# מה מצא המחקר הגדול על התפשטות חדשות כוזבות בטוויטר?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: מידע כוזב ואיך בודקים אותו](https://www.lessons.co.il/he/מידע-כוזב-ובדיקתו) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/מידע-כוזב-ובדיקתו/מה-מצא-המחקר-על-התפשטות-חדשות-כוזבות

המחקר על התפשטות חדשות כוזבות שפרסמו ב־2018 בכתב העת Science סורוש ווסוגי, דב רוי וסינאן ארל מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס עקב אחרי כ־126,000 סיפורים ששותפו בטוויטר בין 2006 ל־2017. הוא מצא שחדשות כוזבות התפשטו רחוק יותר, מהר יותר, עמוק יותר ורחב יותר מחדשות אמת, היו בסיכוי גבוה ב־70% להיות משותפות מחדש, ושאנשים, לא בוטים, הובילו את ההבדל.

## הסבר על הנושא

### השאלה והנתונים

האם שקרים באמת נעים מהר יותר מהאמת, או שזו רק תחושה? שלושה חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס, סורוש ווסוגי, דב רוי וסינאן ארל, יצאו למדוד זאת. המאמר שלהם התפרסם בכתב העת Science במרץ 2018, והוא מהמחקרים המצוטטים ביותר על מידע כוזב.

הם התחילו בסיפורים ששישה ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים כבר קבעו אם הם נכונים או כוזבים; השישה הסכימו ביותר מ־95% מהמקרים. אחר כך מצאו כל פעם שהסיפורים האלה פורסמו בטוויטר בין 2006 ל־2017: כ־126,000 מפלי שיתופים, ששותפו יותר מ־4.5 מיליון פעמים על ידי כ־3 מיליון איש. הפוליטיקה הייתה הקטגוריה הגדולה ביותר, עם כ־45,000 מפלים. השימוש בפסיקות של בודקי העובדות מנע מהחוקרים לקבוע בעצמם מה נכון, וזו הגנה חשובה מפני ההטיות שלהם.

### למדוד מפל

מפל מתחיל כשמישהו מפרסם סיפור בלי לשתף אחר, וגדל כשאחרים משתפים אותו ואחרים משתפים אותם. החוקרים מדדו את הגודל (כמה אנשים שיתפו), את העומק (כמה צעדי שיתוף מהמקור), את הרוחב ואת המהירות. בכל מדד הכזב ניצח, ולעיתים קרובות בסדר גודל. סיפורים כוזבים היו בסיכוי גבוה ב־70% להיות משותפים מחדש, והגיעו לעומק 10 מהר פי 20 בערך. ההשפעה הייתה החזקה ביותר בחדשות פוליטיות. טעות נפוצה היא לחשוב שכל פוסט כוזב הופך ויראלי; הממצא עוסק בממוצעים של אלפי מפלים, ואינו כלל שחל על כל פוסט.

### למה? חידוש, רגש ואנשים

רבים הניחו שחשבונות אוטומטיים, בוטים, אשמים. החוקרים הריצו את הניתוח שוב בלי הבוטים, וההבדל נשאר: אנשים, לא בוטים, הם שמפיצים בעיקר חדשות כוזבות. ההסבר המרכזי שלהם הוא השערת החידוש: סיפורים כוזבים נוטים להיות חדשים ומפתיעים יותר, ומידע חדש מושך יותר לשיתוף, אולי כי מי שמעביר משהו חדש נראה מעודכן. החוקרים הדגישו שאינם יכולים לטעון שהחידוש גורם לשיתוף; הם מצאו קשר.

גם התגובות סיפרו סיפור דומה: בתגובות לחדשות כוזבות הובעו יותר הפתעה וגועל, ובתגובות לחדשות אמת יותר עצב, ציפייה ואמון. במילים אחרות, הכזב פשוט חופשי להיות מזעזע יותר מהמציאות, ולעיתים הוא נבנה בכוונה כך.

### מה המחקר אינו יכול להראות

המחקר עוסק בפלטפורמה אחת, טוויטר, בשנים 2006 עד 2017. הוא כולל רק סיפורים שבודקי עובדות בחרו לבדוק, כנראה הבולטים והשנויים במחלוקת. והוא מראה קשר, לא סיבה. ובכל זאת הלקח המרכזי עומד: הדיוק של סיפור אינו מה שמניע את התפשטותו, ולכן התיקון תלוי באנשים שעוצרים לחשוב לפני שהם משתפים. תשובה טובה בבחינה מתארת את הנתונים ואת השיטה, מסבירה מה הם מפל ועומק, מציגה את הממצאים ואת ההסברים, ומונה לפחות שתי מגבלות.

