# מה פירוש ואהבת לרעך כמוך?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [חוק וחברה בתורה](https://www.lessons.co.il/he/חוק-וחברה-בתורה) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/חוק-וחברה-בתורה/מה-פירוש-ואהבת-לרעך-כמוך

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) חותם פסוק שאוסר לנקום ולנטור, אחרי פסוק שאוסר לשנוא את האח בלב. לכן ואהבת לרעך כמוך הוא קודם כול דרך התנהגות: בלי שנאה סמויה, בלי נקמה ובלי טינה כלפי מי שחיים לצדכם, גם כלפי מי שפגע בכם, ולרצות בטובתו כמו בטובתכם.

## הסבר על הנושא

### ואהבת לרעך כמוך: חצי פסוק בתוך הקשר

הציווי ואהבת לרעך כמוך הוא חצי פסוק. חציו הראשון: "לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ", ורק אחר כך "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). הפסוק שלפניו אומר: "לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" ו"הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ" (יט, יז).

כשקוראים לפי הסדר, האהבה היא ההפך של ארבעה דברים: שנאה בלב, שתיקה על עוול, נקמה וטינה. היא נדרשת דווקא כלפי מי שפגע בכם, והיא נראית במעשים. רֵעַ הוא האדם שחיים לצדו, ובפסוקים הסמוכים הוא נקרא גם אח, עמית ובן עמך. הטעות הנפוצה היא לצטט את חצי הפסוק כסיסמה; תשובה טובה מצטטת את הפסוק כולו ומסבירה אותו מתוך ההקשר.

### פרק אחד, שני סוגי חוקים

הפרק נפתח בציווי אחד מעל הכול: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם" (יט, ב). אחריו באים זה לצד זה חוקים שבין אדם לחברו וחוקים שבין אדם למקום, כלשון המשנה (יומא ח, ט). פסוק אחד מחבר את שניהם: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (יט, ג).

הפזמון "אֲנִי ה׳" חותם שישה עשר פסוקים בפרק, גם אחרי חוק על קרבן וגם אחרי חוק על שכר פועל. המבנה מלמד שבויקרא יט הקדושה אינה רק במקדש: היא גם בתשלום השכר בזמן, "לֹא־תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד־בֹּקֶר" (יט, יג), וביחס לחרש ולעיוור (יט, יד). שם נאמר "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ": החרש אינו שומע והעיוור אינו רואה מי פגע בו, ורק אלוהים רואה.

### הלקט והפאה

פסוקים ט–י הופכים את הקציר לחוק לטובת העני: "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר" ו"וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט", וכך גם בכרם. ובסוף: "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (יט, י). פאה היא קצה השדה שנשאר בלי קציר, ולקט הם השיבולים שנופלות בשעת הקציר.

העני אינו מקבל נדבה מיד ליד: הוא נכנס לשדה וקוצר בעצמו. התורה אינה קובעת כמה להשאיר; המשנה מונה את הפאה בין הדברים "שאין להם שיעור" (פאה א, א), ואחר כך קובעת שאין משאירים פחות משישים מן השדה (פאה א, ב). אל תבלבלו עם "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם" (יט, כז): אותה מילה, פאה, כלומר קצה, בחוק אחר.

### איך פירשו חז״ל והפרשנים, ואיך עונים בבגרות

רש״י מביא על הפסוק את דברי רבי עקיבא מן הספרא: "זה כלל גדול בתורה". בתלמוד (שבת לא, א) מסופר שהלל ניסח את הכלל בדרך השלילה: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הרמב״ן קורא את המילים "הפלגה": לב האדם אינו יכול לאהוב את חברו בדיוק כמו את עצמו, ולכן הציווי הוא לרצות בכל הטוב לחברו כמו לעצמו.

הפרק עצמו מרחיב את המעגל, כשהוא אומר על הגר: "וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יט, לד). בבגרות תשובה טובה מציגה טענה, מצטטת את יט, יח יחד עם יט, יז, ומסבירה מה ההקשר מוסיף.

