# מהו אפקט פלין?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: חשיבה, החלטות ואינטליגנציה](https://www.lessons.co.il/he/חשיבה-ואינטליגנציה) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/חשיבה-ואינטליגנציה/מהו-אפקט-פלין

אפקט פלין הוא העלייה הגדולה בציונים הממוצעים במבחני מנת משכל לאורך המאה העשרים, כשלוש נקודות לעשור במדינות רבות, שנקראת על שם החוקר ג׳יימס פלין. מכיוון שגנים אינם משתנים כל כך מהר, העלייה מצביעה על סיבות סביבתיות כמו לימודים, תזונה וחשיבה מופשטת יותר בחיים המודרניים.

## הסבר על הנושא

### ציונים שהמשיכו לעלות

מבחן מנת משכל מנוקד ביחס לקבוצת נורמה, מדגם גדול שנבדק כשהמבחן נבנה, והממוצע שלו נקבע ל־100. אפקט פלין הוא הממצא שכל דור חדש מצליח יותר לפי הנורמות הישנות: הציונים הגולמיים הממוצעים במבחני אינטליגנציה עלו לאורך כל המאה העשרים, במדינה אחר מדינה. האפקט נקרא על שם ג׳יימס פלין (1934–2020), מדען מדינה מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד. ב־1984 הוא הראה שהאמריקאים השיגו עלייה עצומה בין 1932 ל־1978, וב־1987 דיווח על עלייה של 5 עד 25 נקודות במבחני רייבן ב־14 מדינות.

הקצב הרגיל הוא כשלוש נקודות לעשור; מטה־אנליזה של ליסה טרהן ועמיתיה מ־2014 העריכה 2.93. אולריק נייסר חישב שלפי הנורמות של 1997, המדגם האמריקאי של 1932 היה מקבל בממוצע כ־80. היו גם עליות מהירות יותר: מתגייסים לצבא בהולנד עלו ב־21 נקודות בין 1952 ל־1982, כלומר 21 ÷ 3 = 7 נקודות לעשור.

### איפה הייתה העלייה

אם רק בית הספר היה הופך אנשים לחכמים יותר, העלייה הגדולה הייתה צריכה להיות בידע בית ספרי: אוצר מילים, חשבון וידע כללי. קרה ההפך. תת־המבחנים האלה עלו רק מעט, והעלייה הגדולה הייתה במבחני חשיבה מופשטת, כמו המטריצות של רייבן, שבהן מוצאים את הכלל בדגם של צורות, ובשאלות דמיון. כמה מחקרים, כמו של טיסדייל ואוון (1989), מצאו שהעלייה הייתה בעיקר בתחתית ההתפלגות: פחות ציונים נמוכים מאוד, ולא יותר ציונים גבוהים מאוד.

זה חשוב להבנת האפקט. פלין טען בתחילה (1987) שהמבחנים מודדים משהו צר יותר מאינטליגנציה, שהרי עלייה אמיתית כל כך גדולה הייתה אמורה להביא לפריחה תרבותית, ופריחה כזאת לא נראתה. מאוחר יותר הגיע למסקנה שהעלייה משקפת שינוי אמיתי בסוגי החשיבה שהחיים המודרניים דורשים.

### החידה של גנים וסביבה

מחקרי תאומים ואימוץ מראים שמנת המשכל תורשתית בחלקה; סקירות מסכמות בדרך כלל את התורשתיות בכ־0.5. תלמידים קוראים זאת לעיתים קרובות כ"חצי מהאינטליגנציה נקבע בגנים", ואז אפקט פלין נראה בלתי אפשרי. שתי הקריאות שגויות. תורשתיות היא החלק מההבדלים בין אנשים באוכלוסייה אחת, בזמן אחד, שהולך יחד עם הבדלים גנטיים. היא לא אומרת דבר על הסיבה שהממוצע של כל האוכלוסייה משתנה. שלוש נקודות לעשור מהירות מדי לשינוי גנטי, ולכן הסיבה חייבת להיות סביבתית.

