- כלים ספרותיים: איך בנויים שיר וסיפור
מה זה אינטרטקסטואליות?
אינטרטקסטואליות היא הקשר בין טקסט לטקסט קודם שהוא מזמן. בשירה העברית היא באה לרוב כרמז, מילה או צירוף שמפנים אל מקור במקרא או בתפילה, או כשיבוץ, צירוף מן המקור ששובץ בשיר כמעט מילה במילה. הרמז מביא איתו את ההקשר המקורי, והשיר יכול להסכים עם מקורו או להתהפך נגדו.
הסבר על הנושא
מה זה אינטרטקסטואליות
אינטרטקסטואליות היא הקשר בין טקסט לטקסט קודם שהוא מזמן. הדרך הנפוצה שלה בשירה העברית היא רמז: מילה או צירוף שמפנים את הקוראים אל המקור, לרוב פסוק מן המקרא או מן התפילה. הרמז אינו רק ציטוט. הוא מביא איתו את ההקשר שלו: מי דיבר שם, אל מי ובאיזה מצב. המשמעות נוצרת מן המפגש בין ההקשר הישן ובין המקום החדש.
רבי יהודה הלוי פותח את שירו לירושלים במילים "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב". המקור הוא תהלים מח: "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ... קִרְיַת מֶלֶךְ רָב", מזמור על ציון בתפארתה, עיר שמלכים ראו ותמהו. השיר מביא את התפארת הזאת כדי להעמיד מולה את ההווה: "כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב". הקוראים שומעים את המזמור ורואים את החורבה.
כשהשיר מסכים עם מקורו
יש רמז שמסכים עם מקורו: השיר נשען על הסיפור הישן ומרחיב אותו. בשיר "רחל" (1926) כותבת רחל: "הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם, / הֵן קוֹלָהּ בִּי רָן – / רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן, / רָחֵל – אֵם הָאֵם." הצירוף מזמן את בראשית כט: "וְרָחֵל בָּאָה עִם־הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא". הדוברת מוצאת בדמה את הרועה שחיה במרחבים, ולכן "הַבַּיִת לִי צַר / וְהָעִיר – זָרָה".
הרמז הופך את הגעגוע של הדוברת אל המרחבים להמשך של סיפור בן אלפי שנים. כאן אין ויכוח עם המקור; צריך להסביר מה הוא נותן לדוברת: שורשים, וסיבה להרגיש זרה בעיר. הטעות הנפוצה היא לזהות את הדוברת עם המשוררת. גם כששמן זהה, הדוברת היא דמות שהשיר יוצר.
כשהשיר מתהפך נגד מקורו
יש רמז שמתהפך נגד מקורו: השיר לוקח את המילים ומשנה את מה שהן אומרות. שאול טשרניחובסקי קרא לשירו מ־1892 "אני מאמין", כשם הנוסח שבסידור: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ". אבל הדובר אומר "שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין": האמונה עוברת מן האל ומן המשיח אל האדם.
השיר ממשיך במילים של נבואת הגאולה. חבקוק אמר על החזון "אִם־יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה־לוֹ כִּי־בֹא יָבֹא", וטשרניחובסקי כותב על עתיד האדם "אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, / אַךְ בּוֹא יָבוֹא". אצל ישעיהו "עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן", ובשיר הדור החדש "עַיִן-בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר". צורת האמונה נשארת, ומושא האמונה מתחלף. זה כוחו של ההיפוך: הקוראים שומעים את התפילה ומרגישים מה הוחלף בה.
שיבוץ בשירת ספרד, ואיך כותבים על רמז
שיבוץ הוא צירוף מן המקרא שנקבע בשיר מילה במילה, או כמעט, כמו אבן בתכשיט. משוררי ספרד שיבצו פסוקים בשורה אחר שורה, וקוראיהם, שידעו את המקרא בעל פה, שמעו את המקור מיד. ב"יפה נוף" כותב יהודה הלוי: "דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם / צְרִי גִּלְעֲדֵך נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב". ירמיהו קונן "אִם־מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ" ושאל "הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד", והמשורר עונה: במקום התרופה יש "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב" מן המדבר של ספר דברים, ובכל זאת אני מבקש אותך. האהבה אינה תלויה בנחמה.
כך כותבים על רמז או על שיבוץ: מצטטים את המילים, מוצאים את המקור, מתארים את ההקשר שלו, קובעים אם השיר מסכים איתו או מתהפך נגדו, ומסבירים מה המפגש אומר. הטעות הנפוצה היא לעצור אחרי המקור ולכתוב שיש כאן רמז לירמיהו, בלי לומר מה הרמז עושה.
תרגול אינטרטקסטואליות: רמז ושיבוץ
לתלמידי כיתה י׳ שלומדים ספרות. קראו את השורה ואת המקור שלצידה, ענו על השאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
ב"יפה נוף" כותב יהודה הלוי "וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים". המקור הוא שמות יט, ד: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי". השלימו את התרשים: מה הצירוף מביא מן המקור, ומה המשמעות החדשה?
האם השורה מסכימה עם מקורה או מתהפכת נגדו? הסבירו. יהודה הלוי: "הֲלֹא אֶת אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם" תהלים קב, טו: "כִּי־רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶיהָ וְאֶת־עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ"
ביאליק כתב ב"על השחיטה" (1903) "לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם". המקור הוא תהלים פט, יד: "לְךָ זְרוֹעַ עִם־גְּבוּרָה". השלימו את התרשים: מה השיר עושה למקורו?
