות עובדת כך: כשימים שלא נוצלו פשוט פוקעים בסוף השנה, העסק אינו חייב דבר, לא נרשמת הפרשה, והעלות נרשמת רק כשיום החופש מנוצל.

### סופרים ימים ועלות

בבית דפוס, דוגמה שבדינו, שלושה עובדים. ב־31 בדצמבר של שנה 1 לדנה 15 ימים שלא נוצלו, ליוסי 10 ולרינה 15. העלות ליום של כל אחד, שכר היום יחד עם הפרשות המעביד, היא 700 ₪, 450 ₪ ו־600 ₪, מספרים שבדינו לדוגמה. ההפרשה היא סכום הימים כפול העלות ליום: 10,500 ועוד 4,500 ועוד 9,000 = 24,000 ₪.

הטעות הנפוצה היא לכפול את סך 40 הימים בשכר ממוצע אחד. העובדים מרוויחים שכר שונה, ולכן הימים של כל עובד מתומחרים לפי העלות שלו; ממוצע יכול לעשות את ההפרשה גדולה מדי או קטנה מדי.

### פקודת סוף השנה

בשנה 1 החשבון ריק, ולכן נרשמים כל 24,000 ₪: חובה הוצאות שכר 24,000 ₪, זכות הפרשה לחופשה 24,000 ₪. הרווח יורד ב־24,000 ₪ בשנה שבה הימים נצברו, והמאזן מציג את ההפרשה בהתחייבויות השוטפות, כי רוב הימים צפויים להיות מנוצלים בשנה הקרובה.

שכחת הפקודה גורמת לשנה 1 להיראות רווחית ב־24,000 ₪ יותר ממה שהייתה, ומסתירה מקוראי הדוחות חוב אמיתי לעובדים. בשנה הבאה, כשהימים ינוצלו, השכר ששולם עליהם יפול על שנה 2, שנה שבה לא נעשתה העבודה שזיכתה בהם.

### בשנה הבאה: מתאימים ליתרה החדשה

במהלך שנה 2 העובדים יוצאים לחופשות וצוברים ימים חדשים, והשכר שלהם נרשם דרך השכר החודשי כרגיל. בסוף שנה 2 סופרים שוב: 30 ימים שלא נוצלו בעלות ממוצעת של 640 ₪ אחרי העלאה נותנים 19,200 ₪. ההפרשה יורדת מ־24,000 ₪ ל־19,200 ₪: חובה הפרשה לחופשה 4,800 ₪, זכות הוצאות שכר 4,800 ₪.

הקטנת ההפרשה מקטינה את ההוצאה של השנה; הגדלה מוסיפה לה. תלמידים רושמים לפעמים את הסכום החדש, 19,200 ₪, שוב כהוצאה חדשה. בחשבון כבר יש 24,000 ₪, ולכן רושמים רק את ההפרש.

## תרגול: הפרשה לחופשה

לתלמידי כיתה י״א שלומדים חשבונאות. במרפאת שיניים, דוגמה שבדינו, שתי סייעות. ב־31 בדצמבר לסייעת א 12 ימי חופשה שלא נוצלו בעלות של 800 ₪ ליום, ולסייעת ב 8 ימים ב־500 ₪. בתחילת השנה הייתה להפרשה לחופשה יתרת זכות של 10,000 ₪. בדקו את התשובות בסוף.

1. **למה העלות של ימי חופשה שעוד לא נוצלו היא הוצאה של השנה הזאת?** — הימים נצברו בזכות עבודה שנעשתה השנה, והעסק כבר חייב אותם. העלות שייכת לשנה שבה נעשתה העבודה, לא לשנה של החופשה.
2. **השלימו את טבלת ההפרשה.** — סייעת א: 12 כפול 800 = 9,600 ₪; סייעת ב: 8 כפול 500 = 4,000 ₪; סך הכול 20 ימים, 13,600 ₪.
3. **השלימו את פקודת סוף השנה.** — ההפרשה צריכה לעלות מ־10,000 ₪ ל־13,600 ₪: חובה הוצאות שכר 3,600 ₪, זכות הפרשה לחופשה 3,600 ₪.
4. **השלימו את חשבון ההפרשה.** — יתרת פתיחה 10,000 ₪; הגדלה 3,600 ₪; יתרת סגירה בזכות 13,600 ₪.
5. **שנה אחר כך הימים שלא נוצלו שווים 9,000 ₪. רשמו את הפקודה.** — ההפרשה יורדת מ־13,600 ₪ ל־9,000 ₪: חובה הפרשה לחופשה 4,600 ₪, זכות הוצאות שכר 4,600 ₪.
6. **איפה ההפרשה מופיעה במאזן, ולמה?** — בהתחייבויות השוטפות, כי העסק חייב את הימים לעובדים שלו ומצפה שרובם ינוצלו בשנה הקרובה.
7. **תלמיד רושם חובה הוצאות שכר 13,600 ₪, זכות הפרשה לחופשה 13,600 ₪. מה משתבש?** — יתרת הפתיחה, 10,000 ₪, נספרת שוב: ההוצאה גבוהה ב־10,000 ₪, הרווח נמוך ב־10,000 ₪, וההפרשה מוצגת ב־23,600 ₪ במקום 13,600 ₪.

## שאלות נפוצות

### מה זו הפרשה לחופשה?

התחייבות לעלות הצפויה של ימי חופשה שהעובדים צברו ועוד לא ניצלו ביום המאזן. היא נרשמת כחלק מהוצאות השכר של השנה.

### האם הפרשה לחופשה היא התחייבות שוטפת?

בדרך כלל כן, כי רוב הימים שלא נוצלו צפויים להיות מנוצלים או משולמים בשנים עשר החודשים הבאים. ימים שצפויים להרבה יותר מאוחר יכולים להיות מוצגים כהתחייבות לזמן ארוך.

### איך מחשבים את העלות של יום חופשה?

מהשכר היומי של כל עובד, לרוב יחד עם הפרשות המעביד עליו, כי תשלום על יום חופש עולה לעסק את שניהם. הבסיס המדויק תלוי במדיניות של החברה.

### מה קורה להפרשה כשהעובדים יוצאים לחופשה?

השכר על ימי החופשה נרשם דרך השכר החודשי. בסוף השנה סופרים את ההפרשה מחדש ומתאימים אותה למעלה או למטה ליתרה החדשה.

### למה קוראים לזה הפרשה ולא הוצאה לשלם?

הסכום שלה הוא אומדן, כי מועד החופשות והשכר העתידי אינם ידועים בדיוק. יש חברות שמציגות אותה יחד עם השכר לשלם; הפקודה זהה.