## תרגול: המחקר של 2018 על חדשות כוזבות

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. דוגמה בדויה מסומנת ככזו. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מי כתבו את המחקר, איפה ומתי הוא פורסם, ואיזו תקופה בטוויטר הוא כיסה?** — סורוש ווסוגי, דב רוי וסינאן ארל מהמכון הטכנולוגי של מסצ׳וסטס; בכתב העת Science, במרץ 2018; ציוצים מ־2006 עד 2017.
2. **איך קבעו החוקרים אילו סיפורים נכונים ואילו כוזבים, ולמה זו הייתה בחירה טובה?** — הם השתמשו בפסיקות של שישה ארגוני בדיקת עובדות עצמאיים, שהסכימו ביותר מ־95% מהמקרים. כך החוקרים לא שפטו בעצמם מה נכון, וזה מגן מפני ההטיות שלהם.
3. **הסתכלו בתרשים. מהי התווית החסרה, ומה היא אומרת?** — עומק 3: הצעד השלישי של שיתופים מהציוץ המקורי, אנשים ששיתפו מישהו ששיתף שיתוף.
4. **בדוגמה בדויה, 10 מכל 100 קוראים משתפים מחדש סיפור אמיתי. אם לסיפור כוזב יש סיכוי גבוה ב־70% להיות משותף מחדש, כמה מכל 100 ישתפו אותו? היעזרו בתרשים.** — 10 × 1.7 = 17 מכל 100. התרשים מראה את אותו יחס כמדד: 170 מול 100.
5. **מה מצאו החוקרים על בוטים, ולמה זה חשוב לפתרונות?** — הוצאת הבוטים לא העלימה את ההבדל: אנשים הם שמפיצים בעיקר חדשות כוזבות. לכן הסרת בוטים לבדה לא תפתור את הבעיה; הרגלי השיתוף של אנשים חשובים.
6. **השלימו את התא החסר, והסבירו איך הוא תומך בהשערת החידוש.** — הפתעה, גועל. הפתעה מתאימה לרעיון שחדשות כוזבות נראות חדשות ובלתי צפויות יותר ממה שאנשים ראו, ולכן מושכות יותר לשיתוף.
7. **חברה לכיתה אומרת: "המחקר מוכיח שהחידוש גורם לאנשים לשתף שקרים." מה שגוי בזה?** — החוקרים עצמם כתבו שאינם יכולים לטעון שהחידוש גורם לשיתוף. המחקר מצא קשר בין חידוש לשיתוף, לא סיבה מוכחת.
8. **כתבו שתי מגבלות של המחקר, והסבירו אחת מהן.** — למשל: הוא עוסק רק בטוויטר בשנים 2006 עד 2017; הוא כולל רק סיפורים שבודקי עובדות בחרו לבדוק; הוא מראה קשר ולא סיבה. המגבלה השנייה פירושה שהמדגם עשוי לכלול יותר מדי סיפורים בולטים ושנויים במחלוקת, ולכן ייתכן שהתוצאות לא נכונות לכל החדשות.

## שאלות נפוצות

### כמה מהר יותר מתפשטות חדשות כוזבות?

במחקר של MIT מ־2018, סיפורים כוזבים היו בסיכוי גבוה ב־70% להיות משותפים מחדש מסיפורים נכונים, והגיעו לעומק שיתוף של 10 מהר פי 20 בערך. ההשפעה הייתה החזקה ביותר בחדשות פוליטיות.

### האם בוטים מפיצים את רוב החדשות הכוזבות?

לא לפי המחקר של MIT. כשהחוקרים הוציאו את הבוטים מהנתונים, החדשות הכוזבות עדיין התפשטו מהר יותר, ולכן בני אדם היו האחראים העיקריים.

### מהו מפל שיתופים?

שרשרת השיתופים שמתחילה מפוסט מקורי אחד וגדלה כשאנשים משתפים אותו ואחרים משתפים אותם. החוקרים מודדים את הגודל, העומק, הרוחב והמהירות שלה.

### מהי השערת החידוש?

הרעיון שחדשות כוזבות מתפשטות יותר כי הן חדשות ומפתיעות יותר ממה שאנשים ראו, ומידע חדש מושך יותר לשיתוף. החוקרים מצאו קשר, אבל לא טענו שזו סיבה מוכחת.

### האם המחקר עדיין רלוונטי?

הנתונים שלו מסתיימים ב־2017 ועוסקים רק בטוויטר, והפלטפורמות השתנו מאז. אבל הממצא המרכזי, שהדיוק אינו מה שמניע את ההתפשטות אלא האנשים, הוא בסיס למחקרים מאוחרים יותר.
