# מה הם נוגדנים חד־שבטיים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [טכנולוגיות של תאים: גידול, הכוונה ושכפול של תאים](https://www.lessons.co.il/he/טכנולוגיות-של-תאים) · כיתה י״א · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/טכנולוגיות-של-תאים/מה-הם-נוגדנים-חד-שבטיים

נוגדנים חד־שבטיים הם נוגדנים זהים שמייצר שבט אחד של תאים, ולכן כולם נקשרים בדיוק לאותה נקודה במטרה אחת. מייצרים אותם באיחוי של תא B שמייצר נוגדן עם תא סרטני שאינו מפסיק להתחלק, שיטה שהומצאה ב־1975. משתמשים בהם בבדיקות היריון ובבדיקות מהירות, וכתרופות לחלק מסוגי הסרטן ולמחלות אחרות.

## הסבר על הנושא

### נוגדן אחד, הרבה עותקים זהים

נוגדן הוא חלבון בצורת Y שמייצרים תאי B של מערכת החיסון. הוא בנוי מארבע שרשראות, שתיים כבדות ושתיים קלות, וקצות שתי הזרועות שלו הם אתרי קישור זהים. כל אתר קישור מתאים לחלק קטן אחד של המטרה, האנטיגן; החלק הזה נקרא אפיטופ.

אחרי זיהום יש בדם תערובת של נוגדנים מתאי B רבים, שמכוונים לאפיטופים רבים של אותו חיידק: אלה נוגדנים רב־שבטיים. נוגדנים חד־שבטיים (מונוקלונליים) באים כולם מתא B אחד ומצאצאיו, שבט אחד, ולכן כל המולקולות זהות ונקשרות לאותו אפיטופ. חד־שבטי אינו אומר מולקולה אחת, אלא שבט אחד של תאים, שיכול לייצר מיליארדי מולקולות.

### ההיברידומה: מפעל נוגדנים שלא עוצר

הבעיה הייתה שתא B שנלקח מהגוף מת אחרי ימים ספורים בתרבית. ב־1975 פתרו אותה ז'ורז' קלר וסזאר מילשטיין בקיימברידג' באיחוי של תאי B עם תאי מיאלומה, תאים סרטניים מאותה משפחה שמתחלקים בלי סוף. תא ההכלאה, ההיברידומה, יורש את הנוגדן של תא ה־B ואת החלוקה האינסופית של המיאלומה. על כך זכו בפרס נובל לשנת 1984, יחד עם נילס ירנה.

שלב אחר שלב: מזריקים לעכבר את האנטיגן, והוא מייצר נגדו תאי B; לוקחים תאי B מהטחול; מאחים אותם עם תאי מיאלומה; מגדלים את התערובת במצע בררני שבו שורדים רק תאי הכלאה; בודקים מי מייצר את הנוגדן הנכון ומדללים עד שבכל באר יש תא אחד, שגדל לשבט.

### למה רק תאי ההכלאה שורדים

המצע הבררני נקרא HAT. אחד ממרכיביו, אמינופטרין, חוסם את הדרך העיקרית שבה תאים מייצרים נוקלאוטידים, ולכן תא שורד רק אם הוא משתמש בדרך חלופית שדורשת את האנזים HGPRT. בוחרים שורת מיאלומה שחסר לה HGPRT, ולכן תאי מיאלומה שלא אוחו מתים. לתאי B יש HGPRT, אבל הם מתים בתוך ימים בכל מקרה. רק לתא הכלאה יש גם HGPRT מתא ה־B וגם חלוקה אינסופית מהמיאלומה. שימו לב: את תאי ה־B שלא אוחו לא ה־HAT הורג, אלא חייהם הקצרים.

אחר כך באה סריקה. את הנוזל מכל באר בודקים, לרוב ב־ELISA: מוסיפים אותו לצלחת מצופה באנטיגן, ותגובת צבע מראה אם נוגדן נקשר. רק בארות חיוביות נשמרות ומדוללות לתאים בודדים.

### מרצועת הבדיקה ועד התרופה

נוגדנים חד־שבטיים איפשרו את בדיקת ההיריון הביתית: ברצועה יש נוגדנים שנקשרים להורמון hCG ומציגים פס כשהוא נמצא. בדיקות מהירות לזיהומים פועלות באותו אופן. התרופה הראשונה מסוג זה אושרה ב־1986, נגד דחיית איברים מושתלים. נוגדנים של עכבר מעוררים תגובה חיסונית באדם, ולכן רובם כיום מותאמים לאדם, ושמותיהם מסתיימים ב־mab. כיום מייצרים את רובם בתאי אוגר בביוריאקטורים.

