# מהי התניה קלאסית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: איך לומדים התנהגות](https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה) · כיתה י׳ · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/למידה-בפסיכולוגיה/מהי-התניה-קלאסית

התניה קלאסית היא למידה באמצעות קישור: גירוי נייטרלי שמופיע שוב ושוב רגע לפני גירוי שמעורר תגובה טבעית מתחיל לעורר בעצמו תגובה דומה. איוואן פבלוב הראה זאת בכלבים שהתחילו לרייר לשמע אות שבישר על מזון. התגובה אוטומטית ולא נבחרת, והיא יכולה לדעוך, לחזור ולהתפשט לאותות דומים.

## הסבר על הנושא

### למידה שדבר אחד מבשר על דבר אחר

התניה קלאסית היא למידה שבה גירוי נייטרלי, שמופיע שוב ושוב יחד עם גירוי שכבר מעורר רפלקס, מתחיל לעורר בעצמו תגובה דומה. איוואן פבלוב (1849–1936), פיזיולוג רוסי שזכה בפרס נובל לרפואה בשנת 1904 על מחקריו בעיכול, שם לב שכלביו מריירים עוד לפני שהמזון מגיע. במעבדה שלו צליל, כמו מטרונום או זמזם, הופיע רגע לפני המזון; אם השתמש אי פעם בפעמון המפורסם, זה שנוי במחלוקת.

ארבעה מושגים מתארים את התהליך. גירוי בלתי מותנה מעורר תגובה בלי למידה: מזון. תגובה בלתי מותנית היא הרפלקס המולד: ריור למראה מזון. גירוי נייטרלי אינו מעורר עדיין דבר: המטרונום. אחרי הצימוד הוא הופך לגירוי מותנה, והריור לשמעו לבדו הוא תגובה מותנית. טעות נפוצה היא לחשוב שהתגובה הבלתי מותנית והמותנית הן התנהגויות שונות. לרוב זו אותה התנהגות; מה שמשתנה הוא הגירוי שמעורר אותה, ורק התגובה המותנית נלמדה. הכלב אינו מחליט דבר: התגובה אוטומטית.

### הכחדה, החלמה ספונטנית והכללה

אם הגירוי המותנה מופיע שוב ושוב בלי הגירוי הבלתי מותנה, התגובה המותנית נחלשת ונעלמת: הכחדה. אחרי הפסקה הגירוי המותנה יכול להחזיר את התגובה, חלשה יותר: החלמה ספונטנית. החזרה הזאת מראה שהכחדה איננה שכחה; הקשר דוכא ולא נמחק. גירוי הדומה לגירוי המותנה מעורר גם הוא את התגובה, וככל שהוא דומה יותר כך חזק יותר: הכללה. כשלומדים להגיב לאות אחד ולא לאות דומה שלא צומד, זו הבחנה.

דוגמה מהיומיום: צליל ההודעה בטלפון מופיע לפני חדשות מחברים, ועד מהרה הצליל לבדו גורם לכם להושיט יד לטלפון. צליל דומה בטלפון של מישהו אחר עושה אותו דבר (הכללה), וטלפון חדש עם צליל חדש מכחיד את התגובה לאט.

### אלברט הקטן: התניה של פחד

בשנת 1920 החילו ג׳ון ב׳ ווטסון ורוזלי ריינר מאוניברסיטת ג׳ונס הופקינס את השיטה של פבלוב על תינוק בן 11 חודשים שנקרא אלברט. הוא לא פחד מחולדה לבנה. בכל פעם שנגע בה, הכו מאחוריו בפטיש על מוט פלדה. אחרי כמה צימודים החולדה לבדה גרמה לו לבכות, והפחד התפשט לארנב, לכלב ולמעיל פרווה.

המחקר מפורסם וחלש. אף ועדת אתיקה לא הייתה מתירה היום להפחיד תינוק בכוונה, ואלברט עזב לפני שהפחד הוסר. השתתף בו ילד אחד בלי קבוצת ביקורת, והחוקרים עצמם קבעו אם פחד. בשנת 1979 מצא ההיסטוריון בן הריס מעט ראיות לכך שאלברט פיתח פוביה של ממש, וספרי לימוד מספרים את המחקר לא פעם באופן לא מדויק. אם פחד שלכם מפריע לחיי היומיום, יועצת בית הספר או איש מקצוע הם הכתובת לשיחה.

### לא כל צימוד נלמד באותה קלות

ממשיכי פבלוב הניחו שאפשר לקשר כל אות לכל תוצאה. בשנת 1966 נתנו ג׳ון גרסיה ורוברט קולינג לחולדות מים בעלי טעם, שבאו עם הבזק אור ונקישה. חולדות שחלו אחר כך (מקרינה או מרעלן) נמנעו מהטעם ולא מהאור והצליל; חולדות שקיבלו מכת חשמל נמנעו מהאור והצליל ולא מהטעם. בחילה מטעם יכולה להיווצר אחרי צימוד אחד, גם כשהמחלה מגיעה זמן רב אחרי האוכל.

