- תקשורת: התקשורת בישראל
מהי ריכוזיות בתקשורת?
ריכוזיות בתקשורת פירושה שבעלים מעטים שולטים בחלק גדול מהעיתונים, הערוצים, התחנות והאתרים במדינה. היא יכולה להיות אופקית (כלים רבים מאותו סוג), אנכית (הפקה והפצה יחד) או בעלות צולבת (סוגי מדיה שונים בידי אחד). המבקרים חוששים מפחות קולות ומהשפעת הבעלים; התומכים אומרים שבעלים גדולים יכולים לממן עיתונות יקרה.
הסבר על הנושא
שלושה סוגי ריכוזיות
ריכוזיות בתקשורת היא מצב שבו בעלים מעטים מחזיקים חלק גדול מכלי התקשורת שהציבור צורך. יש לה שלושה סוגים עיקריים. ריכוזיות אופקית: בעלים אחד מחזיק כלים רבים מאותו סוג, כמה עיתונים או כמה תחנות רדיו. ריכוזיות אנכית: בעלים אחד שולט בשלבי השרשרת, מהפקת התוכן ועד הבאתו לצופה, למשל אולפן הפקה, ערוץ ורשת הכבלים שמעבירה אותו. בעלות צולבת: בעלים אחד מחזיק סוגי מדיה שונים, כמו עיתון יומי וערוץ טלוויזיה. קבוצה שמוסיפה עסקים אחרים, מנדל״ן ועד טלפונים, נקראת קונגלומרט.
למה חשוב מי מחזיק עיתון? כי הבעלות קובעת מי ממנה את העורכים, כמה כסף מוקדש לדיווח, ואילו נושאים בטוח לסקר. השאלה אינה אם לבעלים יש אינטרסים, כי לכולם יש, אלא אם יש מספיק בעלים שונים כדי שהציבור ישמע קולות שונים.
איך מודדים ריכוזיות
כלכלנים מודדים ריכוזיות לפי נתחי שוק, החלק של כל בעלים מכלל הקהל או ההכנסות. המדד הפשוט, CR4, מחבר את הנתחים של ארבעת הבעלים הגדולים. מדד שני, מדד הרפינדל־הירשמן (HHI), מעלה בריבוע את הנתח של כל בעלים ומחבר, כך שענק אחד שוקל הרבה יותר מכמה בעלים בינוניים.
בשוק הבדוי בתרשים הנתחים הם 35, 25, 20, 10 ו־10 אחוזים. אחוזים. . בשוק של עשרה בעלים שווים, 10 אחוזים לכל אחד, ו־. הטעות הנפוצה היא לספור כלים במקום בעלים: עשרה ערוצים בידי שתי חברות הם שוק ריכוזי.
הוויכוח על הבעלות
העמדה הביקורתית נוסחה בידי בן בגדיקיאן בספר מונופול התקשורת (1983), שתיאר את התקשורת האמריקנית עוברת לידיים מעטות, ובידי אדוארד הרמן ונועם חומסקי בספר ייצור הסכמה (1988), שמודל התעמולה שלו מציב את הבעלות הריכוזית והרודפת רווח ראשונה בין המסננות שמעצבות את החדשות. הצד השני טוען שבעלים גדולים יכולים לממן תחקירים ארוכים ומאבקים משפטיים ולעמוד מול מפרסמים וממשלות, ושהאינטרנט מוסיף אינספור קולות. החוקרים עונים שגם הקשב ברשת מרוכז בפלטפורמות מעטות. העדויות על מידת ההשפעה של הבעלים מעורבות.
