# האם עיתונות יכולה להיות אובייקטיבית?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [חדשות ועיתונאות](https://www.lessons.co.il/he/חדשות-ועיתונאות) · כיתה י׳ · 2026-11-11 · https://www.lessons.co.il/he/חדשות-ועיתונאות/האם-עיתונות-יכולה-להיות-אובייקטיבית

אובייקטיביות מלאה בעיתונות אינה אפשרית, כי כל דיווח כרוך בבחירות: באילו אירועים לעסוק, באילו מילים להשתמש ואת מי לצטט. אבל אובייקטיביות כשיטת עבודה אפשרית וחשובה: בדיקת עובדות, הפרדה בין ידיעה לדעה, הצגה הוגנת של טענות כל צד והבאת ראיות. המבקרים מוסיפים שאיזון כוזב ובחירות סמויות עלולים בכל זאת להטעות.

## הסבר על הנושא

### מה פירוש אובייקטיביות בעיתונות

אובייקטיביות בעיתונות אין פירושה שלכתב אין דעות. פירושה דרך עבודה: בדיקת עובדות לפני פרסום, הפרדה בין ידיעה לדעה, ציון מי אמר כל טענה, ושמיעה הוגנת של הצדדים במחלוקת. הסוציולוג מייקל שדסון, בספרו Discovering the News מ־1978, תיאר אותה כאמון בעובדות, חשדנות כלפי ערכים ומחויבות להפריד ביניהם.

הרעיון התפתח בראשית המאה העשרים, כשהכותב וולטר ליפמן קרא לעיתונאים לאמץ משהו כמו שיטה מדעית. בספר The Elements of Journalism מ־2001 טענו ביל קובץ׳ וטום רוזנסטיל שאובייקטיביות תיארה תמיד את השיטה, משמעת של אימות, ולא את העיתונאי. הטעות הנפוצה היא להשוות בין אובייקטיבי לבין טון רגוע: גם בטון שקול אפשר להעביר טענה שלא נבדקה.

### הנהלים, והביקורת של טוכמן

בפועל, אובייקטיביות היא אוסף נהלים: לדווח על הטענה של כל צד, להביא ראיות, לשים טענות במירכאות כך שישויכו למי שאמר אותן, ולסמן דעה כדעה. הסוציולוגית גיי טוכמן חקרה מערכת עיתון וב־1972 כינתה את הנהלים האלה טקס אסטרטגי: הם מגינים על הכתבים מפני ביקורת ותביעות, כי כתב תמיד יכול להראות שפעל לפי הנהלים.

טענתה לא הייתה שהנהלים חסרי ערך, אלא שמילוי שלהם אינו מבטיח אמת. שני צדדים מצוטטים יכולים לטעות שניהם, ועובדה שמוצבת בפסקה האחרונה יכולה לשנות את משמעות הדיווח כולו.

### היכן נכנסות הבחירות

בין האירוע לדיווח יש בחירות. בחירה: במחקר של דייוויד מאנינג וייט מ־1950 דחה עורך מברקים אחד כתשע מכל עשר ידיעות, חלקן מסיבות אישיות. ניסוח: כותרת בדויה שאומרת שמחיר החניה מזנק וכותרת שאומרת שעלה ב־10% מדווחות על אותה עובדה בטון שונה. מסגור: הזווית, התמונה וסדר העובדות מעצבים את הבנת הסיפור.

יש גם איזון כוזב: מתן מקום שווה לעמדות שאין להן ראיות שוות. אם תוכנית דיון בדויה נותנת לקונצנזוס מדעי ולטענת שוליים חמש דקות כל אחת, הצופים עלולים לחשוב שהמומחים חלוקים חצי־חצי. מבקר התקשורת ג׳יי רוזן מכנה את העמידה מעל כל הצדדים המבט משום מקום, וטוען ששקיפות לגבי שיטות העבודה בונה יותר אמון.

### מי שומר על הכללים בישראל

בוויכוח עצמו יש שני צדדים עיקריים. תומכי האובייקטיביות אומרים שבלי שיטה משותפת לבדיקה, החדשות הופכות לעוד דעה, והציבור מאבד בסיס משותף של עובדות. המבקרים משיבים שהסתרת הבחירות מאחורי טון ניטרלי פחות כנה מחשיפתן, ושקיפות לגבי מקורות ושיטות משרתת את הקוראים טוב יותר. שני הצדדים מסכימים שאת העובדות חייבים לבדוק.

בישראל פועלת מועצת העיתונות, שהוקמה ב־1963. חבריה הם נציגי ציבור (40%), עיתונאים (30%) ועורכים ומו״לים (30%). תקנון האתיקה שלה קובע כללים של דיוק והגינות, ובית הדין לאתיקה שלה דן בתלונות ויכול להטיל אזהרה, נזיפה או חובה לפרסם התנצלות. בבחינה, תשובה טובה אינה טוענת שאובייקטיביות היא מיתוס, וגם לא שהיא מובטחת: היא מציגה את השיטה, ואחר כך מגבלה אחת, עם דוגמה.

