# מהן עשרת הדיברות בספר שמות?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיבוש העם: ממצרים להר סיני](https://www.lessons.co.il/he/יציאת-מצרים-ומעמד-הר-סיני) · כיתה י׳ · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/יציאת-מצרים-ומעמד-הר-סיני/מהן-עשרת-הדיברות-בספר-שמות

עשרת הדיברות הם עשרה דברים שאלוהים אומר לכל העם בהר סיני (שמות כ, ב–יד), אחרי ברית ושלושה ימי הכנה (שמות יט). הם נפתחים ב"אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (כ, ב), וממשיכים בחובות כלפי אלוהים, כמו השבת, ובחובות כלפי האדם, כמו לא תרצח ולא תגנוב.

## הסבר על הנושא

### לפני הדיברות: הצעה של ברית

עשרת הדיברות אינם נפתחים בציווי אלא בהצעה. ברית היא הסכם בין שני צדדים שלכל אחד מהם חובות. אלוהים מזכיר מה עשה, "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט, ד), ומציע בתנאי: "אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי", ואז "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים" (יט, ה), "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (יט, ו). העם עונה "וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו" ואומר "כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה" (יט, ח). הברית נכרתת בהסכמה, וכל העם שותף לה.

### שלושה ימים של הכנה

העם מתקדש ומכבס את בגדיו, "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (יט, יא). סביב ההר נקבע גבול: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (יט, יב). ביום השלישי "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר" וקול שופר, ו"וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" (יט, טז). אותו פועל חוזר בפסוק יח: "וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד". העם רועד וההר רועד, והגבול שומר על מרחק בין האדם לקדוש. הטעות הנפוצה היא לדלג על פרק יט: בלי ההכנה לא מבינים שהדיברות נאמרים לכל העם, ולא רק למשה.

המרחק נשמר גם אחרי הדיברות: העם רואה את הקולות, נע ועומד מרחוק, ואומר למשה "דַּבֵּר־אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה" (כ, טז). מכאן ואילך משה הוא המתווך בין העם לאלוהים, ובפרק לב, כשהוא מתמהמה בהר, העם יחפש לו תחליף.

### בין אדם למקום ובין אדם לחברו

אפשר לחלק את הדיברות לשניים. ארבעת הראשונים (כ, ב–יא), מ"לֹא־יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָי" (כ, ג) ועד "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (כ, ח), הם חובות בין אדם למקום, כלפי אלוהים. חמשת האחרונים, מ"לֹא תִרְצָח" (כ, יג) ועד "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ" (כ, יד), הם בין אדם לחברו. "כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ" (כ, יב) עומד על הגבול: במכילתא אומר רבי חנניה בן גמליאל שהדיברות נכתבו חמישה על כל לוח, וכך ההורים נמצאים בלוח של אלוהים.

הדיברות הם חוק אפודיקטי, ציווי מוחלט בלי תנאי ובלי עונש: "לֹא תִרְצָח". בפרק כא בא חוק קזואיסטי, שבנוי כמקרה ותוצאתו: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד" (כא, ב).

### למה הדיברות נפתחים ביציאת מצרים

הדיבר הראשון אינו אומר אני בורא העולם אלא "אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (כ, ב). אבן עזרא מספר שרבי יהודה הלוי שאל אותו על כך, ובתשובתו הוא מדגיש שאת יציאת מצרים ראו כולם, חכמים ושאינם חכמים. חוקרים, ובראשם ג׳ורג׳ מנדנהול ב־1954, השוו את הברית לחוזים של מלכים במזרח הקדום, שפותחים במה שהמלך עשה למען הצד השני ורק אחר כך מפרטים חובות; אחרים סבורים שההקבלה חלקית. ובתוך הדיברות עצמם: האל שהוציא עבדים מבית עבדים מצווה שגם "עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ" ינוחו בשבת (כ, י).

