# מה המשמעות של הסנה הבוער?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיבוש העם: ממצרים להר סיני](https://www.lessons.co.il/he/יציאת-מצרים-ומעמד-הר-סיני) · כיתה י׳ · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/יציאת-מצרים-ומעמד-הר-סיני/מה-המשמעות-של-הסנה-הבוער

בסנה הבוער (שמות ג) משה, רועה צאן במדבר, רואה סנה שבוער באש ואינו נאכל, סר לראות, ונקרא לחזור למצרים ולהוציא את העם. המשמעות נבנית מן הכתוב: אלוהים רואה את סבל העם ושולח שליח. משה מסרב חמש פעמים, ובתשובה הוא שומע את השם "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (ג, יד).

## הסבר על הנושא

### המראה שגרם למשה לסור

משה רועה את צאן יתרו, "וַיָּבֹא אֶל־הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה" (שמות ג, א). שם הוא רואה מראה בלתי אפשרי: "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (ג, ב). הוא אינו ממשיך בדרכו אלא אומר "אָסֻרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה" (ג, ג), ושואל "מַדּוּעַ לֹא־יִבְעַר הַסְּנֶה". רק אז נאמר "וַיַּרְא ה׳ כִּי סָר לִרְאוֹת" (ג, ד), ואלוהים קורא לו בשמו. הקריאה באה אחרי שמשה סר לראות: מי שמסוגל לעצור מול מראה מוזר הוא מי שנשלח.

השורש ראה הוא מילה מנחה בפרק: משה רואה בפסוקים ב–ג, ומפסוק ד ואילך ה׳ הוא הרואה. הכתוב עצמו אינו מסביר את הסנה. רש״י כותב שאלוהים נגלה מתוך הסנה ולא מעץ אחר משום "עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא, טו), כלומר הוא שותף לצרת העם. זו פרשנות, ובתשובה צריך לומר שהיא של רש״י ולא של הפסוק.

### אדמת קודש ואל שרואה

אלוהים מצווה "שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ", כי "אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא" (ג, ה), ומשה מסתיר את פניו (ג, ו). אחר כך הוא שומע שהסבל של העם ידוע למעלה: "רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי", "כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו" (ג, ז). אלה המילים של סוף פרק ב, שומע, רואה ויודע, וגם המילים של משה עצמו, שעליו נאמר "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (ב, יא). אלוהים אומר "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם" (ג, ח), אבל מיד אחר כך "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל־פַּרְעֹה" (ג, י): ההצלה תבוא בידי אדם.

### חמישה סירובים וחמש תשובות

המפגש בנוי כדיאלוג, שיחה שבה כל דובר מגיב לדברי האחר. משה שואל "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה" (ג, יא), ואלוהים עונה "כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג, יב). הוא שואל מה שמו (ג, יג), טוען "וְהֵן לֹא־יַאֲמִינוּ לִי" (ד, א) ומקבל שלושה אותות, טוען "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" (ד, י) ושומע "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם" (ד, יא).

רק בסוף נחשף הסירוב האמיתי: "שְׁלַח־נָא בְּיַד־תִּשְׁלָח" (ד, יג), שלח מישהו אחר. עכשיו "וַיִּחַר־אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה" (ד, יד), ואהרן ידבר במקומו. האם משה עניו או מסרב? הכתוב מראה את שני הצדדים, ותשובה טובה מצטטת את הסירובים לפי הסדר ומראה איך הם מחריפים.

### מה פירוש אהיה אשר אהיה

כשמשה שואל לשמו, אלוהים עונה "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", ומוסיף "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (ג, יד), ואחר כך "זֶה־שְּׁמִי לְעֹלָם" (ג, טו). אותה מילה, אהיה, כבר נאמרה בתשובה הראשונה: "כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג, יב). השם ממשיך את ההבטחה: אהיה איתכם. כך גם פירש רש״י: "אהיה עמם בצרה זו". והמילה חוזרת פעם שלישית בתשובה לסירוב הרביעי: "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם־פִּיךָ" (ד, יב). שלוש פעמים אהיה, ובכל פעם אותה תשובה: לא מי אתה, אלא מי יהיה איתך. הטעות הנפוצה היא להסביר את השם בלי לקשר אותו לפסוק יב.

