# מה ההבדל בין אירועי חיים לטרדות יומיומיות?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: לחץ ודרכי התמודדות](https://www.lessons.co.il/he/לחץ-ודרכי-התמודדות) · כיתה י״ב · 2026-11-13 · https://www.lessons.co.il/he/לחץ-ודרכי-התמודדות/מה-ההבדל-בין-אירועי-חיים-לטרדות-יומיומיות

אירועי חיים הם שינויים גדולים ונדירים, כמו מוות במשפחה, גירושים או מעבר דירה, שהולמס וראהה דירגו ב־1967 לפי מידת ההסתגלות שהם דורשים. טרדות יומיומיות הן המטרדים הקטנים של כל יום, כמו מפתחות שאבדו או ויכוח. מחקרים מ־1981 ואילך מצאו שטרדות יומיומיות מנבאות בריאות טוב יותר מאירועי חיים.

## הסבר על הנושא

### אירועי חיים: השינויים הגדולים

שני סוגים של גורמי לחץ נחקרו לעומק, אירועי חיים וטרדות יומיומיות: אירועי חיים הם שינויים גדולים ונדירים, וטרדות יומיומיות הן מטרדים קטנים ותכופים. ב־1967 פרסמו הפסיכיאטרים האמריקאים תומס הולמס וריצ׳רד ראהה את סולם ההסתגלות החברתית מחדש, רשימה של 43 אירועי חיים שכל אחד מהם דורש הסתגלות כלשהי. כדי לבנות אותו ביקשו מ־394 אנשים לתת לכל אירוע מספר לפי מידת ההסתגלות שהוא דורש. הממוצעים נקראו יחידות שינוי בחיים, מ־11 עד 100.

מות בן או בת זוג קיבל 100, גירושים 73, נישואים 50, פיטורים 47, מעבר דירה 20, חופשה 13 ועבירה קלה על החוק 11. שימו לב שנישואים וחופשות ברשימה: הולמס וראהה ספרו כל שינוי, נעים או לא, משום שכל שינוי דורש הסתגלות. הטעות הנפוצה היא לחשוב שהסולם מונה רק אירועים רעים. הוא מונה שינוי. העמוד מציג ערכים לדוגמה בלבד; הסולם הוא כלי מחקר, וציון אינו מדד לבריאות של אף אחד.

### האם אירועי חיים מנבאים מחלה?

הבדיקה המוכרת ביותר היא מחקר של ראהה, מהאן וארתור משנת 1970. כ־2,500 מלחים בצי האמריקאי מילאו את הסולם על ששת החודשים שלפני הפלגה של שישה חודשים, והרשומות הרפואיות שלהם נשמרו בזמן ההפלגה. ציוני שינוי גבוהים יותר הלכו יחד עם יותר מחלות, אבל המתאם היה חלש. זה מתאים לקריאה זהירה: אירועי חיים עשויים להוסיף לסיכון, אבל גורמים רבים אחרים חשובים הרבה יותר.

הסולם זכה לביקורת מכמה כיוונים. פריטים רבים עמומים. הוא מתייחס לאירועים רצויים ולא רצויים כשווים. והחשוב מכול, הוא מתעלם מההערכה: פיטורים הם אסון לאדם אחד והקלה לאחר. ומתאם אינו מראה סיבתיות; ייתכן שאנשים שכבר אינם בריאים חווים גם יותר שינויים.

### טרדות יומיומיות: הדברים הקטנים שמצטברים

ריצ׳רד לזרוס ועמיתיו טענו שאירועים גדולים נדירים מכדי להסביר את רוב הלחץ. קנר, קוין, שפר ולזרוס (1981) בנו סולם טרדות של 117 מטרדים יומיומיים, מאובדן חפצים ועד פקקים וויכוחים, וסולם אירועים מרוממים של 135 אירועים נעימים קטנים. קבוצה של 100 מבוגרים מילאה אותם חודש אחרי חודש. הטרדות ניבאו תסמינים נפשיים טוב יותר מאירועי החיים, וב־1982 מצאו דלונגיס ועמיתיה שהטרדות קשורות יותר גם לבעיות בריאות גופניות.

שני הסוגים קשורים זה לזה. גירושים מביאים עשרות טרדות: דרך חדשה לבית הספר, ויכוחים על כסף, שני בתים לארוז אליהם. הסבר אפשרי לממצאים הוא שאירוע חיים פוגע בין השאר דרך הטרדות שהוא יוצר. המדגם של 100 היה ברובו לבן, משכיל ומהמעמד הבינוני, ולכן ייתכן שאינו מייצג את כולם. מחקר יומנים מאוחר יותר של בולג׳ר ועמיתיו (1989) מצא שטרדות יומיומיות, ובעיקר סכסוכים עם אנשים אחרים, מובילות לעיתים קרובות למצב רוח ירוד ומצוקה, ולכן גם איכות הקשרים היומיומיים היא חלק מהתמונה.