הם גם כלי עבודה יומיומי במעבדה: נוגדן חד־שבטי שמסומן בצבע פלואורסצנטי מסמן חלבון אחד ברקמה כך שאפשר לראות אותו במיקרוסקופ.

## תרגול: נוגדנים חד־שבטיים וההיברידומה

לתלמידי ביוטכנולוגיה בכיתה י״א. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **כתבו את שמות חלקי הנוגדן המסומנים א ו־ב.** — א: אתרי הקישור לאנטיגן בקצות הזרועות. ב: השרשראות הכבדות, שיוצרות את הגבעול וממשיכות לזרועות.
2. **מה ההבדל בין נוגדנים רב־שבטיים לנוגדנים חד־שבטיים?** — נוגדנים רב־שבטיים הם תערובת משבטים רבים של תאי B ונקשרים לאפיטופים רבים. נוגדנים חד־שבטיים באים משבט אחד, זהים ונקשרים לאפיטופ אחד.
3. **מדוע אי אפשר פשוט לגדל בתרבית תאי B מעכבר כדי לייצר נוגדנים?** — תאי B שנלקחו מהגוף מתים אחרי ימים ספורים בתרבית, ולכן אי אפשר לגדל אותם לאורך זמן. איחוי עם תאי מיאלומה נותן תאי הכלאה שמתחלקים בלי סוף.
4. **השלימו בטבלה: אילו תאים שורדים במצע HAT? נמקו כל אחד.** — תא B: לא, יש לו HGPRT אבל הוא מת בתוך ימים. מיאלומה: לא, חסר לה HGPRT, וכשהאמינופטרין חוסם את הדרך העיקרית היא אינה יכולה לייצר נוקלאוטידים. היברידומה: כן, יש לה HGPRT מתא ה־B וחלוקה אינסופית מהמיאלומה.
5. **סדרו את השלבים: איחוי עם תאי מיאלומה; בדיקה של הנוגדן הנכון; הזרקת האנטיגן לעכבר; גידול במצע HAT; לקיחת תאי B מהטחול; דילול לתא אחד בבאר.** — הזרקת האנטיגן לעכבר; לקיחת תאי B מהטחול; איחוי עם תאי מיאלומה; גידול במצע HAT; בדיקה של הנוגדן הנכון; דילול לתא אחד בבאר.
6. **מדוע צריך בסוף לדלל לתא אחד בכל באר?** — אחרי הברירה ב־HAT עלולים להיות בבאר כמה תאי הכלאה שונים שמייצרים נוגדנים שונים. גידול מושבה מתא בודד מבטיח שכל הנוגדן בא משבט אחד: הוא חד־שבטי.
7. **מדוע רוב תרופות הנוגדנים כיום מותאמות לאדם ואינן נוגדני עכבר?** — מערכת החיסון של האדם מזהה נוגדני עכבר כזרים, מגיבה נגדם ומסלקת אותם מהר. נוגדנים מותאמים לאדם בנויים בעיקר מחלקים אנושיים, ולכן מעוררים פחות תגובות כאלה.

## שאלות נפוצות

### איך פועלים נוגדנים חד־שבטיים בבדיקת היריון?

ברצועת הבדיקה יש נוגדנים חד־שבטיים שנקשרים להורמון hCG, שמיוצר בהיריון. חלק מהנוגדנים קשורים לחלקיקים צבעוניים; כשיש hCG, הוא מחבר אותם לנוגדן שני שמקובע ברצועה, ומופיע פס.

### אילו מחלות מטפלים בהן בנוגדנים חד־שבטיים?

תרופות נוגדנים מאושרות משמשות, בין השאר, לחלק מסוגי הסרטן, למחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית, למניעת דחיית שתלים ולחלק מהזיהומים. האם תרופה מתאימה לאדם מסוים, זו שאלה לרופא שלו.

### למה שמות של תרופות נוגדנים מסתיימים ב־mab?

הסיומת היא קיצור של monoclonal antibody, נוגדן חד־שבטי, והיא חלק משיטת השמות הבין־לאומית לתרופות. האותיות שלפניה בשם נותנות מידע נוסף על הנוגדן.

### האם עדיין משתמשים בעכברים לייצור נוגדנים חד־שבטיים?

עכברים היו המקור המקורי ועדיין משמשים במחקר. נוגדנים חדשים רבים באים מעכברים מהונדסים שמייצרים נוגדנים אנושיים, או מספריות של גני נוגדנים שנסרקות בלי בעל חיים, ומיוצרים בתאים בתרבית.

### מי המציא את הנוגדנים החד־שבטיים?

ז'ורז' קלר וסזאר מילשטיין תיארו את שיטת ההיברידומה ב־1975 בקיימברידג' שבאנגליה, וחלקו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1984 עם נילס ירנה, שחקר את פעולת מערכת החיסון.