השיר "עקרה" של רחל מסתיים כך: "עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם. / עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה. / עוֹד אֲחַכֶּה / לוֹ." רחל אמרה ליעקב "הָבָה־לִּי בָנִים, וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל, א), וחנה התפללה על בן בשילה (שמואל א, א). השלימו את התרשים.
השוו את סוף "עקרה", "עוֹד אֲחַכֶּה / לוֹ", לנוסח בסידור על המשיח: "עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא". מה מוסיף ההד הזה לשיר?
ביחזקאל טז, ו נאמר לירושלים "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי". ב"על השחיטה" אומר ביאליק לרוצחים "וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ". האם זו הסכמה או היפוך? הסבירו.
תלמיד כתב: "בשורה 'לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם' יש רמז לתהלים." מה חסר בתשובה? כתבו אותה מחדש.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין רמז לשיבוץ?
שיבוץ הוא צירוף שנלקח מן המקור כמעט מילה במילה וקבוע בשיר, כמו "נָחָשׁ שָׂרָף" ב"יפה נוף". רמז הוא הפניה חלקית יותר: מילה, שם או צירוף ששונה, שהקוראים צריכים לזהות בעצמם. בשני המקרים השאלה זהה: מה המקור מביא איתו, ומה השיר עושה בו.
צריך לדעת את כל המקרא כדי לזהות רמז?
לא. בבחינה השיר לרוב מודפס לצד המקור או שהשאלה מפנה אליו. מה שצריך הוא לשים לב לצירוף שנשמע ישן או מוכר, למצוא את מקומו, ולקרוא את הפסוקים שסביבו. ההקשר שמסביב הוא מה שמסביר את הרמז.
איך יודעים אם השיר מסכים עם מקורו או מתהפך נגדו?
משווים את מה שנאמר במקור למה שנאמר בשיר. אם השיר ממשיך את הכיוון של המקור, כמו רחל שנשענת על רחל הרועה, זו הסכמה. אם הוא משנה מילה או מושא והופך שבח להאשמה, כמו "לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם", זה היפוך, ולעיתים קרובות הוא אירוני.
האם רמז יכול להיות גם למקור שאינו מקרא?
כן. משוררים רומזים גם לתפילה, לתלמוד, למדרש ולשירים קודמים. "אני מאמין" של טשרניחובסקי רומז לנוסח שבסידור, ושמו של השיר "על השחיטה" לקוח מסוף הברכה שהשוחט מברך לפני השחיטה. השאלה תמיד זהה: מה ההקשר המקורי, ומה השיר עושה בו.
למה משוררים משתמשים ברמזים?
משום שצירוף אחד מביא איתו סיפור שלם. ארבע מילים מירמיהו מביאות את כל הקינה על ירושלים, בלי לכתוב אותה. הרמז גם יוצר שיחה בין דורות: השיר עונה למקור, מסכים איתו או מתווכח איתו, והקוראים שומעים את שני הקולות יחד.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.
מורים פרטיים לספרות
מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.
יניב דודמורה פרטי לספרות₪130 לשעהבעיר אור יהודהמלמד גאוגרפיה, היסטוריה, לשון, הבעה, אזרחות, ספרות, אנגלית ומתמטיקה 3 יח', מרמת בית הספר היסודי ועד לרמת הגשה לבגרות.לפרופיל המלא
אייל קורדונסקימורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי, אני אייל. אני מאמין שהפוטנציאל להצליח נמצא בכל אחד מאיתנו. המטרה שלי היא ללוות אותך צעד אחר צעד, ולעזור לך להגיע לתוצאות הטובות ביותר שלך.לפרופיל המלא
אורי קוטרמורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי אני אורי הייתי חלק ממצטייני משרד החוץ במדינה,סיימתי בהצטיינות בגרויות ב 5 יחידות במתמטיקה ,פיזיקה אנגלית ו10 יחידות בתכנות ואלקטרוניקהלפרופיל המלא
נוגה עבריתמורה פרטי לספרות₪120 לשעהבעיר כרמיאלHebrew Now Noga/ דקדוק, אוצר מילים, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, דיבור נכון ושוטף. הוראה מותאמת ואסטרטגיות למידה.לפרופיל המלא
נופר חולימורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר רמת גןמורה למתמטיקה מזה כ15 שנים. מכינה לבגרויות, מתמחה בקשיים של תלמידים מכל הגוונים ובעלת סבלנות והכלה אינסופית! מקצועית ומעלה את הביטחטן העצמילפרופיל המלא
מור אלכבירמורה פרטי לספרותבעיר רמת גןללמוד בכיף ולהצליח בגדול! מאבחנת דידקטית מוסמכת, מורה מומחית להוראה מתקנת ולקויות למידה בבתי ספר יסודי. שנים של ניסיון באווירה כיפיתלפרופיל המלא
מאיה צמחמורה פרטי לספרות₪150 לשעהבעיר תל אביב -יפוסטודנטית לרפואה והנדסה. מורה אכפתית, סבלנית ומקצועית, מלווה לכל הדרך! פסיכומטרי ובגרויות. מעטפת מלאה מעבר לשיעורים (אונליין בלבד)לפרופיל המלא
מיכל קדישביץמורה פרטי לספרות₪100 לשעהבעיר תל אביב -יפובת 22, חיילת משוחררת תקופה כבר, מתחילה לימודים בשנה הקרובה. טובה עם ילדים/נערים. יש לי בגרות מלאה עם ציון של 96 במתמטיקה 5 יחל, 96 ב5 יחללפרופיל המלא