# מה אומרת פרשת המלך בספר דברים?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [חוק וחברה בתורה](https://www.lessons.co.il/he/חוק-וחברה-בתורה) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/חוק-וחברה-בתורה/מה-אומרת-פרשת-המלך-בספר-דברים

פרשת המלך (דברים יז, יד–כ) מתירה לישראל למנות מלך ומגבילה אותו מיד: "לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה", "וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ" ו"וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד". המלך חייב לכתוב לו ספר תורה ולקרוא בו כל ימיו, "לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו" (יז, כ): המלך נשאר אח בין אחיו, ולא שליט שמעל לחוק.

## הסבר על הנושא

### פרשת המלך: רשות עם גבולות

פרשת המלך נפתחת בבקשה של העם עצמו: "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי" (דברים יז, יד). התורה עונה בשני תנאים: המלך יהיה "אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ", ו"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (יז, טו), ולא איש נכרי.

המילה אח חוזרת בפרשה: "מִקֶּרֶב אַחֶיךָ", "אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא" (יז, טו) ו"מאחיו" (יז, כ). מילה מנחה היא מילה שחוזרת ביחידה ומכוונת את הקורא למשמעותה, וכאן היא מלמדת שהמלך נשאר אח. הטעות הנפוצה היא לקרוא כאן תיאור של מלך כל יכול; הפרשה עוסקת בעיקר במה שאסור למלך.

### שלוש מגבלות והטעם להן

שלוש פעמים נאמר "לֹא יַרְבֶּה". הסוסים: "לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה" (יז, טז), כי, כפי שרש״י מסביר, הסוסים באו ממצרים, ומלך שאוסף צבא רכב עלול להחזיר את העם לשם. הנשים: "וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ" (יז, יז), כי נשים רבות עלולות להטות את לבו. והעושר: "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד", בלי נימוק מפורש.

רש״י קורא את המגבלות כמידה ולא כאיסור גמור: סוסים כדי מרכבתו, עד שמונה עשרה נשים, וכסף כדי לשלם לחייליו. הנימוק הכללי בא בסוף: "לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו" (יז, כ). כל שלוש המגבלות שומרות שהמלך לא יתנשא מעל העם.

### ספר תורה ליד המלך

הדבר היחיד שהמלך חייב לעשות הוא ללמוד: "וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר" (יז, יח), ו"וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו" (יז, יט). המלך כפוף לחוק כמו כל אחד מאחיו. מן הביטוי "מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה" בא שמו היווני של הספר, שפירושו תורה שנייה, אף שבפסוק הכוונה כנראה להעתק של התורה. רש״י מפרש: שני ספרי תורה, אחד בבית גנזיו ואחד שיוצא ונכנס עמו.

ספר מלכים מתאר את שלמה עובר על שלוש המגבלות, אחת אחת: "וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם" (מלכים א י, כח), "וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים" (י, כז), ו"וַיְהִי־לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת־לִבּוֹ" (יא, ג). המילים "וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת־לִבּוֹ" מהדהדות את "וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ".

### פרשת המלך ומשפט המלך בשמואל א ח

בשמואל א ח הזקנים מבקשים "שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (ח, ה), כמו בפרשת המלך. שמואל עונה במשפט המלך: "זֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם אֶת־בְּנֵיכֶם יִקָּח" (ח, יא), והמילה יקח חוזרת ארבע פעמים. בדברים יז המלך אינו מרבה לעצמו; בשמואל א ח הוא לוקח. ה׳ אומר לשמואל: "כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי־אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (ח, ז).

בתלמוד (סנהדרין כ, ב) נחלקו: לפי רבי יהודה העמדת מלך היא מצווה, ולפי רבי נהוראי הפרשה נאמרה רק כנגד תרעומת העם. בבגרות מציגים את שתי הקריאות, מצטטים ומסבירים.

