• סוציולוגיה: חברה, קבוצות ואי שוויון

מהי הגישה הפונקציונליסטית לריבוד?

התוכן נכתב בעזרת בינה מלאכותית (איך אנחנו יוצרים תוכן)מיועד לכיתה י״אעודכן לאחרונה: דווחו על טעות
תשובה קצרה

הגישה הפונקציונליסטית לריבוד, שהציגו קינגסלי דייוויס ווילברט מור ב־1945, אומרת שאי שוויון הוא הכרחי. עמדות שונות זו מזו בחשיבותן ובקושי למלא אותן, ולכן כל חברה מציעה תגמולים גבוהים יותר כדי למשוך את המוכשרים ביותר לעמדות החשובות ביותר. מלווין טומין השיב ב־1953 שהגישה מתעלמת מכוח ומיתרונות שעוברים בירושה.

הסבר על הנושא

הגישה הפונקציונליסטית לריבוד בקצרה

הפונקציונליזם רואה בחברה מערכת של חלקים שכל אחד מהם עונה על צורך. ב־1945 החילו הסוציולוגים האמריקאים קינגסלי דייוויס ווילברט מור את הרעיון על אי השוויון, במאמר בשם כמה עקרונות של ריבוד. כל חברה, טענו, צריכה למלא את העמדות שבה ולגרום לאנשים לבצע אותן היטב. העמדות שונות בשני דברים: בחשיבות הפונקציונלית שלהן לחברה, ובמחסור באנשים שמסוגלים למלא אותן, בגלל כישרון נדיר או הכשרה ארוכה. לכן חברות מצמידות תגמולים גדולים יותר, בהכנסה, ביוקרה ובנוחות, לעמדות שהן גם חשובות וגם קשות למילוי. הריבוד, לדבריהם, הוא מנגנון שהתפתח בלי כוונה: איש אינו מתכנן אותו, אבל הוא מבטיח שהעמדות החשובות ביותר יגיעו לאנשים המתאימים ביותר.

קחו מנתחת. ההחלטות שלה יכולות להציל חיים, העבודה דורשת יכולות נדירות ושנים רבות של לימוד, ואילו הרוויחה כמו סדרן חניה, מעטים היו נכנסים להכשרה. קריאה שגויה נפוצה היא שדייוויס ומור אמרו שהעשירים ראויים לעושרם. הם הסבירו עמדות ולא אנשים, וכתבו שתגמול צריך להיות גבוה רק במידה שתבטיח שהעמדה תמולא היטב. שימו לב גם שחשובה פירושה מועילה לחברה כולה, ולא קשה או לא נעימה: איסוף אשפה הוא עבודה לא נעימה, ובכל זאת הגישה צופה לה שכר צנוע, כי אנשים רבים מסוגלים לעשות אותה.

חמש תיבות מלמעלה למטה המחוברות בחצים, הטיעון של דייוויס ומור: יש עמדות חיוניות, מעטים יכולים למלא אותן, ההכשרה ארוכה ויקרה, תגמול גבוה מושך אנשים, והטובים ביותר ממלאים אותן.יש עמדות חיוניותמעטים יכולים למלא אותןההכשרה ארוכה ויקרהתגמול גבוה מושךהטובים ביותר ממלאים אותן
דייוויס ומור ⁦(1945)⁩, שלב אחר שלב.

למה הגישה משכנעת

בגרסתה החזקה הגישה מסבירה שלושה דברים. אי שוויון קיים בכל חברה מוכרת, גם בחברות שנבנו כדי להיות שוויוניות: ב־1951 תיארה הסוציולוגית אווה רוזנפלד קיבוץ שבו ההכנסות היו שוות, ובכל זאת החברים נבדלו ביוקרה ובהשפעה, כפי שהגישה הייתה צופה. התגמולים אינם רק כסף, ולכן יוקרה יכולה לפצות על שכר נמוך יותר. והשכר אכן עולה על כישורים נדירים, מה שעוזר להסביר מדוע סטודנטים בוחרים לימודים ארוכים ותובעניים. התגמולים גם זזים כשהמחסור זז: כשכישור נעשה נפוץ שכרו נוטה לרדת, וכשיש מחסור בכישור חדש, כמו בתכנות מחשבים בעשורים האחרונים, שכרו נוטה לעלות.

