- יוסף ואחיו
למה יוסף סירב לאשת פוטיפר?
בסיפור יוסף ואשת פוטיפר (בראשית לט) יוסף אינו רק אומר לא, הוא מנמק: אדוניו הפקיד בידו הכול, היא אשת אדוניו, והמעשה הוא "הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת" וחטא לאלוהים. הפרק עוטף את הסצנה בביטוי חוזר, "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף", שמלווה את יוסף בעלייתו, בנפילתו ובעלייתו מחדש.
הסבר על הנושא
ויהי ה׳ את יוסף: הביטוי שעוטף את הפרק
הסיפור על יוסף ואשת פוטיפר פותח בעבד שנמכר, ומיד אומר: "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ" (בראשית לט, ב). זהו ביטוי מנחה, צירוף שחוזר ביחידה ומכוון אותה. שם ה׳ מופיע בפרק שמונה פעמים, ובכל סיפור יוסף (בראשית לז, לט–נ) המספר משתמש בשם הזה רק כאן. גם האדון המצרי רואה זאת: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ" (לט, ג).
הפרק בנוי משלוש יחידות: עלייה בבית פוטיפר (א–ו), ניסיון ונפילה (ז–כ), ועלייה בבית הסוהר (כא–כג). העלייה השנייה חוזרת על הראשונה כמעט מילה במילה: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו" (לט, ד) מול "וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר" (לט, כא). הביטוי נעלם דווקא בשעת הניסיון, וחוזר בבית הסוהר: "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד". הטעות היא לחשוב שהאל נטש את יוסף בכלא; הכתוב אומר את ההפך.
איך יוסף מסרב, ואילו נימוקים הוא נותן
אשת אדוניו אומרת שתי מילים: "שִׁכְבָה עִמִּי" (לט, ז). התשובה מתחילה במילה אחת, "וַיְמָאֵן" (לט, ח), ובנוסח המקרא המוטעם יש עליה שלשלת, טעם נדיר שמופיע בתורה ארבע פעמים בלבד. אחר כך באים הנימוקים, בסדר עולה: האמון של האדון, "הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת" (לט, ח); מעמדה, "וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ" (לט, ט); ולבסוף "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (לט, ט).
הנימוקים עוברים מן האדם אל האל: נאמנות לאדון, כבוד לנישואים, וחטא לאלוהים. ליוסף, המדבר אל מצרייה, אין שם ה׳ בפיו אלא אלוהים. והפיתוי אינו חד־פעמי: היא מדברת אליו "יוֹם יוֹם" (לט, י). הטעות הנפוצה היא לכתוב שיוסף סירב מפחד העונש; הכתוב שם בפיו נאמנות וחטא, ולא פחד.
הבגד, ושלוש גרסאות לאותו רגע
המילה בגד חוזרת שש פעמים בפסוקים יב–יח, והיא המילה המנחה של הסצנה. המספר מתאר: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס" (לט, יב). לאנשי הבית האישה אומרת "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ" (לט, יד), מאשימה את בעלה ומצרפת אותם אליה במילה לנו, ומוסיפה "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי" (לט, טו). לבעלה היא אומרת "בָּא־אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר־הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (לט, יז).
השוואת הגרסאות היא כלי מרכזי בקריאה: בידה הופך לאצלי, כאילו היא הנרדפת ולא הרודפת, והאיש העברי הופך לעבד. בכל גרסה היא מתאימה את הסיפור לשומע. הקורא יודע את האמת, כי שמע את המספר קודם.
שוב בגד כעדות שקר
זו הפעם השנייה שבגדו של יוסף משמש לשקר עליו. בפרק לז האחים "וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" (לז, לא) ומראים אותה לאב; כאן האישה "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד־בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתוֹ" (לט, טז) ומראה אותו לאדון. בשני המקרים בגד שנלקח מיוסף מספר סיפור כוזב, ויוסף עצמו שותק.
על תגובת פוטיפר נאמר רק "וַיִּחַר אַפּוֹ" (לט, יט), בלי לומר על מי. רד״ק מפרש שהאדון האמין לדברי אשתו. בספרות המצרית יש סיפור דומה, סיפור שני האחים, מפפירוס מימי סתי השני (בערך 1200 לפני הספירה), שבו אישה מאשימה את אחי בעלה לאחר שדחה אותה. הדמיון אינו מוכיח שאחד הסיפורים שאב מן השני.
תרגול: יוסף בבית פוטיפר, בראשית לט
לתלמידי כיתה י׳ שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
קראו: "וַיְהִי ה׳ אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (לט, ב); "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה׳ אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה ה׳ מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ" (לט, ג). איזה ביטוי חוזר, ומי בסיפור רואה אותו?
השלימו בטבלה את המשבצות עם סימן השאלה: הפסוקים של היחידה השנייה, והמקומות של הביטוי ה׳ עם יוסף ביחידה הראשונה וביחידה האחרונה.
קראו: "וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל־אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדִי" (לט, ח); "אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים" (לט, ט). מנו את נימוקיו של יוסף לפי הסדר.
השוו: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יוֹסֵף וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי" (לט, ז); "וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל־יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא־שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ" (לט, י). מה מלמדים הפסוקים על הפיתוי ועל עמידתו של יוסף?