## תרגול: פרשת המלך, דברים יז, יד–כ

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תנ״ך. קראו את הפסוקים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **קראו: "כִּי־תָבֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי / שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־אָחִיךָ הוּא" (דברים יז, יד–טו). מי מבקש מלך, ומה שני התנאים שהתורה מציבה?** — העם מבקש מלך ככל הגוים אשר סביבותיו. התנאים: המלך יהיה מי שה׳ יבחר בו, והוא יהיה מקרב אחיך ולא איש נכרי.
2. **קראו: "רַק לֹא־יַרְבֶּה־לּוֹ סוּסִים וְלֹא־יָשִׁיב אֶת־הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה׳ אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד" / "וְלֹא יַרְבֶּה־לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה־לּוֹ מְאֹד" (יז, טז–יז). אילו שלושה דברים המלך לא ירבה, ולאילו מהם ניתן נימוק בכתוב?** — סוסים, נשים, כסף וזהב. לסוסים ניתן נימוק: שלא ישיב את העם מצרימה. לנשים: ולא יסור לבבו. לכסף ולזהב אין נימוק מפורש, והנימוק הכללי בפסוק כ: לבלתי רום לבבו מאחיו.
3. **קראו: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם / וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת־ה׳ אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם" (יז, יח–יט). מה המלך חייב לעשות עם ספר התורה, ולשם מה?** — לכתוב לעצמו העתק של התורה, להחזיק אותו עמו ולקרוא בו כל ימי חייו, כדי ללמוד ליראה את ה׳ ולשמור את החוקים. המלך כפוף לתורה כמו כל העם.
4. **קראו: "לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (יז, כ). מה פירוש "לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו", ומה המילה מאחיו מלמדת על מעמד המלך?** — שהמלך לא יתגאה ולא יחשוב את עצמו גבוה מן העם. המילה מאחיו מלמדת שגם כשהוא יושב על כיסא המלוכה, המלך נשאר אח בין אחיו.
5. **קראו את הפסוקים על שלמה: "וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם" (מלכים א י, כח); "וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים" (י, כז); "וַיְהִי־לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַּטּוּ נָשָׁיו אֶת־לִבּוֹ" (יא, ג). כתבו בטבלה מה עשה שלמה בכל אחד משלושת התחומים.** — סוסים: הביא סוסים ממצרים. נשים: היו לו שבע מאות נשים ושלוש מאות פילגשים, והן הטו את לבו. כסף וזהב: עשה את הכסף בירושלים כאבנים. שלמה עבר על שלוש המגבלות.
6. **קראו: "שִׂימָה־לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל־הַגּוֹיִם" (שמואל א ח, ה) ו"וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת־מִלְחֲמֹתֵנוּ" (ח, כ). איזה ביטוי משותף לבקשה כאן ולדברים יז, יד, ומה העם מצפה שהמלך יעשה?** — הביטוי ככל הגוים. העם מצפה שהמלך ישפוט אותו, ייצא לפניו ויילחם את מלחמותיו, כלומר מנהיג צבאי ושופט קבוע כמו אצל העמים סביבו.
7. **השלימו בתרשים את תשובת העם לשמואל אחרי שאמר את משפט המלך (שמואל א ח, יט).** — העם עונה: "לֹּא כִּי אִם־מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ" (ח, יט). למרות האזהרה, העם עומד על בקשתו, וה׳ אומר לשמואל להמליך להם מלך (ח, כב).
8. **כתבו פסקה: האם התורה בעד מלוכה או נגדה? הציגו טענה, שני ציטוטים עם פרק ופסוק, והסבר. התייחסו גם למחלוקת בסנהדרין כ, ב.** — תשובה טובה מציגה טענה (למשל: התורה מתירה מלך אבל חוששת מכוחו), מצטטת את דברים יז, טו ואת יז, כ או את שמואל א ח, ז, ומסבירה. היא מציגה את רבי יהודה (מצווה) ואת רבי נהוראי (כנגד תרעומתם) בלי לקבוע מי צודק.

## שאלות נפוצות

### האם מינוי מלך הוא מצווה?

בתלמוד (סנהדרין כ, ב) נחלקו בכך: רבי יהודה מונה העמדת מלך בין שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ, ורבי נהוראי אומר שהפרשה נאמרה רק כנגד תרעומתם. הכתוב עצמו פותח בבקשת העם.

### למה אסור למלך להרבות סוסים?

לפי דברים יז, טז, כדי שלא ישיב את העם מצרימה. סוסים ומרכבות באו ממצרים, ובמלכים א י, כח מסופר שגם הסוסים של שלמה באו משם. רש״י מתיר סוסים כדי מרכבתו בלבד.

### מה ההבדל בין פרשת המלך למשפט המלך בשמואל?

פרשת המלך היא חוק שמגביל את המלך: לא ירבה לו. משפט המלך בשמואל א ח, יא–יז הוא אזהרה של שמואל על מה שהמלך יעשה: יקח את הבנים, הבנות, השדות והצאן.

### מאיפה השם משנה תורה?

מן הפסוק "וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל־סֵפֶר" (דברים יז, יח). התרגום היווני הבין שם תורה שנייה, ומכאן שמו של הספר ביוונית ובאנגלית. בפסוק הכוונה כנראה להעתק של התורה.

### מתי נכתבה פרשת המלך?

לפי המסורת אלה דברי משה לפני הכניסה לארץ. חוקרים רבים מייחסים את חוקי ספר דברים לממלכת יהודה בסוף המאה השביעית לפני הספירה, בימי יאשיהו, וזו שאלה שנויה במחלוקת. הבגרות שואלת מה הכתוב אומר.
