- תקשורת: התקשורת בישראל
מי מפקח על התקשורת בישראל?
בישראל השידורים מפוקחים בידי גופים שהוקמו בחוק: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (1990) מפקחת על הערוצים המסחריים ועל הרדיו האזורי, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מפקחת על הכבלים והלוויין, ותאגיד השידור הציבורי כאן פועל לפי חוק משלו מ־2014. עיתונים אינם צריכים רישיון, ומפקחים על עצמם באמצעות מועצת העיתונות הוולונטרית ותקנון האתיקה שלה.
הסבר על הנושא
מפה של הרגולטורים
מי מפקח על התקשורת בישראל תלוי במדיום. הערוצים המסחריים ותחנות הרדיו האזוריות מקבלים זיכיון ומפוקחים בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שהוקמה לפי חוק משנת 1990; במועצה שלה 15 חברים שהממשלה ממנה. שידורי הכבלים והלוויין מפוקחים בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, שהוקמה ב־1987 לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים) משנת 1982. השידור הציבורי, כאן, פועל לפי חוק השידור הציבורי משנת 2014, עם מועצה וחובות משלו.
עיתונים ואתרי חדשות שונים. מאז שהכנסת ביטלה ב־2017 את פקודת העיתונות מימי המנדט, לא צריך רישיון כדי להוציא עיתון. העיתונות כפופה למועצת העיתונות, שנוסדה ב־1963, גוף וולונטרי שלתקנון האתיקה ולבית הדין שלו אין תוקף של חוק. חוקים אחדים חלים על כל מדיום: חוק איסור לשון הרע (1965), חוק הגנת הפרטיות (1981), חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (1959) והצנזורה הצבאית.
למה מפקחים על השידור יותר מעל העיתונות
הטיעון הקלאסי הוא מחסור. תדרי השידור יכלו לשאת ערוצים מעטים בלבד, ולכן המדינה שחילקה את התדרים ביקשה מהמעטים שקיבלו אותם לשרת את הציבור בתמורה: להיות מאוזנים, לתת זכות תגובה, להפיק תוכן מקומי ולהגן על ילדים. עיתון, לעומת זאת, כל אחד יכול לייסד. טיעון שני הוא החדירה: הטלוויזיה והרדיו נכנסים לכל בית, בכל שעה.
כללי האתיקה של הרשות השנייה מראים מה זה אומר בפועל. הם דורשים אובייקטיביות ואיזון בחדשות וזכות תגובה למי שהותקף, ואוסרים פרסומת מטעה ופרסומת סמויה. הפרה של הכללים היא הפרה של הזיכיון, והרשות יכולה להטיל סנקציות: ב־2012 היא קנסה שני ערוצים בגלל פרסומת סמויה.
שלושה סוגי פיקוח
החוקרים מתארים רצף. פיקוח בחוק: גוף שהחוק הקים מעניק זיכיונות ואוכף כללים, כמו הרשות השנייה. פיקוח עצמי: הענף קובע את הכללים שלו ושופט את חבריו, כמו מועצת העיתונות. ביניהם נמצא פיקוח משותף, שבו החוק קובע מטרות וגוף של הענף כותב את הקוד המפורט. הטעות הנפוצה היא לחשוב שפיקוח עצמי הוא היעדר פיקוח. הוא יכול להיות מחמיר, אבל הוא תלוי בהסכמת החברים להשתתף, ואינו יכול לקנוס איש.
הוויכוח
התומכים בפיקוח אומרים שהוא מגן על האינטרס הציבורי: חדשות מאוזנות, הפקה מקומית, הגנה על ילדים וגבולות לפרסומת סמויה. המבקרים אומרים שרגולטורים שהממשלה ממנה עלולים להפוך לערוץ ללחץ פוליטי, ושכללים שנכתבו לערוצים מעטים פחות הגיוניים כשכל אחד יכול לשדר ברשת ורוב הצפייה עברה לפלטפורמות שהגופים האלה אינם מפקחים עליהן. שני הצדדים מסכימים שטיעון המחסור חלש יותר בעידן הדיגיטלי; הם חלוקים במה יבוא במקומו. תשובה טובה בבחינה מציינת את הרגולטור של כל מדיום ואת הבסיס החוקי שלו, מסבירה למה השידור פוקח יותר מהעיתונות, מבחינה בין פיקוח בחוק לפיקוח עצמי ומציגה את שני צדי הוויכוח.
תרגול: מי מפקח על התקשורת בישראל
לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. התלונה והמקרים בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
השלימו את הרגולטור החסר בטבלה, וכתבו לפי איזה חוק הוא הוקם.
מפה מפושטת. מועצת העיתונות היא גוף וולונטרי. למה עיתון בישראל אינו צריך היום רישיון?
הסבירו את טיעון המחסור בעד פיקוח הדוק יותר על השידור מאשר על העיתונות.
צופה בדויה מתלוננת שערוץ מסחרי הציג מוצר בסדרת דרמה בלי לומר ששולם על כך. עקבו אחרי התרשים: מה הרגולטור בודק, ומה יכול לקרות?
תהליך מפושט; כל גוף פועל לפי כללים משלו. כתבו מהו סוג הפיקוח החסר על הקו, ותנו דוגמה.
ככל שמתקדמים על הקו, המדינה מעורבת פחות. תלמיד כתב: "מועצת העיתונות היא הרגולטור של העיתונים, ולכן היא יכולה לקנוס עיתון." תקנו את המשפט.
אילו חוקים חלים על כל מדיום, כולל עיתונים ואתרים? ציינו שניים.
האם צריך לפקח על שירותי סטרימינג ועל פלטפורמות וידאו כמו על ערוצי טלוויזיה? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.
שאלות נפוצות
מהי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו?
הגוף שהוקם בחוק משנת 1990 כדי להעניק זיכיונות לערוצי הטלוויזיה המסחריים ולתחנות הרדיו האזוריות ולפקח עליהם. היא אוכפת כללי אתיקה על איזון, זכות תגובה ופרסומות, ויכולה להטיל סנקציות כמו קנסות.
מי מפקח על הכבלים והלוויין בישראל?
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, שהוקמה ב־1987 לפי חוק התקשורת. היא אחראית לשידורים של חברות הכבלים והלוויין.
האם עיתון בישראל צריך רישיון?
לא. פקודת העיתונות מ־1933 חייבה רישיון, אבל הכנסת ביטלה אותה ב־2017. עיתונים כפופים לחוקים כלליים כמו חוק איסור לשון הרע, ולתקנון האתיקה הוולונטרי של מועצת העיתונות.
מהו פיקוח עצמי בתקשורת?
שיטה שבה כלי התקשורת קובעים בעצמם כללי אתיקה ושופטים את חבריהם, במקום שגוף ממשלתי יעשה זאת. בישראל הדוגמה המרכזית היא מועצת העיתונות, שנוסדה ב־1963.
למה מפקחים על השידור יותר מעל העיתונים?
באופן מסורתי כי תדרי השידור היו מוגבלים, ולכן המשדרים קיבלו משאב ציבורי תמורת חובות ציבוריות, וכי הטלוויזיה והרדיו מגיעים לכל בית. המבקרים אומרים שהסיבות האלה חלשות יותר בעידן האינטרנט.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.