# מה קרה בקריעת ים סוף?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיבוש העם: ממצרים להר סיני](https://www.lessons.co.il/he/יציאת-מצרים-ומעמד-הר-סיני) · כיתה י׳ · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/יציאת-מצרים-ומעמד-הר-סיני/מה-קרה-בקריעת-ים-סוף

בקריעת ים סוף (שמות יד) בני ישראל נלכדים בין הים לרכב פרעה וצועקים בפחד. משה נוטה את ידו על הים, ה׳ מוליך את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, והעם עובר ביבשה; המים שבים ומכסים את המצרים. הפרק נחתם בפסוק "וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־ה׳ וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד, לא).

## הסבר על הנושא

### נלכדים בין הים לרכב פרעה

קריעת ים סוף מתחילה במלכודת שאלוהים עצמו מתכנן. הוא מצווה לחנות על הים, כדי שפרעה יחשוב "נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר" (שמות יד, ג), והמטרה: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי ה׳" (יד, ד). פרעה מתחרט, "מַה־זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי־שִׁלַּחְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ" (יד, ה), ורודף בשש מאות רכב. בתחילה "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (יד, ח), בגאון, אבל שני פסוקים אחר כך, כשהם רואים את מצרים, "וַיִּירְאוּ מְאֹד" (יד, י).

העם פונה אל משה במרירות: "הֲמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם" (יד, יא), ואף "כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (יד, יב). אבן עזרא שואל איך מחנה גדול כל כך פחד, ועונה שהדור הזה "למד מנעוריו לסבול עול מצרים" (על יד, יג): עבדים אינם יכולים להילחם באדוניהם.

### מפחד לאמונה: המילים המנחות

משה עונה "אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת ה׳" (יד, יג), ו"ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (יד, יד). שתי מילים מנחות עוברות בפרק, ירא וראה, ומשמעותן מתהפכת. בפסוק י העם ירא מן המצרים שהוא רואה. בפסוק ל "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם". ובפסוק האחרון העם ירא שוב, אבל עכשיו את ה׳.

שימו לב גם למתח בין שני קולות. משה אומר לעם לעמוד ולשתוק, ומיד אלוהים אומר לו "מַה־תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (יד, טו). ההצלה היא מעשה האל, אבל העם צריך לזוז כדי לקבל אותה. תשובה טובה מצטטת את שני הפסוקים ומסבירה את המעבר מעמידה לתנועה, ולא רק את הנס.

### המטה, היד והרוח

רש״י מסביר על פסוק טו שאין זה הזמן להאריך בתפילה. ההוראה: "הָרֵם אֶת־מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וּבְקָעֵהוּ" (יד, טז). אבל בביצוע נאמר רק "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַיָּם", ואחריו "וַיּוֹלֶךְ ה׳ אֶת־הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל־הַלַּיְלָה", ואז "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (יד, כא). שלושה פועלים בפסוק אחד: יד האדם, האל ורוח הטבע. המים הם חומה מימין ומשמאל (יד, כב), ובבוקר "וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ" (יד, כז).

המצרים עצמם מודים: "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה׳ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם" (יד, כה), כלומר מה שמשה הבטיח בפסוק יד מתקיים בפי האויב. הטעות הנפוצה היא לכתוב שמשה קרע את הים; לפי הכתוב ה׳ הוליך את הים, ומשה נטה את ידו.

### הפסוק החותם

הפרק נחתם: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־ה׳ וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד, לא). המילה יד חוזרת: יד משה, "מִיַּד מִצְרָיִם" (יד, ל), ועכשיו היד הגדולה של ה׳. היראה כבר אינה פחד מן המצרים אלא יראת ה׳, והעם מאמין גם במשה, שכלפיו הטיח דברים בפסוק יא. מיד אחר כך "אָז יָשִׁיר־מֹשֶׁה" (טו, א): האמונה נעשית שירה.

