# מהו אפקט המסגור בפסיכולוגיה?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [פסיכולוגיה: חשיבה, החלטות ואינטליגנציה](https://www.lessons.co.il/he/חשיבה-ואינטליגנציה) · כיתה י״ב · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/חשיבה-ואינטליגנציה/מהו-אפקט-המסגור-בפסיכולוגיה

אפקט המסגור הוא הממצא שאנשים בוחרים אחרת כשאותו מידע מתואר במילים אחרות, למשל כחיים שניצלו או כחיים שאבדו. טברסקי וכהנמן (1981) הראו שאפשרות ודאית שמוצגת כרווח מושכת את רוב האנשים, ואילו אותה בחירה, כשהיא מוצגת כהפסד, דוחפת את רובם לסיכון.

## הסבר על הנושא

### אותן עובדות, בחירות הפוכות

אפקט המסגור הוא שינוי בהחלטה שנגרם רק מהדרך שבה מתוארות האפשרויות, כשהעובדות שמאחוריהן זהות. מסגור הוא הניסוח שמציג את הבחירה: כרווחים או כהפסדים, כהצלחה או ככישלון. בתאוריה, מקבל החלטות זהיר לא אמור להתחשב בניסוח שאינו משנה דבר. בפועל, המסגור מכריע פעמים רבות.

עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שני פסיכולוגים ישראלים שהתחילו לעבוד יחד באוניברסיטה העברית בירושלים, הראו זאת במחקר מפורסם שפרסמו בכתב העת Science ב־1981. המשתתפים דמיינו ש־600 בני אדם צפויים למות ממחלה נדירה, ובחרו בין שתי תוכניות. קבוצה אחת קראה את האפשרויות במונחים של חיים שניצלו: תוכנית א מצילה 200 בוודאות; תוכנית ב נותנת סיכוי של שליש להציל את כל ה־600 וסיכוי של שני שלישים שאף אחד לא יינצל. קבוצה אחרת קראה את אותן אפשרויות במונחים של מוות: בתוכנית ג מתים 400 בוודאות; בתוכנית ד יש סיכוי של שליש שאף אחד לא ימות וסיכוי של שני שלישים שכל ה־600 ימותו. א ו־ג מתארות את אותה תוצאה, וגם ב ו־ד.

### הרוב מתהפך

במסגור של רווח, 72 אחוז בחרו בתוכנית הוודאית א. במסגור של הפסד, 78 אחוז בחרו בתוכנית המסוכנת ד. המספרים לא השתנו, ובכל זאת הרוב עבר צד. התוצאה הצפויה הייתה זהה בכל התוכניות: שליש מ־600 הוא 200 ניצלים, ו־600 פחות 200 הם 400 מתים, כך שאף תוכנית לא הייתה טובה יותר באופן אובייקטיבי.

הדפוס כללי. כשהאפשרויות ממוסגרות כרווחים, רוב האנשים נמנעים מסיכון: הם מעדיפים רווח בטוח על פני הימור עם אותה תוחלת. כשהאפשרויות ממוסגרות כהפסדים, רובם מחפשים סיכון: הם מעדיפים הימור שאולי ימנע את ההפסד על פני הפסד ודאי. טעות נפוצה בתשובות בבחינה היא לכתוב שהנבדקים התבלבלו במספרים. הם הבינו את המספרים; מה שהשתנה הוא נקודת הייחוס שממנה שפטו אותם.

### למה: תאוריית הערך ושנאת הפסד

כהנמן וטברסקי הציעו כבר ב־1979 את תאוריית הערך, שמתארת כיצד אנשים בוחרים בפועל בתנאי סיכון, והתאוריה צוינה כשכהנמן זכה ב־2002 בפרס נובל לכלכלה (טברסקי נפטר ב־1996). הטענות המרכזיות שלה: תוצאות נשפטות כרווח או כהפסד ביחס לנקודת ייחוס, לא כסכום סופי; כל רווח נוסף מוסיף פחות הנאה מהקודם; ושנאת הפסד, הפסד שוקל יותר מרווח באותו גודל, בערך פי שניים לפי האומדנים שלהם מ־1992.