## תרגול: אובייקטיביות בעיתונות

לתלמידי כיתה י׳ שלומדים תקשורת. כל הכותרות והמקרים בדף בדויים לצורך תרגול. ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **עובדה או דעה? (א) מחיר החניה עלה מ־10 ל־11 שקלים. (ב) המחיר החדש אינו הוגן כלפי התושבים. (ג) המועצה אישרה את המחיר ברוב של 7 מול 4.** — (א) עובדה: אפשר לבדוק אותה מול המחירון. (ב) דעה: שיפוט, שמקומו בפי דובר מצוטט או במאמר דעה. (ג) עובדה: אפשר לבדוק אותה בפרוטוקול המועצה.
2. **ציינו שני נהלים של דיווח אובייקטיבי, ומה כל אחד מהם עושה.** — למשל: ציטוט של כל צד, כדי שהקורא ישמע כל טענה ממקורה; והבאת ראיות, כמו נתונים ומסמכים, כדי שאפשר יהיה לבדוק את הטענות. גם סימון דעה כדעה והפרדתה מהידיעה הם תשובה נכונה.
3. **כתבו גרסה ניטרלית לכותרת הבדויה השלישית, והסבירו מה הופך את שתי הראשונות לטעונות.** — למשל: השחקן קלע 25 נקודות במשחק החזרה (כל גרסה עם עובדה שאפשר לבדוק ובלי מילת שבח). מזנק וכאוס הן מילות שיפוט שמוסיפות רגש; הגרסאות הניטרליות נותנות במקומן את גודל השינוי.
4. **למה התכוונה גיי טוכמן ב־1972 כשכינתה את האובייקטיביות טקס אסטרטגי?** — שעיתונאים פועלים לפי נהלים קבועים (ציטוט שני הצדדים, ראיות, מירכאות) במידה רבה כדי להגן על עצמם מפני ביקורת ותביעות, ושמילוי הנהלים כשלעצמו אינו מבטיח דיווח אמיתי.
5. **תוכנית הדיון הבדויה נותנת לקונצנזוס ולטענת השוליים זמן שידור שווה. איך נקראת התופעה, ואיזה רושם היא יוצרת אצל הצופים?** — איזון כוזב. זמן שווה יוצר רושם שהמומחים חלוקים באופן שווה, אף ש־99 מכל 100 מחזיקים בעמדה אחת; דיווח הוגן היה מבהיר את משקל הראיות.
6. **איזה גוף בישראל דן בתלונות על האתיקה של עיתונאים, מי חבר בו, ומה יכול בית הדין שלו לעשות?** — מועצת העיתונות, שהוקמה ב־1963: 40% נציגי ציבור, 30% עיתונאים ו־30% עורכים ומו״לים. בית הדין לאתיקה שלה דן בתלונות ויכול להטיל אזהרה, נזיפה או חובה לפרסם התנצלות.
7. **האם עיתונות יכולה להיות אובייקטיבית? כתבו פסקה שמציגה עמדה, משתמשת בשני מושגים מהשיעור ונותנת דוגמה.** — תשובה טובה מציגה עמדה ברורה (למשל: אובייקטיביות כשיטה אפשרית, אבל לא כהיעדר מוחלט של בחירות); משתמשת בשני מושגים כמו בחירה, מסגור, טקס אסטרטגי או איזון כוזב; ונותנת דוגמה, כמו אותו מחיר שמדווח כמזנק או כעולה ב־10%.

## שאלות נפוצות

### מה ההבדל בין אובייקטיביות לאיזון?

אובייקטיביות היא השיטה כולה: בדיקת עובדות, הפרדה בין ידיעה לדעה והבאת ראיות. איזון הוא חלק ממנה, מתן במה לכל צד. איזון בלי שקילת הראיות עלול להפוך לאיזון כוזב, כשטענות חלשות מקבלות מקום כמו טענות חזקות.

### מהו איזון כוזב בעיתונות?

איזון כוזב הוא הצגת שתי עמדות כנתמכות באותה מידה כשהראיות אינן שוות, למשל מתן זמן שווה לטענת שוליים ולקונצנזוס מדעי רחב. הוא נראה הוגן, אבל מטעה את הקהל לגבי מצב הידע.

### האם אסור לעיתונאים להחזיק בדעות?

לא. לכל עיתונאי יש דעות; הכללים עוסקים בעבודה. ידיעה חדשותית אינה כוללת דעות ומייחסת כל טענה למקורה, ומאמרי דעה ומאמרי מערכת מסומנים כדעה כדי שהקורא יידע איזה טקסט לפניו.

### איך מזהים הטיה בידיעה חדשותית?

בודקים את הבחירות: אילו עובדות בראש ואילו נקברו, אילו מילים טעונות ברגש, את מי ציטטו ואת מי לא, ומה הכותרת והתמונה רומזות. אחר כך משווים לדיווח של כלי תקשורת אחר על אותו אירוע.

### מהי מועצת העיתונות?

גוף שהוקם ב־1963, קובע תקנון אתיקה לעיתונות בישראל ומפעיל בית דין לאתיקה. נציגי הציבור הם 40% מחבריו, והעיתונאים והעורכים והמו״לים 30% כל קבוצה.