## תרגול: הברית בסיני ועשרת הדיברות, שמות יט–כ

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי" (יט, ה). מה מציע אלוהים לעם, ובאיזה תנאי?** — אלוהים מציע שהעם יהיה לו סגולה מכל העמים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. התנאי: שישמעו בקולו וישמרו את בריתו. זו ברית עם חובות לשני הצדדים.
2. **קראו: "וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו" ... "כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה" (יט, ח). איזו מילה מדגישה את האחדות, ומה עונה העם?** — המילים כל העם ויחדיו מדגישות שכולם עונים כאחד. העם מקבל את הברית לפני שהוא שומע את פרטיה: כל אשר דיבר ה׳ נעשה.
3. **השלימו בתרשים את השלב השני ואת השלב הרביעי בהכנת העם.** — השלב השני: קידוש העם וכיבוס הבגדים, והיו נכונים ליום השלישי (יט, י–יא). השלב הרביעי: ביום השלישי קולות, ברקים, ענן כבד וקול שופר (יט, טז).
4. **השוו: "וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" (יט, טז); "וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד" (יט, יח). איזה פועל חוזר, ומה הוא יוצר?** — הפועל ויחרד חוזר: העם חרד וההר חרד. החזרה יוצרת תחושה שכל המציאות, האדם והטבע, רועדת מפני ההתגלות.
5. **השלימו בטבלה את הדיברות החסרים.** — הדיבר הרביעי: זכור את יום השבת לקדשו (כ, ח). החמישי: כבד את אביך ואת אמך (כ, יב). השמיני: לא תגנוב. העשירי: לא תחמוד (כ, יד).
6. **השוו: "לֹא תִרְצָח" (כ, יג); "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד" (כא, ב). איזה מהם חוק אפודיקטי ואיזה חוק קזואיסטי? הסבירו.** — לא תרצח הוא חוק אפודיקטי: ציווי מוחלט, בלי תנאי ובלי עונש. כי תקנה עבד עברי הוא חוק קזואיסטי: הוא פותח במקרה, כי, וקובע מה יקרה בו.
7. **כתבו פסקה: מדוע הדיבר הראשון הוא "אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (כ, ב)? הציגו שתי דרכים להסביר, צטטו והסבירו.** — תשובה טובה מציגה טענה ושני הסברים: למשל, לפי אבן עזרא את היציאה ראו כולם, ולכן היא בסיס לאמונה של העם כולו; וההשוואה של חוקרים לחוזים קדומים, שבהם המלך מזכיר את מה שעשה לפני שהוא דורש. היא מצטטת את הפסוק ומסבירה את הקשר בין החירות לחובות.

## שאלות נפוצות

### איך מונים את עשרת הדיברות?

במסורת היהודית הדיבר הראשון הוא אנכי ה׳ אלוהיך, והשני כולל את לא יהיה לך ואת איסור הפסל. הכנסייה הקתולית והלותרנית מונות אחרת, לפי אוגוסטינוס: הן מצרפות את האיסור על אלים אחרים ועל פסל, ומחלקות את לא תחמוד לשני דיברות.

### מה היה כתוב על שני הלוחות?

הכתוב אינו מפרט. במכילתא אומר רבי חנניה בן גמליאל שנכתבו חמישה דיברות על כל לוח, ובתלמוד הירושלמי חכמים אומרים שעל כל לוח נכתבו כל העשרה. הכתוב עצמו מספר רק שהלוחות היו כתובים משני עבריהם (לב, טו).

### מה פירוש נעשה ונשמע?

בשמות יט, ח העם עונה "כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר ה׳ נַעֲשֶׂה". בשמות כד, ז, אחרי קריאת ספר הברית, הוא אומר "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע": מתחייב לעשות ולשמוע, כלומר לקבל ולציית. העשייה באה לפני השמיעה, והפרשנים דרשו את הסדר הזה בדרכים רבות.

### למה עשרת הדיברות בספר דברים שונים?

בדברים ה הדיברות חוזרים בשינויים, ואבן עזרא מונה אותם. בשמות כתוב "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", ובדברים "שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים ה, יב). בשמות טעם השבת הוא בריאת העולם, ובדברים "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ה, טו).