המסגור קובע את נקודת הייחוס. "מצילה 200" מתחיל מ־600 מתים וסופר רווחים, ולכן האפשרות הוודאית מרגישה בטוחה. "400 מתים" מתחיל מאפס מתים וסופר הפסדים, ולכן הימור שאולי ימנע אותם נראה שווה. חוקרים כמו דייוויד גל ודרק רוקר (2018) טוענים ששנאת הפסד חלשה וכללית פחות, ולכן נכון ללמד אותה כנטייה חזקה ולא כחוק.

### מסגורים בחיי היום יום, ואיך לראות דרכם

מסגורים נמצאים בכל מקום, כי אפשר לנסח כל עובדה בשתי דרכים. קונים מעריכים בשר שמתואר כ־75 אחוז רזה יותר מבשר שמתואר כ־25 אחוז שומן. חנות יכולה לקרוא לאותו הפרש מחיר הנחה על מזומן או תוספת על כרטיס אשראי. מסגור אינו שקר: שתי הגרסאות נכונות, ובדיוק לכן הוא עובד.

אפשר להחליש את האפקט: לנסח את הבחירה בשני המסגורים, לחשב את התוצאה הצפויה, או לחשוב לאט ובאופן אנליטי. בועז קיסר ועמיתיו (2012) מצאו שאנשים שהחליטו בשפה זרה הראו אפקט מסגור קטן יותר, אולי משום ששפה שנייה יוצרת מרחק מהמטען הרגשי של המילים.

## תרגול: אפקט המסגור

לתלמידי פסיכולוגיה בכיתה י״ב. ענו על כל שאלה בעזרת הדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הגדירו במשפט אחד את אפקט המסגור, וכתבו את שני המסגורים שהופיעו בבעיית המחלה מ־1981.** — אפקט המסגור הוא שינוי בהחלטה שנגרם רק מהדרך שבה מתוארות אותן אפשרויות. שני המסגורים היו מסגור של רווח (חיים שניצלו) ומסגור של הפסד (חיים שאבדו).
2. **חשבו כמה אנשים צפויה תוכנית ב להציל, והשוו לתוכנית א.** — 1/3 × 600 = 200, ועוד 2/3 × 0 = 0, ובסך הכול 200. גם תוכנית א מצילה 200, ולכן לשתי התוכניות אותה תוצאה צפויה.
3. **התרשים מציג את מסגור ההפסד. באיזו אפשרות בחרו רוב האנשים, ומה זה מראה על היחס לסיכון?** — 78 אחוז בחרו באפשרות המסוכנת. במסגור של הפסד רוב האנשים מחפשים סיכון: הם מעדיפים הימור שאולי ימנע את ההפסד על פני הפסד ודאי, ההפך מהבחירה שלהם במסגור של רווח.
4. **סווגו כל מסר כמסגור חיובי או כמסגור שלילי.** — יעיל ב־95%: חיובי. סיכון של 5% לכישלון: שלילי (הוא מתאר את אותו מוצר כמו יעיל ב־95%). אחד מכל 10 לא סיים: שלילי.
5. **הסבירו בעזרת עקומת הערך מדוע הפסד של 100 ₪ מרגיש רע יותר ממה שרווח של 100 ₪ מרגיש טוב. בערך פי כמה, לפי האומדן של טברסקי וכהנמן מ־1992?** — העקומה יורדת בהפסדים בתלילות רבה יותר משהיא עולה ברווחים, ולכן הפסד של 100 ₪ מרחיק את התחושה מאפס יותר מרווח של 100 ₪. זו שנאת הפסד; לפי האומדנים מ־1992, הפסד שקל בערך פי שניים מרווח שווה.
6. **מנהלת כותבת: "80 אחוז מהתלמידים הגישו את העבודה בזמן." נסחו את אותה עובדה במסגור שלילי, וכתבו איזו גרסה צפויה יותר לגרום להורים לתמוך בשיעורי עזר נוספים.** — "20 אחוז מהתלמידים לא הגישו את העבודה בזמן." המסגור השלילי מדגיש הפסד, ולכן סביר יותר שיגרום להורים להרגיש שצריך לפעול; שני המשפטים מדווחים על אותה עובדה.
7. **תלמיד כותב: "אפקט המסגור מוכיח שבני אדם אינם רציונליים." העריכו את הטענה בעזרת תאוריית הערך והממצאים על החלשת האפקט.** — תשובה טובה מסבירה שאנשים שופטים תוצאות ביחס לנקודת ייחוס, והמסגור קובע אותה, ולכן הבחירה עוקבת אחר דפוס עקבי (הימנעות מסיכון ברווחים, חיפוש סיכון בהפסדים) ולא אחר טעות אקראית. היא מציינת שהאפקט נחלש כשמחשבים, חושבים באופן אנליטי או מחליטים בשפה זרה (קיסר ועמיתיו, 2012), ושיש חוקרים (גל ורוקר, 2018) שחושבים ששנאת הפסד חלשה ממה שנטען. כלומר, זו הטיה צפויה ולא הוכחה שאנשים אינם יכולים לחשוב.

