# מה הראה ניסוי בובת הבובו של בנדורה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: איך לומדים התנהגות](https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה) · כיתה י׳ · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה/מה-הראה-ניסוי-בובת-הבובו

ניסוי בובת הבובו (אלברט בנדורה, דורותיאה רוס ושילה רוס, 1961) הראה שילדים לומדים מצפייה: ילדים שראו מבוגר תוקף בובה מתנפחת חיקו אחר כך רבים ממעשיו ומדבריו, בלי שקיבלו חיזוק בעצמם. הניסוי הפך לראיה הקלאסית ללמידה מצפייה, והוא גם נתון לביקורת על הבובה, על התנאים ועל האתיקה.

## הסבר על הנושא

### ניסוי בובת הבובו משנת 1961

ניסוי בובת הבובו נערך בידי אלברט בנדורה (1925–2021) עם דורותיאה רוס ושילה רוס באוניברסיטת סטנפורד, ופורסם בשנת 1961. הוא בדק אם ילדים מחקים מודל, אדם שהם צופים בו, גם כשאיש אינו נותן להם חיזוק. 72 ילדים, 36 בנים ו־36 בנות בני 3 עד 6 בערך, מגן הילדים של האוניברסיטה, חולקו לשלוש קבוצות של 24. קבוצה אחת צפתה במבוגר שהכה בובה מתנפחת בפטיש, חבט בה באגרופים וצעק קריאות תוקפניות. קבוצה שנייה צפתה במבוגר ששיחק בשקט, וקבוצת ביקורת לא ראתה מודל.

אחר כך תסכלו כל ילד מעט, כשלקחו אותו מצעצועים מושכים, והשאירו אותו 20 דקות בחדר צעצועים שהייתה בו גם הבובה, והחוקרים צפו בו מבעד למראה חד־כיוונית. ילדים שראו את המודל התוקפני חיקו רבים ממעשיו ומדבריו המדויקים; כ־70% מהילדים בשתי הקבוצות האחרות לא חיקו דבר. בנים חיקו יותר תוקפנות פיזית מבנות, במיוחד כשהמודל היה גבר.

### ללמוד זה לא לעשות

זו למידה מצפייה: למידת התנהגות מתוך צפייה בה, בלי לקבל חיזוק בעצמך. במחקר משנת 1963 מצא הצוות שמודל תוקפני בסרט, ואפילו חתול מצויר, זכה לחיקוי כמעט כמו מבוגר חי. בשנת 1965 הראה בנדורה ל־66 ילדים מודל שקיבל פרס, נענש או לא קיבל דבר. מי שראו את המודל נענש חיקו פחות. אבל כשהוצע אחר כך לכל הילדים פרס קטן על הדגמת מה שעשה המודל, כל שלוש הקבוצות חיקו יותר.

כלומר, הקבוצה שראתה עונש למדה את המעשים, ורק בחרה לא לבצע אותם. צפייה באדם אחר שמקבל פרס או עונש היא חיזוק עקיף, והיא משפיעה על הביצוע יותר מאשר על הלמידה. טעות נפוצה היא לכתוב שילדים שלא חיקו לא למדו.

### ארבעת התהליכים של למידה מצפייה

תאוריית הלמידה החברתית של בנדורה מונה ארבעה תהליכים. קשב: הלומד צריך לשים לב למודל, ואנשים צופים במודלים שהם מעריכים, שדומים להם או שמקבלים פרס. זכירה: ההתנהגות נשמרת בזיכרון. שחזור: הלומד צריך להיות מסוגל לבצע אותה. מוטיבציה: צריכה להיות סיבה לבצע. כדי ללמוד תרגיל כדורסל חדש מסרטון צריך את כל הארבעה, וחסרונו של אחד מהם שובר את השרשרת.

### מה הניסוי אינו יכול ללמד

בובת בובו היא צעצוע שנועד להכאה: היא קמה בחזרה. ייתכן שההכאה הייתה משחק שהמצב הזמין ולא תוקפנות, וייתכן שהילדים עשו מה שחשבו שהמבוגרים רוצים. המודל היה זר, המבחן נערך דקות ספורות אחר כך בלי מעקב, וכל הילדים באו מגן ילדים אחד. מחקר של גאי קמברבץ׳ משנת 1990 מצא שילדים שלא ראו בובת בובו מעולם חיקו הרבה יותר, וזה מצביע על השפעת החידוש. הילדים גם תוסכלו וראו תוקפנות בכוונה, וועדות אתיקה מטילות בכך ספק היום.

לכן הניסוי מראה שילדים יכולים ללמוד מעשים מסוימים מצפייה. הוא אינו מראה לבדו שצפייה באלימות הופכת אנשים לאלימים בחיים; זו שאלה נפרדת, עם מחקר וויכוח משלה.

