# מהי שיטת אסימונים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: איך לומדים התנהגות](https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה) · כיתה י׳ · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה/מהי-שיטת-אסימונים

שיטת אסימונים היא מערכת של התניה אופרנטית שבה אנשים מקבלים אסימונים, כמו נקודות, מדבקות או דסקיות, על התנהגויות יעד, ומחליפים אותם אחר כך בפרסים שהם רוצים. האסימונים הם מחזקים משניים: אין להם ערך משלהם, והם מקבלים אותו ממה שאפשר לקנות בהם. את השיטה פיתחו איילון ואזרין בשנות ה־60, והיא משמשת גם בכיתות.

## הסבר על הנושא

### נקודות עכשיו, פרסים אחר כך

שיטת אסימונים מיישמת התניה אופרנטית על קבוצה שלמה. בוחרים התנהגות יעד ברורה, כמו הגעה בזמן, הגשת שיעורי בית או דיבור בלי צעקות. בכל פעם שהיא קורית, האדם מקבל אסימון: נקודה בטבלה, מדבקה, דסקית. את האסימונים אוספים ומחליפים במחזקי גיבוי, דברים שהאדם באמת רוצה, כמו זמן חופשי, הרשאה מיוחדת או פרס קטן.

טאודורו איילון ונתן אזרין הקימו אחת משיטות האסימונים הראשונות ב־1961 בבית החולים הממלכתי באנה שבאילינוי, במחלקה למטופלים פסיכיאטריים ותיקים, ותיארו אותה בספרם כלכלת האסימונים (1968). המטופלים קיבלו אסימונים על משימות כמו סידור המיטה, ויכלו להוציא אותם על הרשאות. השיטה התפשטה לבתי ספר, לחינוך המיוחד ולתוכניות נוער.

### למה אסימון עובד: מחזקים משניים

מחזק ראשוני מספק צורך מולד: מזון, מים, חום. מחזק משני, או מחזק מותנה, אין לו ערך משלו, והוא מקבל ערך משום שצומד למחזקים ראשוניים או שאפשר להחליף אותו בהם. כסף הוא הדוגמה המוכרת ביותר; ציונים ואסימונים הם דוגמאות נוספות. לאסימונים יש יתרונות מעשיים: אפשר לתת אותם מיד, ברגע שההתנהגות קורית, בלי לעצור שיעור, והם אינם מאבדים את קסמם כמו סוכרייה עשירית.

לשיטות אסימונים יש ראיות טובות להגברת הקשב ולהפחתת הפרעות. נקודת התורפה שלהן היא הכללה: ההתנהגות אולי לא תעבור למקומות שאין בהם אסימונים, והיא עלולה לדעוך כשהתוכנית נגמרת, כלומר הכחדה. לכן תוכניות טובות מדללות את האסימונים בהדרגה ומוסיפות שבחים.

### האם פרסים יכולים להזיק?

מארק לפר, דייוויד גרין וריצ׳רד ניסבט (1973) עבדו עם ילדי גן שכבר אהבו לצייר בטושים. לקבוצה אחת הובטחה תעודה על הציור, קבוצה שנייה קיבלה את אותה תעודה בהפתעה, וקבוצה שלישית לא קיבלה דבר. כעבור שבוע או שבועיים, בזמן משחק חופשי, הילדים שהובטחה להם התעודה ציירו פחות זמן משתי הקבוצות האחרות. זהו אפקט ההצדקה המופרזת: פרס צפוי יכול להפוך פעילות שעושים לשמה לפעילות שעושים בשביל הפרס.

המחקר שנוי במחלוקת. מטא־אנליזה של דסי, קוסטנר וראיין (1999) מצאה שפרסים מוחשיים צפויים הפחיתו מוטיבציה פנימית ושבחים מילוליים לא, וקמרון ופירס (1994) טענו שההשפעות המזיקות קטנות. הלקח המעשי: פרסים עוזרים בעיקר במשימות שאדם לא היה עושה אחרת, ועדיף להימנע מהם בפעילויות שאנשים כבר נהנים מהן.

### התניה בפרסומת

פרסומות משתמשות לעיתים קרובות דווקא בהתניה קלאסית. מוצר מוצג שוב ושוב עם משהו שכבר יוצר הרגשה טובה, מוזיקה, פנים מוכרות, חוף יפה, בתקווה שהמוצר עצמו יתחיל לעורר את ההרגשה. ג׳רלד גורן (1982) הראה לסטודנטים תמונות של עטים בשני צבעים, אחד עם מוזיקה שאהבו ואחד עם מוזיקה שלא אהבו; יותר מהם בחרו בעט שצומד למוזיקה האהובה. אבל קלריס וקוקס (1989) חזרו על המערך בקפידה ולא מצאו השפעה. הטעות הנפוצה היא לראות במחקר יחיד כזה הוכחה; ההשפעה של התניה על קנייה אמיתית קטנה ופחות ודאית ממה שפרסומות רומזות.