הביקורת של טומין

ב־1953 השיב מלווין טומין באותו כתב עת, והטענות שלו עדיין מעצבות את הוויכוח. את החשיבות הפונקציונלית אי אפשר למדוד: מפעל זקוק לפועליו הלא מקצועיים לא פחות מלמהנדסיו. מאגר הכישרונות גדול ממה שהגישה מניחה, והריבוד עצמו מסתיר כישרונות, כי ילדי משפחות עניות זוכים להכשרה לעיתים רחוקות. ההקרבה שבהכשרה מוגזמת: לעיתים קרובות ההורים משלמים עליה, והשכר הגבוה בהמשך מחזיר אותה. אנשים מונעים גם מסיפוק ומרצון לשרת, ולא רק מתגמולים. ולבסוף, הריבוד יכול לפלג את החברה, וליצור חשדנות ועוינות בין השכבות במקום ללכד אותה.

מגפת הקורונה ב־2020 נתנה דוגמה חיה לטענה הראשונה: מדינות רבות הגדירו קופאיות, עובדי ניקיון ושליחים עובדים חיוניים, ובכל זאת הם נשארו בין בעלי השכר הנמוך ביותר. דייוויס השיב לטומין באותו גיליון, והוויכוח נעשה לקלאסיקה של הסוציולוגיה.

טבלה בשתי עמודות המעמידה חמש טענות של דייוויס ומור מול תשובותיו של טומין: החשיבות ברורה, אבל אי אפשר למדוד אותה; הכישרון נדיר, אבל מאגר הכישרונות גדול; ההכשרה היא הקרבה, אבל השכר בהמשך מחזיר אותה; כסף מניע, אבל גם מניעים אחרים; הדירוג מלכד, אבל הוא יוצר עוינות.דייוויס ומורטומין משיבהחשיבות ברורהאי אפשר למדוד אותההכישרון נדירמאגר הכישרונות גדולההכשרה היא הקרבההשכר בהמשך מחזיר אותהכסף מניעגם מניעים אחריםהדירוג מלכדהוא יוצר עוינות
בעקבות טומין ⁦(1953)⁩: כל טענה מ־⁦1945⁩ והתשובה עליה.

איך שוקלים את הוויכוח

חוקרי גישת הקונפליקט מרחיקים לכת יותר מטומין: התגמולים, הם אומרים, משקפים את הכוח לקבוע אותם ואת היתרונות שעוברים במשפחות, ולא את צורכי החברה. הפונקציונליסטים משיבים שחברה שתתעלם מהמחסור ומהחשיבות תתקשה למלא את העבודות הקשות ביותר. מסקנה הוגנת היא שהגישה מתארת איך תגמולים יכולים לפעול בחברה פתוחה באמת, ופחות טוב איך הם פועלים כשהמוצא משפיע מאוד. תשובה טובה בבגרות מציגה את הטיעון שלב אחר שלב, מביאה שתיים מהביקורות של טומין עם דוגמאות ומסיימת בשיפוט מנומק.

דף עבודה להדפסה, בחינם

תרגול: הגישה הפונקציונליסטית לריבוד

לתלמידי כיתה י״א שלומדים סוציולוגיה. ענו על כל שאלה לפי מה שמודפס בדף, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.

דף עבודה להדפסה, בחינםlessons.co.il
תרגול: הגישה הפונקציונליסטית לריבודשם:
  1. לפי דייוויס ומור, אילו שתי תכונות של עמדה קובעות כמה החברה מתגמלת אותה?

  2. השלימו את השלב החסר בטיעון של דייוויס ומור.

    חמש תיבות הטיעון של דייוויס ומור מלמעלה למטה, והתיבה השלישית, בין מעטים יכולים למלא אותן לבין תגמול גבוה מושך, ריקה ובה סימן שאלה.יש עמדות חיוניותמעטים יכולים למלא אותן?תגמול גבוה מושךהטובים ביותר ממלאים אותן
  3. אילו שתיים מהעמדות האלה היו דייוויס ומור מצפים שיתוגמלו יותר מכולן, ומדוע? (א) טייסת בחברת תעופה; (ב) מחלק עלונים; (ג) מנתח לב; (ד) שומר מלתחה.

