# מהו אפקט פיגמליון בחינוך?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [סוציולוגיה: חינוך, נוער ואי שוויון](https://www.lessons.co.il/he/חינוך-נוער-ואי-שוויון) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/חינוך-נוער-ואי-שוויון/מהו-אפקט-פיגמליון-בחינוך

אפקט פיגמליון בחינוך הוא הרעיון שציפיות המורה מתלמיד יכולות לשנות את הישגיו: תלמידים שמצפים מהם להצליח זוכים ליחס שונה ומצליחים יותר. רוזנטל וג׳ייקובסון דיווחו עליו בספר פיגמליון בכיתה (1968). מחקרים מאוחרים מצאו שהאפקט קיים, אבל לרוב קטן ולעיתים קרובות זמני.

## הסבר על הנושא

### ציפייה שמגשימה את עצמה

ב־1948 נתן הסוציולוג רוברט ק׳ מרטון שם לנבואה שמגשימה את עצמה: אמונה שגויה על מצב שגורמת לאנשים לפעול בדרכים שהופכות אותה לנכונה. הדוגמה שלו הייתה בנק יציב שקורס כי שמועה שהוא עומד לקרוס שולחת את כולם למשוך את כספם. מרטון נשען על משפט תומאס מ־1928: אם אנשים מגדירים מצבים כממשיים, הם ממשיים בתוצאותיהם.

אפקט פיגמליון בחינוך הוא הרעיון הזה בתוך הכיתה. מורה שמצפה שתלמיד יצליח עשוי, בלי לשים לב, לתת לו אווירה חמה יותר, יותר חומר, יותר הזדמנויות לענות ויותר משוב. התלמיד מגיב, והתוצאה נראית כהוכחה שהמורה צדק. הקריאה השגויה שכדאי להימנע ממנה: האפקט אינו עוסק במורה שמשקר או מעדיף תלמידים בכוונה. הוא פועל דרך התנהגויות יומיומיות קטנות.

### המחקר מ־1968

רוברט רוזנטל ולנור ג׳ייקובסון עבדו בבית ספר יסודי אחד בקליפורניה. בתחילת השנה עשו כל התלמידים מבחן אינטליגנציה שהוצג כמבחן שמזהה ילדים שעומדים לפרוח. אחר כך מסרו החוקרים למורים את שמותיהם של כ־20% מהתלמידים כפורחים בעתיד. למעשה השמות נבחרו באקראי: ההבדל היחיד בין הקבוצות היה בראשם של המורים. הבחירה האקראית היא שהופכת את המערך לניסוי: כיוון שהפורחים לא היו שונים מהאחרים בהתחלה, פער שנפתח אחר כך אפשר לייחס לציפיות המורים, בתנאי שהמבחן עצמו מדד היטב.

כשהתלמידים נבחנו שוב, שתי הקבוצות השתפרו בכל שש הכיתות. אבל רק בכיתות א׳ ו־ב׳ השתפרו הפורחים באופן מובהק יותר מהאחרים. רוזנטל וג׳ייקובסון הסיקו שציפיות המורים העלו את ציוני התלמידים.

### מה מצאו מחקרים מאוחרים

המחקר התפרסם מאוד וזכה מהר לביקורת. רוברט תורנדייק (1968) מצא שמבחן האינטליגנציה פגום מאוד. סטיבן ראודנבוש (1984) צירף מחקרים רבים ומצא שכאשר המורים הכירו את התלמידים שבועיים לפני שקיבלו את המידע הכוזב, השפעתו ירדה כמעט לאפס. לי ג׳וסים וקנט הרבר (2005) סקרו 35 שנות מחקר והסיקו שנבואות שמגשימות את עצמן אכן קורות בכיתה, אבל לרוב הן קטנות וזמניות, ושציפיות רבות של מורים פשוט מדויקות.

מחקרים בישראל הוסיפו שני ממצאים. דב עדן ואברהם שני (1982) אמרו למדריכים בקורס של צה״ל שלחלק מהחניכים, שנבחרו למעשה באקראי, פוטנציאל גבוה, והחניכים האלה הצליחו יותר במבחנים אובייקטיביים. אלישע בבד, חסינטו ענבר ורוזנטל (1982) קראו לכיוון ההפוך אפקט הגולם: ציפיות נמוכות מובילות לתוצאות נמוכות.

### למה זה חשוב לסוציולוגים

בעיני סוציולוגים האפקט שייך לגישה האינטראקציוניסטית לבית הספר וקרוב לתיאוריית התיוג: מה שהמורה מאמין על תלמיד יכול להפוך לחלק מהתלמיד. הוא חשוב במיוחד כשהציפיות נובעות מהמעמד, מהמוצא או מהמסלול של התלמיד ולא מעבודתו, כי אז הכיתה יכולה לשעתק אי שוויון. תשובה חזקה מסבירה את המנגנון, מביאה את המחקר מ־1968 ואת הביקורת עליו, ואינה טוענת יותר ממה שהראיות מראות.