### מה לכתוב ומה לזכור

תשובה חזקה מגדירה את שני סוגי גורמי הלחץ, נותנת דוגמה לכל אחד, מציינת מחקר אחד לכל סוג עם התוצאה שלו, ומוסיפה ביקורת: מתאם, פריטים עמומים או היעדר ההערכה. לחיים שלכם הלקח צנוע: מתחים קטנים מצטברים, וגם הנאות קטנות. אם תקופה של שינויים או ערימה של מתחים יומיומיים מרגישה כבדה מדי, היועצת או היועץ של בית הספר, או איש מקצוע אחר, הם הכתובת.

## תרגול: אירועי חיים וטרדות יומיומיות

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את שני הערכים החסרים ביחידות שינוי בחיים.** — נישואים: 50. חופשה: 13.
2. **מדוע אירועים נעימים כמו נישואים וחופשות מופיעים ברשימה של אירועי חיים מלחיצים?** — הולמס וראהה מדדו שינוי: כל אירוע, נעים או לא, שמחייב אדם להסתגל מחדש. נישואים וחופשות משנים שגרה, ולכן הם נספרים.
3. **כתבו בתיבה האחרונה את התוצאה של מחקר חיל הים, והסבירו מה היא אומרת.** — מתאם חיובי חלש בין ציוני השינוי למחלות. ציונים גבוהים יותר הלכו יחד עם מעט יותר מחלות, כלומר אירועי חיים עשויים להוסיף לסיכון, אבל הם מסבירים רק חלק קטן ממנו.
4. **השלימו את עמודת הטרדות היומיומיות.** — דוגמה: מפתחות אבודים, פקק, ויכוח. כמה נפוץ: כל יום. מדד: סולם הטרדות של קנר ועמיתיו, 1981. קשר לבריאות: חזק יותר מאירועי חיים.
5. **כתבו שתי ביקורות על סולם אירועי החיים של הולמס וראהה.** — שתיים מאלה: פריטים רבים עמומים; אירועים רצויים ולא רצויים נחשבים שווים; הסולם מתעלם מההערכה (פיטורים יכולים להיות אסון או הקלה); המחקרים מתאמיים ולכן אינם מראים סיבתיות; הוא נשען על הזיכרון של אנשים לגבי החודשים שעברו.
6. **הסבירו איך אירוע חיים אחד, כמו מעבר לעיר חדשה, יכול לפעול דרך טרדות יומיומיות.** — מעבר יוצר הרבה מתחים קטנים: דרך חדשה, חברים חדשים לכיתה, פריקת ארגזים, געגועים, לחץ כספי. כל אחד מהם קטן, אבל יחד הם מצטברים, וזה עשוי להיות חלק מהדרך שבה אירוע חיים משפיע על הרווחה.
7. **תלמידה כתבה: "אירועי חיים גדולים גורמים לרוב הלחץ שלנו." העריכו את הטענה בעזרת המחקרים בדף.** — תשובה טובה אומרת שהראיות מצביעות לכיוון אחר: סולם אירועי החיים היה במתאם חלש בלבד עם מחלות (ראהה ועמיתיו, 1970), ואילו טרדות יומיומיות ניבאו תסמינים טוב יותר (קנר ועמיתיו, 1981; דלונגיס ועמיתיה, 1982). היא מוסיפה מגבלה לשניהם: המחקרים מתאמיים, המדגם של קנר היה קטן וברובו מהמעמד הבינוני, ואירועי חיים וטרדות קשורים זה לזה.

## שאלות נפוצות

### אפשר להשתמש בסולם של הולמס וראהה כדי לבדוק את עצמי?

הוא נבנה ככלי מחקר לקבוצות של אנשים, לא כמבחן אישי, וציון אינו אומר דבר ודאי על הבריאות של אדם מסוים. אם אתם מודאגים מכמות הלחץ שאתם נושאים, דברו עם היועצת או היועץ של בית הספר או עם רופא.

### מהם אירועים מרוממים?

אירועים מרוממים הם הדברים החיוביים הקטנים של היום יום, כמו שיחה טובה, סיום משימה או יום נעים בחוץ. קנר ועמיתיו מדדו אותם ב־1981 לצד הטרדות, בסולם של 135 פריטים, משום שהצד הנעים של היום עשוי לאזן את המטרדים.

### למה מתאם אינו מוכיח שאירועי חיים גורמים למחלה?

ייתכן ששניהם נובעים מגורם שלישי, כמו עוני, שמביא גם שינויים בחיים וגם בריאות פחות טובה. או שהמחלה באה קודם וגורמת לשינויים, כמו אובדן עבודה. רק ניסוי יכול להראות סיבתיות, ואי אפשר להקצות למישהו גירושים.

### מי היו הולמס וראהה?

תומס הולמס וריצ׳רד ראהה היו פסיכיאטרים אמריקאים. ב־1967 פרסמו את סולם ההסתגלות החברתית מחדש בכתב עת לרפואה פסיכוסומטית, וראהה בדק אותו אחר כך על מלחים בצי האמריקאי.

### מה חשוב יותר, האירוע או האופן שבו אנחנו רואים אותו?

שניהם, לפי מחקרים מאוחרים. סולם אירועי החיים סופר את האירוע; המודל הטרנזקציוני של לזרוס ופולקמן אומר שהלחץ תלוי בהערכת האירוע ובמשאבים של האדם. לכן אותו אירוע מכביד אחרת על אנשים שונים.