הגובה מראה אותו דפוס: הוא תורשתי מאוד, ובכל זאת הגובה הממוצע בארצות מתועשות עלה ביותר מסנטימטר לעשור כשהתזונה והבריאות השתפרו. ויליאם דיקנס ופלין (2001) הוסיפו מנגנון: אנשים עם יתרון קטן מחפשים סביבות מעוררות יותר, שמגדילות אותו, וכך שינוי בסביבה של כולם יכול להתעצם לעלייה גדולה.

### הסברים, והאפקט ההפוך

אין סיבה אחת שניצחה. לימודים הם אחת: סקירה מ־2018 בהובלת סטיוארט ריצ׳י העריכה תוספת של 1 עד 5 נקודות לכל שנת לימוד נוספת. תזונה ובריאות הן עוד אחת, אותם שינויים שהעלו את הגובה. היכרות עם מבחנים עוזרת פחות ממה שחושבים, כי מבחן חוזר באותו מבחן מוסיף רק חמש או שש נקודות. לפי פלין (2007), העבודה והחיים המודרניים מאמנים חשיבה מופשטת: כשנשאלים מה משותף לכלב ולארנב, אדם היום עונה "שניהם יונקים", קטגוריה, ואילו אנשים רבים לפני מאה שנה נתנו תשובה מעשית, כמו שבעזרת כלבים צדים ארנבים.

בכמה מדינות העלייה הואטה או התהפכה. בנורווגיה מצאו ברנט בראטסברג ואולה רוגברג (2018) את העלייה ואת הירידה שבאה אחריה אפילו בין אחים באותן משפחות, וזה שוב מצביע על סיבות סביבתיות ולא על שינוי בשאלה מי מביא ילדים.

## תרגול: אפקט פלין

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **במילים שלכם, מהו אפקט פלין, ומדוע הוא נראה רק כשאנשים עושים מבחן ישן עם הנורמות הישנות שלו?** — זו העלייה בציונים הממוצעים במבחני מנת משכל לאורך המאה העשרים, כשלוש נקודות לעשור. כל מבחן מתוקנן מחדש כך שהממוצע של היום הוא 100; העלייה נראית כשדור חדש עושה מבחן ישן ומקבל מעל 100 לפי הנורמות הישנות.
2. **מתגייסים בהולנד עלו ב־21 נקודות ב־30 שנה. חשבו את העלייה לעשור והשוו לקצב הרגיל.** — 21 ÷ 3 = 7 נקודות לעשור, יותר מפי שניים מהקצב הרגיל של כ־3 נקודות לעשור.
3. **לפי הנורמות של 1997, המדגם האמריקאי של 1932 היה מקבל בממוצע כ־80. מהו הממוצע של המדגם של 1997 לפי הנורמות שלו, ובכמה נקודות לעשור בערך עולה הקו?** — 100, לפי ההגדרה. העלייה היא (100 - 80) ÷ 6.5 ≈ 3.1 נקודות לעשור לאורך 65 השנים.
4. **סמנו ליד כל מבחן עלייה גדולה או קטנה, והסבירו מדוע הדפוס הזה מחליש את הטענה ש"בתי הספר פשוט לימדו יותר עובדות".** — המטריצות של רייבן: גדולה. אוצר מילים: קטנה. שאלות דמיון: גדולה. חשבון: קטנה. אם בתי הספר רק היו מלמדים יותר עובדות, מבחני ידע בית ספרי כמו אוצר מילים וחשבון היו עולים הכי הרבה; בפועל עלתה בעיקר החשיבה המופשטת.
5. **הסבירו בעזרת דוגמת הגובה מדוע תורשתיות גבוהה של מנת משכל אינה סותרת את אפקט פלין.** — לגובה תורשתיות גבוהה, ובכל זאת הגובה הממוצע עלה ביותר מסנטימטר לעשור כי התזונה והבריאות השתפרו. תורשתיות מתארת הבדלים בין אנשים באוכלוסייה בזמן אחד; היא לא אומרת דבר על מה שמזיז את הממוצע של כולם, ולכן הסביבה יכולה להעלות את מנת המשכל הממוצעת גם כשהתורשתיות גבוהה.
6. **בנורווגיה הופיעו העלייה והירידה שאחריה אפילו בין אחים באותן משפחות. מדוע זה מצביע על סיבות סביבתיות?** — לאחים יש אותם הורים, ולכן הבדל בין אחים מבוגרים לצעירים לא יכול לנבוע משינוי בשאלה אילו משפחות מביאות ילדים או מהגנים של ההורים. הוא חייב לנבוע ממשהו שהשתנה בסביבה של האחים הצעירים.
7. **העריכו שני הסברים לאפקט פלין מתוך הדף, עם ראיה בעד וראיה נגד לכל אחד.** — תשובה טובה בוחרת שניים מתוך: לימודים (בעד: כל שנת לימוד מוסיפה כ־1 עד 5 נקודות; נגד: העלייה הגדולה לא הייתה במבחני ידע בית ספרי), תזונה ובריאות (בעד: הגובה עלה באותו זמן; נגד: קשה להסביר כך עלייה שמרוכזת במבחנים מופשטים), היכרות עם מבחנים (נגד: מבחן חוזר מוסיף רק חמש או שש נקודות), וחשיבה מופשטת בחיים המודרניים (בעד: העלייה הגדולה ביותר במבחנים מופשטים ובשאלות דמיון). היא מסיקה שכנראה כמה סיבות פעלו יחד.