הרעיון מתחבר גם לנושאים אחרים בקורס. הסללה מציבה תלמידים ברמות, ולכל רמה צמודה ציפייה שהמורים והתלמידים לומדים. ההון התרבותי של בורדייה מסביר מדוע תלמיד ממעמד הביניים עשוי להיראות מבטיח מוקדם יותר. בכל המקרים האלה ציפייה שנוצרה מחוץ לעבודת התלמיד יכולה לעצב את מה שיוכל לעשות בהמשך.

## תרגול: אפקט פיגמליון

לתלמידי כיתה י״א שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הגדירו נבואה שמגשימה את עצמה וכתבו מי טבע את המונח.** — אמונה שגויה שגורמת לאנשים לפעול בדרכים שהופכות אותה לנכונה. המונח של רוברט ק׳ מרטון (1948).
2. **איזה שלב חסר במעגל?** — המורה מתייחס לתלמיד בהתאם לציפייה (חום, חומר, הזדמנויות לענות, משוב).
3. **מה שמעו המורים על התלמידים בשורה הראשונה, ומה היה ההבדל האמיתי בין הקבוצות?** — הם שמעו שהתלמידים יפרחו השנה. ההבדל האמיתי: אין, השמות נבחרו באקראי.
4. **באילו כיתות הייתה התוספת אצל הפורחים מובהקת?** — רק בכיתות א׳ ו־ב׳.
5. **מה מצא ראודנבוש, ומה זה מלמד על המצבים שבהם האפקט פועל?** — כשהמורים הכירו את התלמידים שבועיים לפני שקיבלו את המידע הכוזב, האפקט היה כמעט אפס. הוא פועל בעיקר כשהמורה עוד יודע מעט על התלמיד.
6. **בכיתה חדשה קוראת מורה שנועה הגיעה מבית ספר בעל שם נמוך, ונותנת לה משימות קלות יותר. איזה אפקט עלול לבוא, ומדוע?** — אפקט הגולם: ציפייה נמוכה עלולה להוביל לפחות אתגר ופחות משוב, ולכן לתוצאות נמוכות יותר שמאשרות את הציפייה.
7. **כתבו פסקה ששוקלת את אפקט פיגמליון: הציגו את הממצא מ־1968, ביקורת אחת ומחקר ישראלי אחד, והסבירו את הקשר לאי שוויון.** — תשובה טובה מתארת את הפורחים שנבחרו באקראי ואת השיפור בכיתות א׳ ו־ב׳; מביאה ביקורת (המבחן הפגום לפי תורנדייק, השבועיים של ראודנבוש, או האפקט הקטן והזמני לפי ג׳וסים והרבר); מזכירה את עדן ושני או את אפקט הגולם; ומסבירה שציפיות שנובעות ממעמד או ממוצא יכולות לשעתק אי שוויון, בלי לטעון יותר ממה שהראיות מראות.

## שאלות נפוצות

### מאין בא השם פיגמליון?

מהמיתוס היווני על הפסל פיגמליון, שהפסל שיצר קם לחיים, ומהמחזה פיגמליון של ג׳ורג׳ ברנרד שו, שבו מוכרת פרחים לומדת לדבר כמו גברת. שניהם סיפורים על מי שנעשה למה שאחר ציפה ממנו.

### האם אפקט פיגמליון קיים באמת?

המחקר תומך בו, אבל בעוצמה נמוכה ממה שטען המחקר מ־1968. סקירות מוצאות שציפיות המורים משפיעות על התלמידים, לרוב במידה קטנה ולעיתים קרובות לזמן קצר, ושציפיות רבות פשוט מדויקות.

### מהו אפקט הגולם?

ההפך מאפקט פיגמליון: ציפיות נמוכות מובילות לביצועים נמוכים. בבד, ענבר ורוזנטל נתנו לו את שמו ב־1982.

### מה ההבדל בין אפקט פיגמליון לאפקט גלתיאה?

אפקט פיגמליון בא מהציפיות של אחרים, כמו מורה. אפקט גלתיאה בא מהציפיות של האדם מעצמו, שיכולות לעלות כשאחרים מאמינים בו.

### איך מורים יכולים להימנע מנבואה שלילית שמגשימה את עצמה?

כשהם מבססים את הציפיות על העבודה של התלמיד ולא על תוויות, תיקים או רקע, ונותנים לכל תלמיד משימות מאתגרות, זמן לענות ומשוב.