  4. מלאו בטבלה שלוש מהתשובות של טומין.

    טבלת הטענות של דייוויס ומור, ושלוש מתשובותיו של טומין ריקות ובהן סימן שאלה: התשובות על הכישרון, על ההכשרה ועל השאלה אם הדירוג מלכד את החברה.דייוויס ומורטומין משיבהחשיבות ברורהאי אפשר למדוד אותההכישרון נדיר?ההכשרה היא הקרבה?כסף מניעגם מניעים אחריםהדירוג מלכד?
  5. במגפת הקורונה ב־2020 הגדירו מדינות רבות קופאיות, עובדי ניקיון ושליחים עובדים חיוניים, אף שהם בין בעלי השכר הנמוך ביותר. באיזו ביקורת של טומין זה תומך? הסבירו.

  6. נערה מחוננת ממשפחה ענייה אינה יכולה לממן תואר ארוך ומתחילה לעבוד בגיל 18. איזו ביקורת של טומין מדגים המקרה שלה?

  7. ב־1951 תיארה אווה רוזנפלד קיבוץ שבו ההכנסות היו שוות, אבל החברים נבדלו ביוקרה ובהשפעה. איך יכול פונקציונליסט להשתמש בממצא הזה, ומה הוא מלמד על תגמולים?

  8. כתבו פסקה קצרה: האם אי שוויון הכרחי כדי שחברה תתפקד? היעזרו בדייוויס ומור, בטומין ובדוגמה אחת.

עוד נושאים ודפי עבודה באתר lessons.co.il© 2026 לסונס

שאלות נפוצות

מי היו דייוויס ומור?

קינגסלי דייוויס ווילברט מור היו סוציולוגים אמריקאים מהאסכולה הפונקציונליסטית. המאמר שלהם על עקרונות הריבוד, שפורסם בכתב העת האמריקאי לסוציולוגיה ב־1945, נעשה ההסבר הפונקציונליסטי המוכר ביותר לאי השוויון החברתי ונקודת המוצא של ויכוח ארוך.

מה הייתה הביקורת העיקרית של טומין על דייוויס ומור?

מלווין טומין טען ב־1953 שאי אפשר למדוד חשיבות פונקציונלית, שכישרונות נפוצים יותר ממה שהגישה מניחה, ושהריבוד חוסם ילדים מוכשרים ממשפחות עניות מלהתכשר. במקום ללכד את החברה, כתב, הריבוד יכול לפלג אותה.

האם הריבוד בלתי נמנע לפי הפונקציונליזם?

כן. דייוויס ומור טענו שכל חברה זקוקה לתגמולים לא שווים כדי למלא את העמדות החשובות והקשות שבה, ולכן ריבוד כלשהו הוא אוניברסלי והכרחי. הם לא קבעו כמה גדולים צריכים להיות הפערים, וכתבו שתגמול צריך להספיק רק כדי שכל עמדה תמולא היטב.

במה שונה גישת הקונפליקט לריבוד?

חוקרי גישת הקונפליקט, בעקבות מרקס, רואים באי השוויון תוצאה של כוח: מי שמחזיקים במשאבים או שולטים במוסדות קובעים את התגמולים ומעבירים את היתרונות לילדיהם. לדעתם הריבוד משרת את בעלי הכוח, ולא את החברה כולה.

האם הגישה הפונקציונליסטית מצדיקה אי שוויון?

המבקרים אומרים שכן, כי היא מציגה את התגמולים הקיימים כמועילים לכולם. דייוויס ומור השיבו שהם מסבירים מדוע ריבוד קיים, ולא מגינים על חברה מסוימת או על שכר מסוים. בבגרות מצופה מהתלמידים להציג את שתי הקריאות ולשקול אותן בעזרת ראיות.

נשארה שאלה? שאלו את לסי

כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.

אפשר לשאול למשל

כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.

ללמוד את זה עם מורה

ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי

לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.

מעדיפים מורה פרטי?

מורים פרטיים לסוציולוגיה

מורים ב־Lessoons, אונליין או פנים אל פנים. כל פרופיל נפתח באתר Lessoons.

לכל 106 המורים