# מה כתב ירמיהו באיגרת לגולים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [ירמיהו: נבואה לפני החורבן](https://www.lessons.co.il/he/ירמיהו) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/ירמיהו/מה-כתב-ירמיהו-באיגרת-לגולים

באיגרת לגולים (ירמיהו כט) כותב ירמיהו מירושלים אל גולי יהויכין בבבל: "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן" (כט, ה), הקימו משפחות, ודרשו את שלום העיר שאליה הוגליתם. הגלות תהיה ארוכה, ולכן אל תאמינו לנביאים המבטיחים שיבה מהירה. אחרי שבעים שנה לבבל ה׳ ישיב אתכם אל המקום הזה.

## הסבר על הנושא

### למי נשלחה האיגרת ומתי

פרק כט פותח: "אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה" (ירמיהו כט, א), וגם אל הכוהנים, הנביאים וכל העם. האיגרת לגולים נשלחה "אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה־הַמֶּלֶךְ" (כט, ב), כלומר אחרי גלות יהויכין ב־597 לפנה״ס, ביד שליחי צדקיהו אל נבוכדנאצר (כט, ג). ירמיהו כותב מירושלים, שעוד עומדת, אל מי שכבר בבבל.

משפט הפתיחה של הדברים משנה את המבט על הגלות: "לְכָל־הַגּוֹלָה אֲשֶׁר־הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה" (כט, ד). לא נבוכדנאצר לבדו הגלה אותם; לפי האיגרת, הגלות היא חלק מתוכנית של ה׳. הטעות הנפוצה היא לחשוב שהאיגרת נכתבה אחרי החורבן; היא נכתבה לפניו, אל הגולים הראשונים.

### בנו, נטעו, התחתנו: הגלות תהיה ארוכה

הציוויים הראשונים מעשיים: "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן" (כט, ה). בית נבנה לשנים, ועץ נותן פרי רק אחרי כמה שנים. אחר כך: קחו נשים והולידו, ו"וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים", "וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָטוּ" (כט, ו). אלה שלושה דורות: הגולים, ילדיהם ונכדיהם. יריביו של ירמיהו סיכמו את האיגרת במילים "אֲרֻכָּה הִיא" (כט, כח), כלומר הגלות ארוכה.

המילים בונות ונוטעות מזכירות את שליחות ירמיהו מפרק א, "לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (א, י). בגלות מתחילה הבנייה שהובטחה בסוף פסוק השליחות.

### ודרשו את שלום העיר

הציווי המפתיע ביותר: "וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל־ה׳" (כט, ז), "כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (כט, ז). המילה שלום חוזרת שלוש פעמים בפסוק אחד: שלום העיר ושלום הגולים קשורים זה בזה. ירמיהו מבקש מהגולים להתפלל בעד בבל, בירת האויב שהחריבה את ביתם. כך גם אמר במשנה רבי חנינא סגן הכוהנים: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות" (אבות ג, ב).

באיגרת יש גם רעיון חדש: אפשר להתפלל אל ה׳ ולהימצא לו גם בארץ נכר. "וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם" (כט, יב), "כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל־לְבַבְכֶם" (כט, יג). הפועל ד־ר־ש חוזר: דרשו את שלום העיר, ותדרשו אותי. הטעות הנפוצה היא לקרוא באיגרת קריאה להיטמע בבבל ולשכוח את ירושלים; היא מבטיחה שיבה.

### הנביאים בבבל ושבעים השנה

בבבל היו נביאים שהבטיחו שיבה קרובה, וירמיהו מזהיר: "אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם" (כט, ח), "כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי" (כט, ט). חנניה בירושלים אף אמר "בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים" (כח, ג). מולם עומדת ההבטחה: "כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם" (כט, י), ואז "לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה". שבעים השנה הן לבבל, כלומר זמן שלטונה, ולא זמן מוגדר לכל גולה. המספר ארוך מחיי אדם: השומעים עצמם כנראה לא ישובו, אבל נכדיהם ישובו.

ה׳ מבטיח "מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה" (כט, יא). ספרים מאוחרים קראו את ההבטחה כמתגשמת: עזרא א, א פותח בהצהרת כורש "לִכְלוֹת דְּבַר־ה׳ מִפִּי יִרְמְיָה", וגם דברי הימים ב לו, כא ודניאל ט, ב חוזרים לשבעים השנה. הקוראים מחשבים אותן בדרכים שונות: יש המחשבים שנים מדויקות, ויש הרואים בהן מספר עגול לזמן ארוך.