קראו: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס" (לט, יב); "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ" (לט, יד); "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי" (לט, טו); "בָּא־אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר־הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי" (לט, יז). השלימו את המשבצות עם סימן השאלה בטבלה.
בגרסה לאנשי הבית האישה אומרת "רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ" (לט, יד). מה היא משיגה במילים הביא ולנו?
השוו: "וַיִּטְבְּלוּ אֶת־הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" (לז, לא); "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד־בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתוֹ" (לט, טז). מה דומה בשני הרגעים?
כתבו פסקה: למה לדעתכם הכתוב חוזר על הביטוי ה׳ את יוסף דווקא כשיוסף מגיע לבית הסוהר? הציגו טענה, ציטוט עם פרק ופסוק, והסבר.
שאלות נפוצות
מי היה פוטיפר?
הכתוב מציג אותו כ"סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים" (לט, א), שר בחצר פרעה. משמעות התואר שר הטבחים שנויה במחלוקת: רש״י מפרש שוחטי בהמות המלך, ואבן עזרא מעיר שהמילה משמשת גם להרג וגם לבישול.
מה זה השלשלת על המילה וימאן?
שלשלת היא טעם מקרא נדיר, צליל ארוך ומסולסל, שמופיע בתורה ארבע פעמים בלבד: בראשית יט, טז; כד, יב; לט, ח; ויקרא ח, כג. בבראשית לט, ח היא נמצאת על המילה וימאן, תחילת הסירוב של יוסף.
האם פוטיפר האמין לאשתו?
הכתוב אומר רק "וַיִּחַר אַפּוֹ" (לט, יט), בלי לומר על מי כעס. רד״ק מפרש שהאמין לדבריה, ולכן לא הוציא את יוסף מן הכלא. מצד שני יוסף נשלח לבית הסוהר ולא הוצא להורג, והכתוב אינו מסביר למה. זהו פער שהקורא צריך לשקול.
יש סיפור דומה בספרות המצרית?
כן. בסיפור שני האחים, שנשמר בפפירוס מימי סתי השני (בערך 1200 לפני הספירה), אישה מנסה לפתות את אחי בעלה, ולאחר שהוא דוחה אותה היא מאשימה אותו. חוקרים משווים אותו לבראשית לט, אבל הדמיון אינו מוכיח תלות בין הסיפורים.
מה הקשר בין בראשית לט לבראשית לז?
בשני הפרקים בגד שנלקח מיוסף הופך לעדות שקר, והוא יורד למקום נמוך יותר: לבור ואחר כך לבית הסוהר. אבל בפרק לט הכתוב מוסיף שה׳ עם יוסף, ומכין את העלייה שבפרקים מ–מא.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.
מורים פרטיים לתנך
מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.
יניב דודמורה פרטי לתנ"ך₪130 לשעהבעיר אור יהודהמלמד גאוגרפיה, היסטוריה, לשון, הבעה, אזרחות, ספרות, אנגלית ומתמטיקה 3 יח', מרמת בית הספר היסודי ועד לרמת הגשה לבגרות.לפרופיל המלא
אייל קורדונסקימורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי, אני אייל. אני מאמין שהפוטנציאל להצליח נמצא בכל אחד מאיתנו. המטרה שלי היא ללוות אותך צעד אחר צעד, ולעזור לך להגיע לתוצאות הטובות ביותר שלך.לפרופיל המלא
אורי קוטרמורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר מגדל העמקהיי אני אורי הייתי חלק ממצטייני משרד החוץ במדינה,סיימתי בהצטיינות בגרויות ב 5 יחידות במתמטיקה ,פיזיקה אנגלית ו10 יחידות בתכנות ואלקטרוניקהלפרופיל המלא
נוגה עבריתמורה פרטי לתנ"ך₪120 לשעהבעיר כרמיאלHebrew Now Noga/ דקדוק, אוצר מילים, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, דיבור נכון ושוטף. הוראה מותאמת ואסטרטגיות למידה.לפרופיל המלא
נופר חולימורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר רמת גןמורה למתמטיקה מזה כ15 שנים. מכינה לבגרויות, מתמחה בקשיים של תלמידים מכל הגוונים ובעלת סבלנות והכלה אינסופית! מקצועית ומעלה את הביטחטן העצמילפרופיל המלא
דניאל שמשוןמורה פרטי לתנ"ך₪80 לשעהבעיר אשדודמנהל פרויקטים במערכות מידע, בעל ניסיון של של 6 שנים בשיעורים פרטיים... בדר"כ אוכל לקבוע שיעור מהיום להיום, אשמח ליצירת קשר, לא בשבת.לפרופיל המלא
מאיה צמחמורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר תל אביב -יפוסטודנטית לרפואה והנדסה. מורה אכפתית, סבלנית ומקצועית, מלווה לכל הדרך! פסיכומטרי ובגרויות. מעטפת מלאה מעבר לשיעורים (אונליין בלבד)לפרופיל המלא
סופי סוניהמורה פרטי לתנ"ך₪150 לשעהבעיר רחובותמורה אקדמאית מנוסה עם המון סבלנות ואוהבת ללמד:)אין לא יודע,יש לא רוצה! גישה עם חיוך והמון הבנה שגורמת לילד לרצות להצליח.לפרופיל המלא