# מהי הפרעת מידע?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: מידע כוזב ואיך בודקים אותו](https://www.lessons.co.il/he/מידע-כוזב-ובדיקתו) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/מידע-כוזב-ובדיקתו/מהי-הפרעת-מידע

הפרעת מידע הוא השם שנתנו קלייר וורדל וחוסיין דרכשאן, בדוח למועצת אירופה מ־2017, לעולם המידע המזוהם, במקום "פייק ניוז". יש לה שלושה סוגים: מידע שגוי (כוזב, מופץ בלי כוונה להזיק), דיסאינפורמציה (כוזבת, נוצרה כדי להזיק) ומידע מזיק (אמיתי, משמש כדי להזיק). המסגרת שואלת גם מי יצר את המסר, באיזו צורה ואיך הקהל קורא אותו.

## הסבר על הנושא

### שתי שאלות, שלושה סוגים

באוקטובר 2017 פרסמו החוקרים קלייר וורדל וחוסיין דרכשאן דוח למועצת אירופה בשם "הפרעת מידע". הם טענו שהביטוי פייק ניוז מעורפל מדי ומשמש לעיתים קרובות כעלבון, והציעו במקומו מסגרת. היא מתחילה בשתי שאלות על כל תוכן: האם הוא כוזב, והאם נוצר או הופץ כדי להזיק?

מידע שגוי הוא כוזב אבל לא נוצר כדי להזיק: אדם שמעביר בכנות עצה רפואית שגויה. דיסאינפורמציה היא כוזבת ונוצרה בכוונה כדי להזיק לאדם, לקבוצה, לארגון או למדינה: סיפור מומצא על יריב. מידע מזיק, שנקרא גם מידע זדוני, מבוסס על המציאות אבל משמש כדי לפגוע: הודעה פרטית אמיתית, כתובת או פרט רפואי שהודלפו כדי לבייש מישהו. הסוג השלישי מפתיע, כי אין בו שום דבר כוזב; הוא מראה שהבעיה אינה רק האמת, אלא גם הכוונה והנזק.

### סוכן, מסר, מפרש

המסגרת בוחנת שלושה רכיבים. הסוכן הוא מי שיוצר, מפיק או מפיץ את התוכן: גוף רשמי או יחיד, מאורגן או בודד, ומה המניע שלו: כסף מהקלקות, השפעה פוליטית, שייכות לקבוצה או הנאה מיצירת מהומה. המסר הוא התוכן עצמו: טקסט, תמונה, וידאו או מם, האם הוא מתחזה למקור אמיתי. המפרש הוא מי שמקבל אותו: איך היא קוראת אותו לפי עמדותיה וקבוצתה, ומה היא עושה אחר כך: מתעלמת, מאמינה, משתפת או מערערת. ההפרדה מונעת טעות נפוצה: לשפוט מסר רק לפי התוכן. אותו מם אומר דבר אחד כשחשבון מזויף שותל אותו ודבר אחר כשהורה מודאג מעביר אותו.

### מסר אחד, שלושה שלבים

וורדל ודרכשאן מתארים גם שלושה שלבים: יצירה, כשהמסר נהגה; הפקה, כשהוא הופך למוצר תקשורתי; והפצה, כשהוא מתפרסם ומשותף. בכל שלב הסוכן יכול להיות אחר. דמיינו רשת בדויה שממציאה טענה שמי הברז בעיר הורעלו: זו דיסאינפורמציה. מעצב הופך אותה לתמונה מבהילה עם כותרת. אחר כך אלפי אנשים רגילים משתפים אותה כדי להזהיר את חבריהם, ומאמינים לה בכנות. בשבילם זה מידע שגוי. לכן ספירת השיתופים אינה מלמדת כמה התכוונו להזיק.

### הסוג קובע את התגובה

מול מידע שגוי עוזרים תיקון מהיר וידידותי ואוריינות תקשורתית, כי מי שמפיץ אותו רוצה את האמת. מול דיסאינפורמציה צריך לחשוף את הסוכן, את שיטותיו ואת המימון שלו, ולפעול בפלטפורמות נגד חשבונות מזויפים. מידע מזיק אי אפשר להפריך, כי הוא אמיתי; התשובה היא הגנה על הפרטיות וסירוב להגביר אותו. תשובה טובה בבחינה מגדירה את שלושת הסוגים לפי שתי השאלות, משתמשת ברכיבים ובשלבים ומראה איך מקרה אחד יכול לעבור בין סוגים. מכאן גם שהאשמה של כל מי ששיתף אינה הוגנת ואינה מועילה: רובם קורבנות של השקר, לא שותפים לו.

