# למה יוסף סירב לאשת פוטיפר?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [יוסף ואחיו](https://www.lessons.co.il/he/יוסף-ואחיו) · כיתה י׳ · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/יוסף-ואחיו/למה-יוסף-סירב-לאשת-פוטיפר

בסיפור יוסף ואשת פוטיפר (בראשית לט) יוסף אינו רק אומר לא, הוא מנמק: אדוניו הפקיד בידו הכול, היא אשת אדוניו, והמעשה הוא "הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת" וחטא לאלוהים. הפרק עוטף את הסצנה בביטוי חוזר, "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף", שמלווה את יוסף בעלייתו, בנפילתו ובעלייתו מחדש.

## הסבר על הנושא

### ויהי ה׳ את יוסף: הביטוי שעוטף את הפרק

הסיפור על יוסף ואשת פוטיפר פותח בעבד שנמכר, ומיד אומר: "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ" (בראשית לט, ב). זהו ביטוי מנחה, צירוף שחוזר ביחידה ומכוון אותה. שם ה׳ מופיע בפרק שמונה פעמים, ובכל סיפור יוסף (בראשית לז, לט–נ) המספר משתמש בשם הזה רק כאן. גם האדון המצרי רואה זאת: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ" (לט, ג).

הפרק בנוי משלוש יחידות: עלייה בבית פוטיפר (א–ו), ניסיון ונפילה (ז–כ), ועלייה בבית הסוהר (כא–כג). העלייה השנייה חוזרת על הראשונה כמעט מילה במילה: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו" (לט, ד) מול "וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר" (לט, כא). הביטוי נעלם דווקא בשעת הניסיון, וחוזר בבית הסוהר: "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד". הטעות היא לחשוב שהאל נטש את יוסף בכלא; הכתוב אומר את ההפך.

### איך יוסף מסרב, ואילו נימוקים הוא נותן

אשת אדוניו אומרת שתי מילים: "שִׁכְבָה עִמִּי" (לט, ז). התשובה מתחילה במילה אחת, "וַיְמָאֵן" (לט, ח), ובנוסח המקרא המוטעם יש עליה שלשלת, טעם נדיר שמופיע בתורה ארבע פעמים בלבד. אחר כך באים הנימוקים, בסדר עולה: האמון של האדון, "הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת" (לט, ח); מעמדה, "וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ" (לט, ט); ולבסוף "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (לט, ט).

הנימוקים עוברים מן האדם אל האל: נאמנות לאדון, כבוד לנישואים, וחטא לאלוהים. ליוסף, המדבר אל מצרייה, אין שם ה׳ בפיו אלא אלוהים. והפיתוי אינו חד־פעמי: היא מדברת אליו "יוֹם יוֹם" (לט, י). הטעות הנפוצה היא לכתוב שיוסף סירב מפחד העונש; הכתוב שם בפיו נאמנות וחטא, ולא פחד.

### הבגד, ושלוש גרסאות לאותו רגע

המילה בגד חוזרת שש פעמים בפסוקים יב–יח, והיא המילה המנחה של הסצנה. המספר מתאר: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס" (לט, יב). לאנשי הבית האישה אומרת "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ" (לט, יד), מאשימה את בעלה ומצרפת אותם אליה במילה לנו, ומוסיפה "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי" (לט, טו). לבעלה היא אומרת "בָּא־אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר־הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (לט, יז).

השוואת הגרסאות היא כלי מרכזי בקריאה: בידה הופך לאצלי, כאילו היא הנרדפת ולא הרודפת, והאיש העברי הופך לעבד. בכל גרסה היא מתאימה את הסיפור לשומע. הקורא יודע את האמת, כי שמע את המספר קודם.

### שוב בגד כעדות שקר

זו הפעם השנייה שבגדו של יוסף משמש לשקר עליו. בפרק לז האחים "וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" (לז, לא) ומראים אותה לאב; כאן האישה "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד־בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתוֹ" (לט, טז) ומראה אותו לאדון. בשני המקרים בגד שנלקח מיוסף מספר סיפור כוזב, ויוסף עצמו שותק.

על תגובת פוטיפר נאמר רק "וַיִּחַר אַפּוֹ" (לט, יט), בלי לומר על מי. רד״ק מפרש שהאדון האמין לדברי אשתו. בספרות המצרית יש סיפור דומה, סיפור שני האחים, מפפירוס מימי סתי השני (בערך 1200 לפני הספירה), שבו אישה מאשימה את אחי בעלה לאחר שדחה אותה. הדמיון אינו מוכיח שאחד הסיפורים שאב מן השני.