## תרגול: שיטת אסימונים

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י׳. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את השלב החסר בשיטת האסימונים.** — ההחלפה: את האסימונים מחליפים במחזק גיבוי, למשל 10 נקודות בפרס.
2. **כתבו שתי דוגמאות למחזק ראשוני ושתיים למחזק משני.** — ראשוני: מזון, מים, חום, שינה. משני: כסף, אסימונים, ציונים, מדבקות. כל דוגמה נכונה מתקבלת.
3. **מדוע אסימונים הם מחזק משני, ומה נותן להם ערך?** — אין להם ערך משלהם. הם מקבלים ערך משום שאפשר להחליף אותם בדברים שהאדם רוצה, מחזקי הגיבוי.
4. **כיתה מקבלת נקודות על עבודה שקטה, וההתנהגות משתפרת. ביוני התוכנית נגמרת והרעש חוזר. הסבירו בעזרת שני מושגים מהדף מה קרה, והציעו תוכנית טובה יותר.** — בלי חיזוק ההתנהגות עברה הכחדה, והיא לא הוכללה מעבר לשיטת האסימונים. תוכנית טובה יותר מדללת את האסימונים בהדרגה ומוסיפה שבחים ומחזקים טבעיים אחרים לפני שהתוכנית נגמרת.
5. **במחקר של לפר, גרין וניסבט, איזו קבוצה ציירה פחות אחר כך? הסבירו את התוצאה בעזרת אפקט ההצדקה המופרזת.** — הילדים שהובטחה להם תעודה. הפרס הצפוי הפך את הציור ממשהו שעושים לשמו למשהו שעושים בשביל התעודה, ולכן כשלא הוצעה תעודה, העניין ירד: אפקט ההצדקה המופרזת.
6. **כתבו את התגובה אחרי ההתניה, וציינו מהו הגירוי המותנה.** — אחרי: העט לבד מעורר חיבה לעט. העט הוא הגירוי המותנה; המוזיקה האהובה הייתה הגירוי הבלתי מותנה.
7. **בית ספר רוצה לשלם לתלמידים על כל ספר שהם קוראים. נמקו יתרון אחד ומגבלה אחת של התוכנית בעזרת המחקרים בדף.** — תשובה טובה מביאה יתרון (פרסים יכולים להתניע התנהגות אצל תלמידים שאינם קוראים כלל; אסימונים מיידיים וברורים) ומגבלה (אצל תלמידים שכבר נהנים לקרוא, פרס צפוי עלול להפחית את העניין, לפר ועמיתיו 1973; הקריאה עלולה להיפסק כשהתשלומים נפסקים), ומציעה איזון, כמו פרסים לקוראים מתקשים שמוחלפים בהדרגה בשבחים ובבחירה.

## שאלות נפוצות

### האם שיטת אסימונים היא שוחד?

לא במובן המקצועי. שיטת אסימונים מתגמלת התנהגות ברורה ומוסכמת אחרי שהיא קורית, לפי כלל ידוע. שוחד פירושו בדרך כלל הצעה של משהו כדי לעצור התנהגות ברגע. מבקרים בכל זאת חוששים ששניהם עלולים ללמד אנשים לפעול רק בשביל פרסים.

### האם שיטות אסימונים עובדות אצל בני נוער?

הן יכולות, במיוחד בתוכניות עם מטרות ברורות, אבל בני נוער מגיבים הכי טוב כשהם עוזרים לבחור את התנהגויות היעד ואת הפרסים. הרשאות ואחריות מניעות אותם לעיתים קרובות יותר מפרסים קטנים.

### מהו אפקט ההצדקה המופרזת?

אפקט ההצדקה המופרזת הוא ירידה בעניין בפעילות שאדם כבר נהנה ממנה אחרי שהובטח לו עליה פרס. לפר, גרין וניסבט (1973) מצאו אותו אצל ילדי גן שאהבו לצייר.

### מה ההבדל בין שיטת אסימונים להתניה קלאסית בפרסומות?

שיטת אסימונים היא התניה אופרנטית: אחרי התנהגות בא פרס, והיא נעשית סבירה יותר. פרסומות משתמשות בדרך כלל בהתניה קלאסית: מוצר מצומד למשהו נעים עד שהמוצר עצמו מעורר הרגשה טובה.

### האם ציונים הם מחזק משני?

כן. לציון אין ערך משלו; הוא מקבל ערך מההערכה, מההזדמנויות ומהפרסים שהוא קשור אליהם. לכן ציונים מאבדים מכוחם אצל תלמידים שכבר לא רואים לאן הם מובילים.