## שאלות נפוצות

### מהי דוגמה לאפקט המסגור?

במחקר של טברסקי וכהנמן מ־1981, 72 אחוז בחרו בתוכנית ש"מצילה 200 מתוך 600", אבל כשאותה תוכנית תוארה כ"400 ימותו", רובם העדיפו חלופה מסוכנת. דוגמה נוספת: בשר שמתואר כ־75 אחוז רזה מקבל הערכה טובה יותר מבשר שמתואר כ־25 אחוז שומן.

### מה ההבדל בין מסגור של רווח למסגור של הפסד?

מסגור של רווח מתאר תוצאות כמה שמרוויחים או מצילים, ומסגור של הפסד מתאר את אותן תוצאות כמה שמפסידים. אנשים נוטים להימנע מסיכון במסגור של רווח ולקחת סיכון במסגור של הפסד, גם כשהעובדות זהות.

### מי גילה את אפקט המסגור?

עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, פסיכולוגים ישראלים שהתחילו לעבוד יחד באוניברסיטה העברית בירושלים, תיארו אותו בכתב העת Science ב־1981, על בסיס תאוריית הערך שלהם מ־1979. כהנמן קיבל על העבודה הזאת את פרס נובל לכלכלה ב־2002.

### מהי שנאת הפסד?

שנאת הפסד היא הנטייה להרגיש הפסד חזק יותר מרווח באותו גודל. לפי האומדנים של טברסקי וכהנמן מ־1992, הפסד שקל בערך פי שניים מרווח. זה חלק מרכזי בתאוריית הערך, אף שיש חוקרים שטוענים שהיא כללית פחות ממה שנטען.

### איך אפשר להימנע מאפקט המסגור?

נסחו את הבחירה בשני המסגורים, חשבו את התוצאה הצפויה של כל אפשרות, והחליטו לאט ולא לפי הרושם הראשון. מחקר מצא גם אפקט מסגור קטן יותר כשאנשים החליטו בשפה זרה, אולי משום שהיא מוסיפה מרחק רגשי.

### האם אפקט המסגור זהה למסגור בתקשורת?

הם קרובים אבל לא זהים. אפקט המסגור בפסיכולוגיה עוסק בדרך שבה ניסוח משנה בחירה של אדם בין אפשרויות. מסגור בתקשורת, שנלמד במגמת התקשורת, עוסק בדרך שבה הסיקור בוחר ומציג נושא וכך משפיע על מה שהציבור חושב עליו.