## תרגול: קריעת ים סוף, שמות יד

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השוו: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (יד, ח); "וַיִּירְאוּ מְאֹד" (יד, י). איך משתנה מצב רוחו של העם?** — בפסוק ח העם יוצא ביד רמה, בביטחון ובגאון. בפסוק י, כשהוא רואה את מצרים רודפים אחריו, הוא ירא מאוד וצועק. השינוי חד ומהיר.
2. **קראו: "כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר" (יד, יב). מה מגלה הטענה על העם?** — העם מעדיף עבדות בטוחה על פני סכנה בחירות. אבן עזרא מסביר שהדור שגדל בעבדות למד לסבול את עול מצרים, ונפשו שפלה, ולכן אינו מסוגל להילחם באדוניו.
3. **השלימו בתרשים את השלב השני ואת השלב הרביעי בדרך מפחד לאמונה.** — השלב השני: "אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ" (יד, יג). השלב הרביעי: העם ירא את ה׳ ומאמין בה׳ ובמשה עבדו (יד, לא).
4. **השוו: "ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (יד, יד); "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה׳ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם" (יד, כה). מי אומר כל משפט, ומה הקשר ביניהם?** — את הראשון אומר משה לעם, את השני אומרים המצרים. ההבטחה של משה מתקיימת, והאויב עצמו מעיד שה׳ נלחם לישראל.
5. **השלימו בטבלה מה קורה בפסוקים כא–כב לפי כל פועל.** — משה נוטה את ידו על הים. ה׳ מוליך את הים. רוח קדים עזה נושבת כל הלילה. המים נבקעים, ובני ישראל עוברים ביבשה והמים להם חומה.
6. **השוו: "הָרֵם אֶת־מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וּבְקָעֵהוּ" (יד, טז); "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ עַל־הַיָּם" (יד, כא). מה נאמר בציווי ומה בביצוע?** — בציווי משה מצווה להרים את המטה ולנטות את ידו. בביצוע נזכרת רק היד. כך הכתוב מראה שהמטה אינו כלי קסם: מי שמוליך את הים הוא ה׳.
7. **כתבו פסקה: הסבירו את הפסוק החותם "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־ה׳ וַיַּאֲמִינוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (יד, לא). הציגו טענה, קשרו לפסוק מתחילת הפרק, והסבירו.** — תשובה טובה מראה שהפסוק סוגר את הפרק: היראה מן המצרים (יד, י) הופכת ליראת ה׳, הראייה של מצרים רודפים הופכת לראיית היד הגדולה, והתלונה על משה (יד, יא) הופכת לאמונה בו. היא מצטטת את שני הפסוקים ומסבירה.

## שאלות נפוצות

### ים סוף הוא הים האדום?

סוף פירושו קנים, כמו "וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל־שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב, ג), ולכן יש המתרגמים ים הקנים. התרגום היווני העתיק תרגם ים אדום, ומשם השם הנפוץ. מקומו המדויק של הים בסיפור שנוי במחלוקת.

### מה פירוש ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון?

משה אומר לעם שלא יצטרך להילחם: ה׳ יילחם בשבילו, והוא יעמוד בשקט ויראה. בהמשך המצרים עצמם אומרים שה׳ נלחם לישראל (יד, כה), וההבטחה מתקיימת.

### אפשר להסביר את קריעת הים בדרך טבעית?

הכתוב עצמו מזכיר רוח קדים עזה כל הלילה (יד, כא). בקריאה המסורתית זהו נס, אולי נס שפועל דרך הטבע. ב־2010 פרסמו שני חוקרים אמריקאים מודל ממוחשב של רוח שדוחקת מים ופותחת מעבר יבש לכמה שעות. הבגרות שואלת מה הכתוב מדגיש: ה׳ נלחם לישראל.

### מה זו שירת הים?

השירה שמשה ובני ישראל שרים מיד אחרי המעבר, בשמות טו, א–יח. היא נפתחת "אָשִׁירָה לַה׳ כִּי־גָאֹה גָּאָה" ומתארת את טביעת פרעה וחילו. מרים ונשים אחרות עונות לה בתופים ובמחולות (טו, כ–כא).