## שאלות נפוצות

### למה זה נקרא אפקט פלין?

האפקט נקרא על שם ג׳יימס פלין (1934–2020), חוקר מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד, שתיעד את העלייה בארצות הברית ב־1984 וב־14 מדינות ב־1987. את השם עצמו טבעו ריצ׳רד הרנסטיין וצ׳רלס מאריי ב־1994.

### האם אפקט פלין אומר שאנשים נעשים חכמים יותר?

הציונים בהחלט עלו, אבל החוקרים חלוקים בשאלה כמה מהעלייה היא אינטליגנציה כללית. העלייה הגדולה ביותר הייתה במבחני חשיבה מופשטת והקטנה באוצר מילים ובחשבון, ולכן חוקרים רבים, וגם פלין, רואים בה שינוי בסוגי החשיבה שאנשים מתרגלים ולא עלייה פשוטה ביכולת הכללית.

### מהו אפקט פלין ההפוך?

זו האטה או ירידה בציונים בכמה מדינות מפותחות מאז שנות התשעים בערך. בנורווגיה מצאו בראטסברג ורוגברג (2018) את הירידה גם בתוך משפחות, וזה מצביע על סיבות סביבתיות. המחקרים חלוקים בשאלה עד כמה התופעה רחבה.

### איך מנת משכל יכולה להיות תורשתית אם הציונים עלו כל כך מהר?

תורשתיות מתארת כמה מהשונות בין אנשים באוכלוסייה אחת, בזמן אחד, הולכת יחד עם הבדלים גנטיים. היא לא מתארת מה גורם לממוצע של אוכלוסייה שלמה להשתנות. גם לגובה תורשתיות גבוהה, ובכל זאת הגובה הממוצע עלה בחדות כשהתזונה השתפרה.

### כמה מהר עלו ציוני מנת המשכל?

כשלוש נקודות לעשור בממוצע; מטה־אנליזה מ־2014 העריכה 2.93 נקודות לעשור. הקצב השתנה בין מדינות ובין מבחנים: מתגייסים בהולנד עלו ב־21 נקודות בין 1952 ל־1982, כ־7 לעשור.