## תרגול: ואהבת לרעך כמוך, ויקרא יט

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "דַּבֵּר אֶל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם" (יט, ב). מהו הציווי הפותח את הפרק, ומה הנימוק שניתן לו?** — הציווי הוא "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ", והנימוק: "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם". ישראל נדרשים להיות קדושים משום שאלוהיהם קדוש, וכל חוקי הפרק הם דרכים לקיים את הציווי הזה.
2. **קראו: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת־קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט / וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם" (יט, ט–י). מה אסור לבעל השדה ולבעל הכרם לקחת, ולמי הוא משאיר?** — אסור לו לקצור את פאת השדה, ללקט את הלקט, לעולל את הכרם וללקט את הפרט. הוא משאיר אותם לעני ולגר, שנכנסים וקוצרים בעצמם.
3. **כתבו בכל משבצת ריקה בטבלה אם החוק הוא בין אדם לחברו או בין אדם למקום.** — ג: בפסוק זה כיבוד ההורים (בין אדם לחברו) מחובר לשמירת השבת (בין אדם למקום). ט: בין אדם לחברו. יט: בין אדם למקום. לב: בין אדם לחברו, אף שהוא נחתם ב"וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ".
4. **קראו: "לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה׳" (יט, יד). למה דווקא כאן נאמר "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ"?** — החרש אינו שומע את הקללה והעיוור אינו רואה מי שם את המכשול, ולכן אין מי שיתבע את הפוגע. רק אלוהים רואה. רש״י מוסיף שכך נאמר בכל דבר שרק לבו של העושה יודע עליו.
5. **קראו: "לֹא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ וְלֹא־תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא / לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה׳" (יט, יז–יח). אילו שלושה איסורים באים לפני "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"? מה הם מלמדים על משמעות האהבה?** — לא תשנא את אחיך בלבבך, לא תקום ולא תטור (ובאמצע: הוכח תוכיח). האהבה כאן היא ההפך של שנאה סמויה, נקמה וטינה, והיא נדרשת כלפי מי שפגע בכם; היא דרך התנהגות ולא רק רגש.
6. **השוו בין שני פסוקי האהבה בפרק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (יט, יח) ו"וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יט, לד). השלימו בטבלה.** — בפסוק לד אוהבים את הגר, והנימוק הוא "כִּי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם": הזיכרון של ישראל עצמם כזרים במצרים.
7. **הלל ניסח את הכלל כך: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. במה ניסוח זה שונה מ"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"?** — הלל מנסח בשלילה: הוא אוסר לפגוע ואינו דורש רגש. הפסוק מנוסח בחיוב ודורש לפעול לטובת הרע. תשובה טובה מראה שניסוח השלילה קל יותר לקיים ולבדוק, והחיובי רחב יותר.
8. **כתבו פסקה: האם ואהבת לרעך כמוך בויקרא יט הוא ציווי על רגש או על מעשה? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר.** — תשובה טובה מציגה טענה (למשל: הפסוק דורש קודם כול מעשים, כי הוא בא אחרי איסורי שנאה, נקמה ונטירה), מצטטת את יט, יז ואת יט, יח או את פסוקי הלקט והשכר, ומסבירה מה כל ציטוט מלמד. אפשר להביא את דברי הרמב״ן כחיזוק.

## שאלות נפוצות

### מי הוא הרע בפסוק ואהבת לרעך כמוך?

בפסוקים הסמוכים הרע נקרא גם אח, עמית ובני עמך, כלומר האדם שחיים לצדו. בפסוק לד של אותו פרק התורה מרחיבה את הציווי לגר: "וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ".

### מה אמר רבי עקיבא על ואהבת לרעך כמוך?

רש״י מביא על ויקרא יט, יח את דברי רבי עקיבא מן הספרא: "זה כלל גדול בתורה". כלומר, מהציווי הזה אפשר ללמוד על מצוות רבות שבין אדם לחברו.

### מה ההבדל בין דברי הלל לבין ואהבת לרעך כמוך?

לפי התלמוד (שבת לא, א) הלל אמר לגוי שביקש להתגייר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך, זו כל התורה כולה. הלל מנסח בשלילה, והפסוק בחיוב.

### מה זה לקט ופאה?

פאה היא קצה השדה שבעל השדה אינו קוצר, ולקט הם השיבולים הנופלות בשעת הקציר. לפי ויקרא יט, ט–י הם נשארים לעני ולגר, שקוצרים ואוספים בעצמם.

### אפשר בכלל לצוות על אהבה?

הרמב״ן קרא למילים "הפלגה", כי אדם אינו יכול לאהוב אחר בדיוק כמו את עצמו. לפיו הציווי הוא לרצות בטובת החבר בכל דבר. ההקשר בפרק, עם איסורי השנאה והנקמה, מראה גם הוא שמדובר בהתנהגות.