## תרגול: הפרעת מידע

לתלמידי כיתה י״ב שלומדים תקשורת. כל החשבונות, החברות, האנשים והפוסטים בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מהן שתי השאלות שמחלקות את הפרעת המידע לשלושה סוגים?** — האם התוכן כוזב? האם נוצר או הופץ כדי להזיק? כוזב בלי כוונה הוא מידע שגוי; כוזב עם כוונה הוא דיסאינפורמציה; אמיתי עם כוונה להזיק הוא מידע מזיק.
2. **השלימו את התא החסר בטבלה, והסבירו מדוע הוא מפתיע קוראים רבים.** — לא, אמיתי: מידע מזיק הוא מידע אמיתי. זה מפתיע כי אנשים מצפים שמידע מזיק יהיה כוזב, אבל פרטים פרטיים אמיתיים יכולים לשמש כדי לפגוע.
3. **סווגו כל מקרה בדוי: (א) סבא מעביר תמונה של רחוב מוצף ומאמין שהיא מהיום, אף שהיא בת עשר שנים. (ב) חברה ממציאה ביקורות רעות על מסעדה של מתחרה. (ג) מישהו מפרסם את הכתובת האמיתית של אחות כדי לעודד אנשים להטריד אותה.** — (א) מידע שגוי: הקשר כוזב, בלי כוונה להזיק. (ב) דיסאינפורמציה: כוזבת ונוצרה כדי להזיק. (ג) מידע מזיק: הכתובת אמיתית, אבל מופצת כדי לפגוע.
4. **השלימו את הרכיב החסר, וכתבו שתי שאלות שהייתם שואלים עליו.** — מסר. למשל: האם הוא טקסט, תמונה או וידאו? האם הוא מחקה כלי תקשורת אמיתי או סמל רשמי?
5. **כתבו שלושה מניעים אפשריים של סוכן שמפיץ דיסאינפורמציה.** — למשל: כסף (הקלקות ופרסומות), השפעה פוליטית, שייכות או מעמד בקבוצה, או הנאה פסיכולוגית מיצירת מהומה.
6. **השלימו את השלב החסר, והסבירו איך המסר הבדוי שינה סוג בדרך.** — הפקה: הטענה המומצאת הופכת לתמונה עם כותרת. היא התחילה כדיסאינפורמציה, שנוצרה כדי להזיק, והפכה למידע שגוי כשאנשים תמימים שיתפו אותה והאמינו שהיא נכונה.
7. **מדוע בדיקת עובדות אינה פתרון למידע מזיק? מה כן יעזור?** — כי מידע מזיק הוא אמיתי, ובדיקה רק תאשר אותו. מה שעוזר הוא הגנה על פרטיות, הסרה של חשיפה והטרדה, והחלטה לא להפיץ את החומר.
8. **אתר חדשות סופר 40,000 שיתופים של פוסט כוזב וכותב: "40,000 איש הפיצו דיסאינפורמציה." בקרו את המשפט בעזרת המסגרת.** — השלבים והרכיבים מראים שהסוכן שיצר את הפוסט אולי התכוון להזיק, אבל רוב המשתפים כנראה האמינו לו; בשבילם זה היה מידע שגוי. ספירת שיתופים אינה מודדת כוונה, ולכן המשפט מאשים אנשים רגילים במעשה של היוצר.

## שאלות נפוצות

### מי טבע את המונח הפרעת מידע?

קלייר וורדל וחוסיין דרכשאן השתמשו בו בכותרת הדוח שכתבו למועצת אירופה באוקטובר 2017, כחלופה מדויקת יותר לביטוי פייק ניוז.

### מה ההבדל בין דיסאינפורמציה למידע מזיק?

שניהם מופצים כדי לפגוע. דיסאינפורמציה כוזבת, ומידע מזיק אמיתי: מידע אמיתי, כמו הודעה פרטית שהודלפה או כתובת מגורים, שמשמש כדי לפגוע במישהו.

### האם מידע שגוי יכול להפוך לדיסאינפורמציה?

כן, בשני הכיוונים. שקר שנוצר בכוונה הופך למידע שגוי כשאנשים תמימים משתפים אותו ומאמינים לו; וטעות כנה הופכת לדיסאינפורמציה אם מישהו ממשיך להפיץ אותה אחרי שלמד שהיא כוזבת, כדי להזיק.

### מהם שלושת הרכיבים של הפרעת מידע?

הסוכן (מי יוצר, מפיק או מפיץ את התוכן, ולמה), המסר (התוכן והצורה שלו) והמפרש (מי שמקבל אותו, איך הוא קורא אותו ומה הוא עושה בו).

### למה לא פשוט לומר פייק ניוז?

כי הביטוי מערבב דברים שונים מאוד, מסאטירה ועד תעמולה של מדינות, ומשמש לעיתים קרובות כדי לתקוף דיווח מדויק. מונחים נפרדים מאפשרים לבחור את התגובה הנכונה לכל מקרה.