המסקנה היא שהביולוגיה מכינה מראש קשרים מסוימים. תשובה בבגרות שמגדירה את ארבעת המושגים ומוסיפה את המגבלה הזאת מראה הבנה אמיתית.

## תרגול: התניה קלאסית

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים פסיכולוגיה. ענו על כל שאלה מתוך מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מי תיאר לראשונה את ההתניה הקלאסית, ובאיזו חיה?** — איוואן פבלוב, פיזיולוג רוסי (1849–1936), בכלבים שהתחילו לרייר לשמע אות שהופיע לפני המזון.
2. **חתול שומע את פותחן הקופסאות החשמלי בכל פעם שפותחים לו אוכל. אחרי כמה שבועות הוא רץ למטבח ומלקק את שפתיו לשמע הפותחן, גם כשבקופסה יש שעועית. מלאו את הטבלה.** — גירוי בלתי מותנה: אוכל החתולים. תגובה בלתי מותנית: ריור וליקוק למראה האוכל. גירוי מותנה: צליל הפותחן. תגובה מותנית: ריצה למטבח וליקוק שפתיים לשמע הצליל לבדו.
3. **באותו מקרה החתול רץ למטבח גם לשמע הבלנדר. איך נקראת התופעה?** — הכללה: גירוי הדומה לגירוי המותנה מעורר את התגובה המותנית.
4. **השרטוט מראה את עוצמת התגובה המותנית לאורך הניסיונות. תנו שם לקטעים A, B, C ו־D.** — A: רכישה (הגירוי המותנה והבלתי מותנה מופיעים יחד). B: הכחדה (הגירוי המותנה מופיע בלי הבלתי מותנה). C: הפסקה בלי ניסיונות. D: החלמה ספונטנית, חזרה חלשה של התגובה, שדועכת שוב.
5. **תלמיד כותב: "אחרי ההכחדה הכלב שכח את הקשר." הסבירו בעזרת השרטוט מדוע זה לא מדויק.** — אחרי הפסקה התגובה המותנית חוזרת מעצמה (החלמה ספונטנית), ולכן הקשר דוכא ולא נמחק.
6. **במחקר אלברט הקטן (ווטסון וריינר, 1920), מהו הגירוי הבלתי מותנה, מהו הגירוי המותנה ומהי התגובה המותנית?** — גירוי בלתי מותנה: הרעש החזק של פטיש המכה במוט פלדה. גירוי מותנה: החולדה הלבנה. תגובה מותנית: פחד ובכי למראה החולדה לבדה.
7. **תנו שתי סיבות לכך שמחקר אלברט הקטן אינו יכול להוכיח כיצד נוצרות פוביות אצל בני אדם.** — שתיים מאלה: השתתף בו ילד אחד בלי קבוצת ביקורת; החוקרים עצמם שפטו את הפחד; בדיקה מאוחרת (הריס, 1979) מצאה מעט ראיות לפוביה של ממש; אי אפשר לחזור עליו היום מסיבות אתיות.
8. **גרסיה וקולינג (1966) גרמו לחולדות לחלות אחרי ששתו מים בעלי טעם שבאו עם אור וצליל. ממה נמנעו החולדות, ומה זה מלמד על התניה קלאסית?** — הן נמנעו מהטעם ולא מהאור והצליל, ואילו חולדות שקיבלו מכת חשמל נמנעו מהאור והצליל. תשובה טובה אומרת שלא כל הקשרים קלים ללמידה באותה מידה: הביולוגיה מכינה את החיה לקשר בין טעם למחלה, לפעמים אחרי צימוד אחד.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית?

בהתניה קלאסית אות מופיע לפני תגובה אוטומטית, והלומד מקשר בין שני גירויים. בהתניה אופרנטית התנהגות רצונית גוררת תוצאה, חיזוק או עונש, שמגבירה אותה או מפחיתה אותה.

### האם פבלוב באמת השתמש בפעמון?

בדיווחים שלו מוזכרים מטרונומים, זמזמים, משרוקיות ואותות אחרים. השאלה אם השתמש בפעמון שנויה במחלוקת בין היסטוריונים של הפסיכולוגיה, ולכן תשובה זהירה מדברת על צליל או על גירוי נייטרלי.

### האם התגובה המותנית זהה לתגובה הבלתי מותנית?

לרוב זו אותה התנהגות, כמו ריור, אבל גירוי אחר מעורר אותה והיא נלמדה. התגובה המותנית בדרך כלל חלשה יותר מהתגובה הבלתי מותנית.

### מהן דוגמאות להתניה קלאסית בחיי היומיום?

רעב לשמע התראה של משלוח אוכל, מתח לשמע המקדחה אצל רופא השיניים, או חיית מחמד שרצה לשמע רשרוש שקית האוכל. מפרסמים מצמידים מוצר למוזיקה נעימה או לפנים מוכרות בתקווה ליצור אותה השפעה.

### מדוע ניסוי אלברט הקטן נחשב לא אתי?

הפחידו תינוק בכוונה, והפחד לא הוסר לפני שעזב את המחקר. כללי האתיקה של היום מחייבים את החוקרים להגן על המשתתפים מפני נזק ולהשאיר אותם במצב שבו מצאו אותם.
