# מהי למידה סמויה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: איך לומדים התנהגות](https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה) · כיתה י׳ · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה/מהי-למידה-סמויה

למידה סמויה היא למידה שמתרחשת בלי שום חיזוק ונשארת חבויה עד שיש סיבה להשתמש בה. במחקר של טולמן והונזיק (1930), חולדות שחקרו מבוך עשרה ימים בלי מזון טעו כמו חולדות שלא קיבלו חיזוק, אבל ברגע שנוסף מזון ביום ה־11 הן עברו את המבוך כמעט מיד טוב כמו חולדות שקיבלו חיזוק מההתחלה: הן כבר בנו מפה מנטלית.

## הסבר על הנושא

### למידה שאינה נראית

ביהביוריסטים כמו סקינר הסבירו למידה בעזרת חיזוק: התנהגות שמקבלת חיזוק מתחזקת. אדוארד טולמן, פסיכולוג אמריקאי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, טען שהסבר זה מערבב שני דברים, למידה וביצוע. בעל חיים יכול ללמוד דבר ולא להראות אותו עד שיש לו סיבה. למידה סמויה היא למידה שמתרחשת בלי חיזוק ונשארת חבויה עד שחיזוק הופך את השימוש בה לכדאי.

אדוארד טולמן וצ׳רלס הונזיק בדקו זאת ב־1930 בשלוש קבוצות של חולדות במבוך, פעם ביום במשך יותר משבועיים. קבוצה 1 מצאה תמיד מזון בסוף המבוך. קבוצה 2 לא מצאה מזון אף פעם. קבוצה 3 לא מצאה מזון בעשרת הימים הראשונים, ומצאה מזון מיום 11.

### היום שבו הופיע המזון

קבוצה 1 למדה מהר לרוץ ישר לסוף, והטעויות שלה ירדו. קבוצה 2 שוטטה, והטעויות שלה נשארו גבוהות. קבוצה 3 התנהגה בדיוק כמו קבוצה 2 במשך עשרה ימים, כאילו לא למדה דבר. ואז, ביום 11, הופיע מזון בסוף. כבר למחרת עברה קבוצה 3 את המבוך טוב כמו קבוצה 1, שקיבלה חיזוק בכל יום.

אילו החולדות בקבוצה 3 התחילו ללמוד רק ביום 11, הן היו צריכות ימים רבים כדי להשיג את האחרות. השיפור הפתאומי פירושו שלמדו את מבנה המבוך בימים שבלי חיזוק, ופשוט לא הייתה להן סיבה להשתמש בידע. החיזוק שינה את הביצוע, לא את הלמידה. הטעות הנפוצה היא לומר שהמזון לימד אותן את המבוך; המזון רק נתן להן סיבה להראות מה שידעו.

### מפה קוגניטיבית

טולמן (1948) כינה את מה שבנו החולדות מפה קוגניטיבית: ייצוג מנטלי של מבנה המקום, שמאפשר התנהגות גמישה כמו קיצור דרך או עקיפה כשהדרך הרגילה חסומה. אנשים משתמשים במפות קוגניטיביות כל הזמן. תלמידה שהסתובבה שבוע בבית ספר חדש בלי לנסות ללמוד אותו יכולה בכל זאת למצוא את הספרייה מיד כשמורה שולחת אותה לשם. זה היה אתגר לביהביוריזם הקפדני, כי הוא מיקם חלק חשוב מהלמידה בתוך הראש, עוד לפני שהיא נראית בהתנהגות.

### תובנה: הקופים של קהלר

וולפגנג קהלר חקר שימפנזים בטנריף שבאיים הקנריים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ופרסם ב־1917 את הספר המנטליות של הקופים. הוא הציב להם בעיות כמו בננות שתלויות גבוה מדי. אחרי ניסיונות כושלים, שימפנזה עצרה לעיתים קרובות, הסתכלה סביב, ואז פתרה את הבעיה בבת אחת: ערמה ארגזים כדי לטפס, או, במקרה של שימפנזה בשם סולטן, חיברה שני מקלות קצרים למקל ארוך. בפעם הבאה הפתרון בא מיד. למידה בתובנה היא ההבנה הפתאומית הזאת של האופן שבו חלקי הבעיה מתחברים.

תובנה שונה מניסוי וטעייה שהראו החתולים של תורנדייק בתיבות הבעיה, שם השיפור היה איטי והדרגתי. מבקרים מציינים שהקופים של קהלר שיחקו קודם בארגזים ובמקלות, ולכן ייתכן שחלק מהתובנה נשען על ניסוי וטעייה מוקדמים.

