# מה זה תרבית רקמה בצמחים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [טכנולוגיות של תאים: גידול, הכוונה ושכפול של תאים](https://www.lessons.co.il/he/טכנולוגיות-של-תאים) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/טכנולוגיות-של-תאים/מה-זה-תרבית-רקמה-בצמחים

תרבית רקמה בצמחים היא גידול של פיסות קטנות מצמח, או של תאים שלו, על ג'לי סטרילי של חומרי מזון והורמונים, שעליו הם גדלים לצמחים חדשים. מכיוון שתאי צמח רבים יכולים לבנות צמח שלם, אפשר להרבות פיסה אחת לאלפי צמחים זהים, ולעיתים קרובות נקיים ממחלות. היחס בין שני הורמונים, אוקסין וציטוקינין, קובע אם ייווצרו נצרים או שורשים.

## הסבר על הנושא

### צמח שלם מכמה תאים

תרבית רקמה בצמחים היא גידול של פיסה קטנה מצמח, השתל (אקספלנט), או אפילו של תאים בודדים, על מצע סטרילי באור ובטמפרטורה מבוקרים. השיטה עובדת כי תאי צמח רבים הם טוטיפוטנטיים: אם מקבלים את האותות הנכונים, תא מעלה או מגבעול יכול להתחלק ולבנות מחדש כל חלק בצמח. העבודה נעשית במנדף סטרילי בכלים סטריליים, והצנצנות עומדות תחת מנורות בטמפרטורה קבועה.

המצע המקובל, שפרסמו מורשיגה וסקוג ב־1962, מכיל מלחים, סוכר, ויטמינים והורמונים, בתוך אגר, ג'לי שמופק מאצות. הסוכר נחוץ כי צמח קטן בצנצנת סגורה אינו מייצר מספיק מזון בפוטוסינתזה. טעות נפוצה היא לחשוב שתאים של בעלי חיים יכולים לעשות אותו דבר: רוב התאים המתמחים של בעלי חיים אינם יכולים לבנות בעל חיים שלם, ולכן שיבוט כבשה דרש ביצית.

### שני הורמונים מחליטים: שורשים או נצרים

ב־1957 הראו סקוג ומילר ברקמת טבק שהיחס בין שני הורמונים מכוון את מה שהרקמה תהיה. כשיש יותר ציטוקינין מאוקסין נוצרים נצרים. כשיש יותר אוקסין מציטוקינין נוצרים שורשים. בכמויות שוות בערך גדל קאלוס, גוש של תאים מתחלקים ולא מאורגנים, שממנו אפשר אחר כך לעורר נצרים או שורשים בשינוי היחס. העיקר הוא היחס ולא הכמות של הורמון אחד. לכן מגדל שהרבה נצרים ורוצה עכשיו שורשים מעביר אותם ממצע עשיר בציטוקינין למצע עשיר יותר באוקסין.

### ריבוי במבחנה, שלב אחר שלב

לוקחים שתל, לרוב קצה נצר, מצמח אם בריא ומעקרים את פניו באלכוהול ובאקונומיקה, כי המצע המתוק יזין כל חיידק. על מצע עשיר בציטוקינין הוא מצמיח כמה נצרים, ואותם מפרידים ומעבירים למצע טרי כל כמה שבועות; כל מעבר כזה הוא העברה. אם כל נצר נותן ארבעה, שתל אחד הופך ל־4, ל־16 ול־64, ואחרי שש העברות ל־4⁶ = 4,096 צמחים; בכארבעה שבועות להעברה, זה בערך חצי שנה. אחר כך משרישים את הנצרים על מצע עם אוקסין.

בסוף באה הקשיה. לצמחים שגדלו בצנצנת לחה יש שכבת שעווה חלשה ופיוניות שאינן נסגרות היטב, והם היו מתייבשים מיד בחוץ. לכן מורידים בהדרגה את הלחות לפני השתילה באדמה.

### למה זה טוב, ומה יכול להשתבש

קצה הנצר של צמח נגוע נקי לעיתים קרובות מנגיפים, ולכן אפשר להפיק ממנו צמחים נקיים של תפוחי אדמה, בננות וגידולים אחרים. בישראל, רהן מריסטם, שנוסדה ב־1974 בקיבוץ ראש הנקרה, הייתה מעבדת תרביות הרקמה המסחרית הראשונה בארץ ומגדלת שתילי בננה למגדלים בחו״ל. הסיכונים הם הצד השני של היתרון: אלפי צמחים זהים חולקים כל חולשה, ומחלה אחת יכולה לפגוע בכולם. חלק מהצמחים יוצאים שונים מצמח האם, והעבודה המיומנת מייקרת את השתילים. השיטה גם מרבה צמחים שזרעיהם כמעט אינם נובטים, כמו סחלבים רבים.