הגבלת הריכוזיות, וישראל
למדינות יש כמה כלים: תקרה לנתח שבעלים אחד רשאי להחזיק, איסור על בעלות צולבת, דיני תחרות שבודקים מיזוגים, שידור ציבורי חזק וחובה לפרסם מי הבעלים. במשך עשרות שנים חוקי השידור בישראל הגבילו בעלות צולבת, למשל בין עיתון יומי לבין זיכיון לערוץ טלוויזיה מסחרי. ב־16 ביולי 2026 אישרה הכנסת חוק שידורים חדש שמחליף את הרשות השנייה ברגולטור חדש ומבטל את מגבלות הבעלות הצולבת. נגדו הוגשו מיד עתירות לבג״ץ, ובאוקטובר 2026 הקפיא בג״ץ את כניסת החוק לתוקף עד שידון בהן; נכון לנובמבר 2026 התיק תלוי ועומד, ולכן הרשות השנייה והכללים הישנים עדיין חלים. התומכים אומרים שהוא יפתח את השוק לתחרות; המבקרים חוששים מריכוזיות רבה יותר וממעורבות ממשלתית. תשובה טובה מגדירה את הסוגים, מודדת שוק ושוקלת את שני הצדדים.
תרגול: ריכוזיות בתקשורת
לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. כל השווקים, הבעלים וכלי התקשורת בדף בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
השלימו בטבלה את סוג הריכוזיות החסר, ותנו לו דוגמה נוספת.
הדוגמאות בדויות. חברה בדויה מחזיקה עיתון יומי, תחנת רדיו ואתר חדשות. איזה סוג ריכוזיות זה?
בשוק ב׳ ארבעה בעלים עם נתחים של 40, 30, 20 ו־10 אחוזים. חשבו את ה־CR4 ואת ה־HHI שלו.
שוק בדוי. נתח שוק הוא החלק של כל בעלים מכלל הקהל. לשוק א׳ בהסבר HHI של 2,450 ולשוק ב׳ HHI של 3,000. איזה שוק ריכוזי יותר, ולמה המדד מעלה את הנתחים בריבוע?
תלמידה אומרת: "יש שנים עשר ערוצי טלוויזיה, ולכן השוק לא יכול להיות ריכוזי." איזו שאלה צריך לשאול קודם?
השלימו את הטיעון החסר בטבלה.
טיעונים, לא עובדות: המחקר על השפעת הבעלים מעורב. ציינו שלושה כלים שמדינה יכולה להשתמש בהם כדי להגביל ריכוזיות בתקשורת.
האם מדינה צריכה להרשות לבעלים של עיתון יומי להחזיק גם ערוץ חדשות בטלוויזיה? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.
שאלות נפוצות
מהי בעלות צולבת בתקשורת?
החזקה של סוגי מדיה שונים בידי אותו בעלים, למשל עיתון וערוץ טלוויזיה. מדינות רבות מגבילות אותה, כי היא יכולה לתת לבעלים אחד חלק גדול מהחדשות שהציבור מקבל.
למה הבעלות על התקשורת חשובה לחדשות?
הבעלים ממנים עורכים, קובעים תקציבים ומחליטים לשם מה קיים כלי התקשורת. המבקרים טוענים שכך אינטרסים עסקיים מעצבים את הסיקור; אחרים עונים שעורכים מקצועיים ותחרות מגבילים את השפעת הבעלים. המחקר מוצא את שני הדפוסים, לפי הכלי.
מהו מדד הרפינדל־הירשמן?
מדד ריכוזיות: מעלים בריבוע את נתח השוק של כל בעלים, באחוזים, ומחברים. עשרה בעלים שווים נותנים 1,000; בעלים אחד של כל השוק נותן 10,000. ככל שהמספר גבוה יותר, השוק ריכוזי יותר.
האם האינטרנט סיים את הריכוזיות בתקשורת?
לא בפשטות. הוא הוזיל את הפרסום, ולכן יש הרבה יותר קולות, אבל הקשב וכספי הפרסום מרוכזים בפלטפורמות גדולות מעטות. החוקרים בודקים היום גם ריכוזיות של קשב, לא רק של בעלות.
מה השתנה ב־2026 בכללי הבעלות על התקשורת בישראל?
ביולי 2026 אישרה הכנסת חוק שידורים שמחליף את הרשות השנייה ברגולטור חדש ומבטל את המגבלות הקודמות על בעלות צולבת. באוקטובר 2026 הקפיא בג״ץ את כניסת החוק כולו לתוקף עד שידון בעתירות נגדו; נכון לנובמבר 2026 התיק תלוי ועומד, והכללים הישנים עדיין חלים.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.