## תרגול: ניסוי בובת הבובו ולמידה מצפייה

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים פסיכולוגיה. ענו על כל שאלה מתוך מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מי ערך את ניסוי בובת הבובו, ובאיזו שנה הוא פורסם?** — אלברט בנדורה, דורותיאה רוס ושילה רוס, באוניברסיטת סטנפורד, בשנת 1961.
2. **השלימו בטבלה מה עשתה כל קבוצה אחר כך, לבד בחדר עם הבובה.** — מודל תוקפני: חיקו רבים ממעשי המודל ומדבריו. מודל לא תוקפני: חיקו מעט. ללא מודל (ביקורת): חיקו מעט; כ־70% משתי הקבוצות האלה לא חיקו דבר.
3. **מדוע הייתה בניסוי קבוצת ביקורת שלא ראתה מודל?** — כדי לדעת כמה תוקפנות ילדים מראים בלי לצפות באיש, וכך לייחס למודל כל חיקוי נוסף בקבוצה התוקפנית.
4. **השלימו את שני התהליכים החסרים של למידה מצפייה, לפי הסדר.** — זכירה (השני) ומוטיבציה (הרביעי): קשב, זכירה, שחזור, מוטיבציה.
5. **ילדה רואה את אחיה הגדול מקבל שבחים על חביתה שהכין. היא זוכרת כל שלב, אבל עדיין לא יודעת לשבור ביצה בלי לפזר אותה. איזה תהליך חסר?** — שחזור: היא שמה לב וזוכרת את השלבים, אבל עדיין אינה מסוגלת לבצע את ההתנהגות.
6. **במחקר של בנדורה משנת 1965 ילדים שראו את המודל נענש חיקו פחות. כשהוצע להם פרס, הם חיקו כמו האחרים. מה זה מראה?** — הם למדו את ההתנהגות; העונש שראו רק מנע מהם לבצע אותה. חיזוק עקיף משפיע על הביצוע יותר מאשר על הלמידה.
7. **תנו שתי ביקורות על ניסוי בובת הבובו.** — שתיים מאלה: הבובה נועדה להכאה, ולכן ההכאה אולי הייתה משחק (רמזי דרישה); מעבדה עם אדם זר שונה מהחיים; אין מעקב מעבר לאותו מפגש; גן ילדים אחד; השפעת החידוש, ילדים שלא הכירו את הבובה חיקו יותר (קמברבץ׳, 1990); האתיקה של תסכול ילדים וחשיפתם לתוקפנות.
8. **בכתבה נכתב: "ניסוי בובת הבובו הוכיח שמשחקים אלימים הופכים בני נוער לאלימים." הסבירו מה שגוי בטענה.** — תשובה טובה אומרת שהניסוי בדק ילדים צעירים, צעצוע ודקות ספורות במעבדה, לא בני נוער, משחקים או אלימות אמיתית לאורך זמן; הוא מראה שאפשר ללמוד מעשים מסוימים מצפייה, והטענה הרחבה צריכה ראיות אחרות.

## שאלות נפוצות

### מהי תאוריית הלמידה החברתית?

התאוריה של אלברט בנדורה, שלפיה אנשים לומדים חלק גדול מהתנהגותם מצפייה באחרים ובתוצאות שהאחרים מקבלים, דרך קשב, זכירה, שחזור ומוטיבציה. הוא פרש אותה בספרו משנת 1977.

### מהו חיזוק עקיף?

צפייה באדם אחר שמקבל פרס על התנהגות, מה שמגביר את הסיכוי שהצופה יבצע אותה. צפייה באדם שנענש מקטינה את הסיכוי לבצע, גם אם ההתנהגות כבר נלמדה.

### האם ניסוי בובת הבובו היה אתי?

הוא זוכה לביקורת רבה: ילדים צעירים תוסכלו בכוונה וצפו בתוקפנות של מבוגר, הם לא יכלו לתת הסכמה בעצמם, ולא ברור אם ידעו שמותר להם להפסיק. חוקרים היום היו נדרשים להגנות חזקות.

### במה למידה מצפייה שונה מהתניה אופרנטית?

בהתניה אופרנטית ההתנהגות של הלומד עצמו מקבלת חיזוק או עונש. בלמידה מצפייה הלומד צופה במודל ויכול ללמוד בלי שום חיזוק, אף שהתוצאות שהמודל מקבל משפיעות על כך אם יבצע את ההתנהגות.

### האם בנים ובנות התנהגו אחרת בניסוי?

כן. בנים חיקו יותר תוקפנות פיזית מבנות, במיוחד אחרי צפייה במודל גבר. ככלל, ילדים נטו יותר לחקות מודל מהמין שלהם.