## תרגול: יוסף בבית פוטיפר, בראשית לט

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (לט, ב); "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה ה׳ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (לט, ג). איזה ביטוי חוזר, ומי בסיפור רואה אותו?** — הביטוי "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף" חוזר, ואיתו ההצלחה: "ה׳ מַצְלִיחַ". גם האדון המצרי רואה כי ה׳ עם יוסף, כלומר ההצלחה גלויה לעין.
2. **השלימו בטבלה את המשבצות עם סימן השאלה: הפסוקים של היחידה השנייה, והמקומות של הביטוי ה׳ עם יוסף ביחידה הראשונה וביחידה האחרונה.** — היחידה השנייה: לט, ז–כ. הביטוי מופיע ביחידה הראשונה בפסוקים ב, ג, ה, וביחידה האחרונה בפסוקים כא, כג. ביחידה האמצעית הוא אינו מופיע.
3. **קראו: "וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל־אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדִי" (לט, ח); "אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (לט, ט). מנו את נימוקיו של יוסף לפי הסדר.** — 1. אדוניו סומך עליו ואינו יודע מה בבית. 2. האדון לא מנע ממנו דבר מלבדה. 3. היא אשת אדוניו. 4. זו רעה גדולה. 5. זה חטא לאלוהים. הנימוקים עולים מן האדם אל האל.
4. **השוו: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי" (לט, ז); "וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל־יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא־שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (לט, י). מה מלמדים הפסוקים על הפיתוי ועל עמידתו של יוסף?** — דבריה קצרים ותובעניים, שתי מילים בלבד. הפיתוי נמשך "יוֹם יוֹם", ויוסף עומד בו לאורך זמן ולא ברגע אחד. הוא אף נמנע מלהיות לידה, "לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ".
5. **קראו: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס" (לט, יב); "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ" (לט, יד); "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי" (לט, טו); "בָּא־אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר־הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (לט, יז). השלימו את המשבצות עם סימן השאלה בטבלה.** — לפוטיפר היא אומרת שהוא, פוטיפר, הביא את יוסף: אשר הבאת לנו. לאנשי הבית יוסף הוא איש עברי. אצל המספר הבגד נשאר בידה.
6. **בגרסה לאנשי הבית האישה אומרת "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ" (לט, יד). מה היא משיגה במילים הביא ולנו?** — במילה הביא היא מאשימה את בעלה, שהכניס את העבד לבית. במילה לנו היא מצרפת את אנשי הבית לצד שלה, כאילו כולם נפגעו. כך היא בונה תמיכה לפני שבעלה חוזר.
7. **השוו: "וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" (לז, לא); "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד־בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתוֹ" (לט, טז). מה דומה בשני הרגעים?** — בשניהם בגד שנלקח מיוסף משמש עדות שקר: הכותונת מספרת ליעקב שבנו נטרף, והבגד מספר לפוטיפר שעבדו תקף את אשתו. בשניהם יוסף נעדר ואינו יכול להשיב.
8. **כתבו פסקה: למה לדעתכם הכתוב חוזר על הביטוי ה׳ את יוסף דווקא כשיוסף מגיע לבית הסוהר? הציגו טענה, ציטוט עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה טוענת, למשל, שהכתוב מלמד שגם בשפל יוסף אינו לבד ושהצלחתו אינה תלויה במקום, מצטטת את לט, כא או לט, כג, ומסבירה את המבנה: אותו ביטוי בעלייה הראשונה ובעלייה השנייה.

## שאלות נפוצות

### מי היה פוטיפר?

הכתוב מציג אותו כ"סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (לט, א), שר בחצר פרעה. משמעות התואר שר הטבחים שנויה במחלוקת: רש״י מפרש שוחטי בהמות המלך, ואבן עזרא מעיר שהמילה משמשת גם להרג וגם לבישול.

### מה זה השלשלת על המילה וימאן?

שלשלת היא טעם מקרא נדיר, צליל ארוך ומסולסל, שמופיע בתורה ארבע פעמים בלבד: בראשית יט, טז; כד, יב; לט, ח; ויקרא ח, כג. בבראשית לט, ח היא נמצאת על המילה וימאן, תחילת הסירוב של יוסף.

### האם פוטיפר האמין לאשתו?

הכתוב אומר רק "וַיִּחַר אַפּוֹ" (לט, יט), בלי לומר על מי כעס. רד״ק מפרש שהאמין לדבריה, ולכן לא הוציא את יוסף מן הכלא. מצד שני יוסף נשלח לבית הסוהר ולא הוצא להורג, והכתוב אינו מסביר למה. זהו פער שהקורא צריך לשקול.

### יש סיפור דומה בספרות המצרית?

כן. בסיפור שני האחים, שנשמר בפפירוס מימי סתי השני (בערך 1200 לפני הספירה), אישה מנסה לפתות את אחי בעלה, ולאחר שהוא דוחה אותה היא מאשימה אותו. חוקרים משווים אותו לבראשית לט, אבל הדמיון אינו מוכיח תלות בין הסיפורים.

### מה הקשר בין בראשית לט לבראשית לז?

בשני הפרקים בגד שנלקח מיוסף הופך לעדות שקר, והוא יורד למקום נמוך יותר: לבור ואחר כך לבית הסוהר. אבל בפרק לט הכתוב מוסיף שה׳ עם יוסף, ומכין את העלייה שבפרקים מ–מא.