## תרגול: תרבית רקמה וריבוי במבחנה

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מה פירוש הדבר שתאי צמח הם טוטיפוטנטיים, ולמה תרבית רקמה תלויה בכך?** — תא טוטיפוטנטי יכול להתחלק וליצור כל חלק של צמח שלם. תרבית רקמה תלויה בכך כי שתל קטן, או תא בודד, צריך לבנות צמח שלם.
2. **השלימו בטבלה: מה נוצר ברקמה בכל יחס בין אוקסין לציטוקינין?** — יותר ציטוקינין: נצרים. בערך שווה: קאלוס, גוש תאים לא מאורגן. יותר אוקסין: שורשים.
3. **מדוע מוסיפים סוכר למצע, אם צמחים מייצרים מזון בעצמם?** — צמח קטן בצנצנת סגורה, עם מעט אור ואוויר, אינו מייצר מספיק מזון בפוטוסינתזה, והסוכר שבמצע מזין אותו עד שיהיו לו שורשים ועלים משלו.
4. **מדוע מעקרים את השתל באלכוהול ובאקונומיקה לפני שמניחים אותו על המצע?** — המצע עשיר בסוכר ובחומרי מזון, ולכן כל חיידק או פטרייה שעל פני הצמח היו מתרבים מהר ומשתלטים על השתל.
5. **כל נצר נותן ארבעה נצרים חדשים בכל העברה. השלימו בטבלה את מספר הצמחים אחרי 3 ו־6 העברות.** — 3 העברות: 4³ = 64 צמחים. 6 העברות: 4⁶ = 4,096 צמחים.
6. **צמחים שהוצאו ישר מהצנצנת ונשתלו בשדה נבלו בתוך יום. הסבירו מדוע ומה היה צריך לעשות.** — בצנצנת הלחה לא התפתחו אצלם שכבת שעווה מלאה ופיוניות שנסגרות היטב, ולכן הם איבדו מים מהר באוויר יבש. היה צריך להקשות אותם: להעביר אותם בהדרגה ללחות נמוכה יותר ולאור חזק יותר לפני השתילה.
7. **חקלאי שותל 10,000 שתילי בננה זהים מצמח אם אחד. תנו יתרון אחד וסיכון אחד.** — יתרון: צמחים אחידים, לרוב נקיים ממחלות, שמבשילים יחד. סיכון: לכל הצמחים אותם גנים, ולכן מחלה שתוקפת את הזן יכולה להשמיד את המטע כולו.

## שאלות נפוצות

### מה זה קאלוס בתרבית רקמה?

קאלוס הוא גוש של תאי צמח מתחלקים ולא מאורגנים, שנוצר על שתל חתוך כשיש איזון בערך בין אוקסין לציטוקינין. בשינוי היחס בין ההורמונים אפשר אחר כך לגרום לקאלוס ליצור נצרים או שורשים.

### האם צמחים מתרבית רקמה מהונדסים גנטית?

לא. ריבוי במבחנה משכפל צמח בלי לשנות את הגנים שלו, והצמחים הם שיבוטים של צמח האם. עם זאת, תרבית רקמה היא שלב ביצירת צמחים מהונדסים רבים, כי צריך לגדל את התאים המהונדסים בחזרה לצמחים שלמים.

### כמה זמן לוקח ריבוי במבחנה?

זה תלוי בצמח. כל העברה נמשכת בדרך כלל כמה שבועות, וההשרשה וההקשיה עוד כמה שבועות, ולכן אצווה של שתילים לוקחת בדרך כלל כמה חודשים מהשתל ועד האדמה.

### למה משתמשים בקצות נצרים כדי לקבל צמחים נקיים מנגיפים?

נגיפים מתפשטים לאט לרקמה החדשה ביותר בקצה הנצר הצומח, ולכן פיסה זעירה ממנו נקייה לעיתים קרובות מנגיפים. אחרי גידול בתרבית ובדיקה, היא נותנת צמחים נקיים מהורה נגוע.

### אילו גידולים מרבים בתרבית רקמה?

בננות, תפוחי אדמה, תותים, סחלבים וצמחי נוי רבים מרובים כך, וגם תמרים, שיש להם מעט חוטרים. השיטה מתאימה לגידולים שמרבים מייחורים ולא מזרעים.