## תרגול: האיגרת לגולים, ירמיהו כט

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל־יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל־הַכֹּהֲנִים וְאֶל־הַנְּבִיאִים וְאֶל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה־הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן־שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה אֶל־נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר" (ירמיהו כט, א–ג). מי שלח את האיגרת, אל מי, ביד מי, ומתי?** — ירמיהו הנביא שלח אותה מירושלים אל זקני הגולה, הכוהנים, הנביאים וכל העם שהגלה נבוכדנאצר לבבל. היא נשלחה ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה, שליחי צדקיהו, אחרי גלות יכניה המלך.
2. **השלימו בציר הזמן את האירוע שאחרי 597 לפנה״ס ואת האירוע של 586 לפנה״ס.** — אחרי 597: ירמיהו שולח את האיגרת לגולים. 586 לפנה״ס: חורבן הבית הראשון.
3. **קראו: "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ־שָׁם וְאַל־תִּמְעָטוּ" (כט, ה–ו). השלימו בטבלה את הציוויים החסרים. מה משותף לכל הציוויים?** — אדמה: נטעו גנות ואכלו את פרין. דור שלישי: קחו לבניכם נשים ותנו את בנותיכם לאנשים. העיר: דרשו את שלום העיר. כל הציוויים דורשים זמן רב: הם מכינים את הגולים לגלות ארוכה.
4. **קראו: "וְדִרְשׁוּ אֶת־שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל־ה׳ כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (כט, ז). כתבו בתיבות את שלוש ההופעות של המילה שלום. מה הקשר ביניהן, ומה מפתיע בציווי?** — שְׁלוֹם הָעִיר, בִשְׁלוֹמָהּ, יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם. שלום הגולים תלוי בשלום העיר. מפתיע שירמיהו מצווה להתפלל בעד בבל, העיר של האויב שהגלה אותם.
5. **קראו: "כִּי כֹה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל־יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר־בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם־ה׳" (כט, ח–ט) ואת דברי חנניה: "בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים" (כח, ג). מה הבטיחו הנביאים האחרים, ומה אומר עליהם ירמיהו?** — הם הבטיחו שיבה מהירה, תוך שנתיים לפי חנניה. ירמיהו אומר שהם נביאי שקר שה׳ לא שלח, ושאין להקשיב לחלומות שלהם.
6. **קראו: "כִּי־כֹה אָמַר ה׳ כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת־דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת־הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם־ה׳ מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה" (כט, י–יא). למי שייכות שבעים השנה לפי הפסוק? מה ה׳ מבטיח אחריהן?** — השנים הן "לְבָבֶל": זמן שלטונה של בבל. אחריהן ה׳ יפקוד את הגולים וישיב אותם אל המקום הזה, כי מחשבותיו עליהם הן מחשבות שלום, לתת להם אחרית ותקווה.
7. **השוו: "רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל־הַגּוֹיִם וְעַל־הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ" (ירמיהו א, י); "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת־פִּרְיָן" (כט, ה). מה הקשר בין שני הפסוקים?** — בפרק א ירמיהו נשלח לנתוש ולנתוץ וגם לבנות ולנטוע. באיגרת הוא מצווה על הגולים לבנות ולנטוע: אחרי ההרס מתחילה הבנייה, דווקא בגלות.
8. **כתבו פסקה: האם האיגרת קוראת לגולים להישאר בבבל או לשוב לירושלים? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה טוענת שהאיגרת עושה את שני הדברים: מצווה לבנות חיים בבבל, כמו "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ" (כט, ה), ומבטיחה שיבה בבוא הזמן, "לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל־הַמָּקוֹם הַזֶּה" (כט, י); ומסבירה שהשיבה תבוא אחרי זמן ארוך, ולא מיד כדברי נביאי השקר.

## שאלות נפוצות

### מה פירוש ודרשו את שלום העיר?

דאגו לטובתה של העיר שאליה הוגליתם, כלומר בבל, והתפללו בעדה, "כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (כט, ז). זו הוראה לנאמנות אזרחית במקום הגלות, בלי לוותר על התקווה לשוב.

### למה ירמיהו אומר לגולים לבנות בתים בבבל?

משום שהגלות תהיה ארוכה, שבעים שנה לבבל. מי שמחכה לשיבה מחר אינו בונה ואינו נוטע. ירמיהו רוצה שהגולים יחיו, יקימו משפחות וירבו שם, כדי שיהיה מי שישוב.

### האם שבעים השנה של ירמיהו התקיימו?

ספרים מאוחרים בתנ״ך קראו אותן כמתקיימות: עזרא א, א ודברי הימים ב לו, כב קושרים את הצהרת כורש, 538 לפנה״ס, לדבר ה׳ בפי ירמיהו. הקוראים מחשבים את השנים בדרכים שונות, ויש הרואים בהן מספר עגול.

### איך הגיבו בבבל לאיגרת?

לפי ירמיהו כט, כד–לב, שמעיה הנחלמי כתב מבבל לכוהנים בירושלים ודרש לגעור בירמיהו, משום שכתב "אֲרֻכָּה הִיא". ירמיהו הודיע ששמעיה ייענש, כי ניבא שקר.