## תרגול: הסנה הבוער ושליחות משה, שמות ג–ד

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (ג, ב). מה מוזר במראה?** — הסנה בוער באש ובכל זאת אינו נשרף. אש שאינה מכלה היא דבר שאי אפשר להסביר, ולכן משה עוצר.
2. **קראו: "אָסֻרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה" (ג, ג); "וַיַּרְא ה׳ כִּי סָר לִרְאוֹת" (ג, ד). מה עושה משה, ומתי אלוהים קורא לו?** — משה סר מדרכו לראות את המראה. אלוהים קורא לו רק אחרי שהוא רואה שמשה סר לראות: הקריאה באה בעקבות הסקרנות ותשומת הלב של משה.
3. **השלימו בטבלה: מי רואה בכל אחד מן הפסוקים?** — ג, ב: משה. ג, ג: משה. ג, ד: ה׳. ג, ז: ה׳. ג, ט: ה׳. בתחילה משה הוא הרואה, ואחר כך מתברר שאלוהים רואה את משה ואת העם.
4. **השוו: "וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם" (ב, יא); "רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי" (ג, ז). מה משותף למשה ולאלוהים?** — שניהם רואים את סבל העם. משה ראה את סבלות אחיו, ואלוהים רואה את עני עמו. מי שראה את הסבל הוא מי שנשלח להציל.
5. **השלימו בטבלה את תשובת אלוהים לסירוב הראשון, לרביעי ולחמישי.** — ג, יא, מי אנכי: "כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג, יב). ד, י, לא איש דברים: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם" (ד, יא). ד, יג, שלח ביד תשלח: אלוהים כועס ואהרן ידבר במקום משה (ד, יד–טז).
6. **השוו: "כִּי־אֶהְיֶה עִמָּךְ" (ג, יב); "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (ג, יד). איזו מילה חוזרת, ומה היא מלמדת על השם?** — המילה אהיה חוזרת. השם אינו הגדרה מופשטת אלא המשך של ההבטחה: אלוהים יהיה עם משה ועם העם.
7. **כתבו פסקה: האם הסירובים של משה מלמדים על ענווה או על חוסר רצון ללכת? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה בוחרת עמדה ומבססת אותה: למשל, "מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל־פַּרְעֹה" (ג, יא) נשמע כענווה, אבל "שְׁלַח־נָא בְּיַד־תִּשְׁלָח" (ד, יג) חושף סירוב, ולכן אלוהים כועס (ד, יד). אפשר לטעון גם להפך, בתנאי שמצטטים ומסבירים.

## שאלות נפוצות

### למה אלוהים נגלה דווקא בסנה?

הכתוב אינו מסביר. רש״י כותב שהסנה, שיח קוצני ונמוך, נבחר משום שאלוהים שותף לצרת העם. במקום אחר הוא מסביר את הסנה כאות למשה: כמו שהסנה אינו נשרף, משה לא ייפגע בשליחותו (רש״י על ג, יב).

### למה משה היה צריך לחלוץ את נעליו?

כי המקום "אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא" (ג, ה). חליצת הנעליים מבטאת כבוד וענווה לפני הקדוש. מיד אחר כך משה גם מסתיר את פניו, כי ירא להביט אל האלוהים (ג, ו).

### כמה פעמים סירב משה לשליחות?

חמש פעמים: מי אנכי (ג, יא), מה שמו (ג, יג), לא יאמינו לי (ד, א), לא איש דברים אנכי (ד, י), ושלח נא ביד תשלח (ד, יג). אחרי הסירוב החמישי אלוהים כועס ומצרף אליו את אהרן.

### מהו הר חורב?

זה השם שהכתוב נותן להר שבו נגלה הסנה (ג, א). ספר דברים קורא בשם הזה גם להר שבו נכרתה הברית: "כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב" (דברים ה, ב). האות שאלוהים נותן למשה הוא שהעם יעבוד את האלוהים על ההר הזה (שמות ג, יב).