## תרגול: למידה סמויה

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י׳. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **עקומה א היא הקבוצה שתמיד קיבלה מזון ועקומה ב הקבוצה שלא קיבלה אף פעם. איזו קבוצה מראה העקומה עם סימן השאלה? תארו מה קרה לה ביום 11 ומה זה מראה.** — קבוצה 3, החולדות שקיבלו מזון מיום 11. הטעויות שלהן ירדו כמעט מיד לרמה של הקבוצה שקיבלה מזון בכל יום. זה מראה שכבר למדו את המבוך בלי חיזוק: למידה סמויה.
2. **מה ההבדל בין למידה לביצוע? השתמשו במחקר של טולמן והונזיק.** — למידה היא רכישת ידע; ביצוע הוא הצגתו בהתנהגות. קבוצה 3 למדה את המבוך בעשרת הימים הראשונים, אבל ביצעה אותו רק כשהמזון נתן סיבה לכך.
3. **הגדירו מפה קוגניטיבית ותנו דוגמה מהחיים שלכם.** — מפה קוגניטיבית היא ייצוג מנטלי של מבנה מקום. דוגמה: לדעת קיצור דרך בשכונה שמעולם לא למדתם בכוונה, ולהשתמש בו כשהכביש הרגיל סגור.
4. **מלאו את עמודת התובנה בטבלה.** — איך זה נראה: פתאומי. לפני הפתרון: הפסקה והתבוננות. אחר כך: חוזר מיד.
5. **כתבו את השלב החסר בבעיית התובנה, והסבירו מדוע הוא חשוב.** — הקוף עוצר ומתבונן. זה חשוב משום שהפתרון בא אחרי ההפסקה הזאת ולא מהמשך ניסיונות אקראיים, וזה מה שמבדיל תובנה מניסוי וטעייה.
6. **מדוע למידה סמויה הייתה בעיה לביהביוריזם הקפדני?** — הביהביוריזם טען שהלמידה תלויה בחיזוק ושיש לחקור אותה רק דרך ההתנהגות. הלמידה הסמויה הראתה למידה בלי חיזוק, ולמידה שהתקיימה לפני שנראתה בהתנהגות, ולכן היה צורך להניח משהו שקורה בתוך הנפש.
7. **העריכו את טענת קהלר שהקופים שלו הראו תובנה ולא ניסוי וטעייה.** — תשובה טובה מביאה תמיכה (פתרונות פתאומיים אחרי הפסקה, שחזרו מיד והופעלו בבעיות חדשות) וביקורת (הקופים שיחקו קודם בארגזים ובמקלות, ולכן ייתכן שניסוי וטעייה מוקדמים עומדים מאחורי התובנה; מדגם קטן של בעלי חיים), ומסכמת ששני סוגי הלמידה אולי פועלים יחד.

## שאלות נפוצות

### מהי דוגמה יומיומית ללמידה סמויה?

נוסע שנסע חודשים באותו קו אוטובוס בלי לשים לב יכול לנהוג במסלול בעצמו בפעם הראשונה שהוא צריך. הוא למד את הדרך בלי שום חיזוק, והלמידה נראתה רק כשהייתה סיבה להשתמש בה.

### מי היה אדוארד טולמן?

אדוארד טולמן (1886–1959) היה פסיכולוג אמריקאי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא חקר חולדות במבוכים וטען שהן יוצרות מפות קוגניטיביות, ובכך היה ממבשרי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית.

### האם למידה סמויה היא סוג של התניה?

לא. התניה קלאסית ואופרנטית תלויות בצימודים או בחיזוק. למידה סמויה מתרחשת בלי חיזוק; החיזוק משפיע רק על השאלה אם הלמידה תוצג.

### מה ההבדל בין למידה סמויה ללמידה בתובנה?

למידה סמויה היא ידע שנאסף בשקט בלי חיזוק ומוצג מאוחר יותר. למידה בתובנה היא פתרון פתאומי לבעיה, אחרי הפסקה, כשהחלקים מתחברים בבת אחת. שתיהן מאתגרות את הרעיון שלמידה היא רק תוצר איטי של חיזוקים.

### למה למידה סמויה חשובה לתלמידים?

היא מראה שחקירה ותשומת לב בונות ידע עוד לפני שמבחן מבקש אותו. מה שאתם קולטים בשיעור בלי לנסות לשנן יכול לשמש אתכם אחר כך, אף שתרגול פעיל מחזק אותו.
