# מהי הצנזורה הצבאית בישראל?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: התקשורת בישראל](https://www.lessons.co.il/he/התקשורת-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/התקשורת-בישראל/מהי-הצנזורה-הצבאית-בישראל

הצנזורה הצבאית בישראל היא בדיקה של ידיעות ביטחוניות לפני פרסומן. לפי תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, כלי התקשורת מגישים לצנזור הצבאי ידיעות בנושאים ביטחוניים מוגדרים, והוא מאשר, מוחק חלק או פוסל אותן. מאז בג״ץ שניצר ב־1989 הצנזור רשאי לעצור פרסום רק כשיש ודאות קרובה שהוא יגרום פגיעה ממשית וחמורה בביטחון המדינה.

## הסבר על הנושא

### בדיקה לפני הפרסום

הצנזורה הצבאית בישראל היא סוג של ביקורת מוקדמת: בדיקה שבאה לפני הפרסום ולא אחריו. הבסיס החוקי שלה הוא תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, מתקופת המנדט הבריטי, שמתירות לצנזור לאסור פרסום שיפגע בהגנת המדינה, בשלום הציבור או בסדר הציבורי, ולדרוש שחומר יוגש לו מראש. בפועל עיתונים, גופי שידור ואתרי חדשות שולחים לצנזור ידיעות בנושאים ביטחוניים מוגדרים, והוא מאשר אותן, מוחק חלק או פוסל.

את הצנזור ממנה שר הביטחון, ובדרך כלל זה קצין בכיר בצבא, אבל בהחלטה על פרסום הוא אמור לא לקבל הוראות מהשר או מהרמטכ״ל. הטעות הנפוצה היא לחשוב שהצנזור בודק את כל החדשות. הוא עוסק רק במידע ביטחוני, לא בביקורת על הממשלה או על הצבא כשלעצמה.

### ההסכם ובית המשפט

מאז 1949 הצנזורה פועלת בעיקר במסגרת הסכם בין הצבא לעורכי כלי התקשורת המרכזיים, ומחלוקות יכולות להגיע לועדת השלושה: נציג הצבא, נציג כלי התקשורת ונציג הציבור, שמכהן כיושב הראש. הסכם חדש ממאי 1996 הגביל את הצנזורה לחומר שפרסומו יגרום בוודאות קרובה פגיעה ממשית בביטחון המדינה, ועיגן את זכותם של כלי התקשורת לעתור לבג״ץ.

פסק הדין המכריע ניתן קודם לכן. בבג״ץ שניצר, שניתן ב־10 בינואר 1989, אסר הצנזור חלקים מטור בשבועון התל אביבי "העיר" שמתח ביקורת על ראש המוסד היוצא. השופט אהרן ברק כתב שאת התקנות מתקופת המנדט יש לפרש לאור ערכי הדמוקרטיה, ושהצנזור רשאי להגביל פרסום רק כשיש ודאות קרובה לפגיעה ממשית וחמורה בביטחון, רף שמחמיר במיוחד בביקורת מוקדמת. הצנזור לא הוכיח סכנה כזאת, והטור הותר לפרסום.

### הצנזורה בפועל

הצנזורה אינה נדירה. לפי נתונים שפרסם אתר ביקורת התקשורת העין השביעית ב־2021, בין 2016 ליוני 2021 פסל הצנזור בממוצע כ־300 כתבות בשנה במלואן ופסל בחלקן כ־2,300. מאז 2012 הוא עוקב גם אחרי בלוגים ורשתות חברתיות. האינטרנט הקשה על המשימה. מידע שמתפרסם בחו״ל אי אפשר לעצור שם, ולכן כלי התקשורת בישראל מדווחים עליו לעיתים קרובות בצירוף המילים "לפי מקורות זרים", שאומרות לקוראים שהמידע בא מבחוץ ועבר את הצנזור בצורה הזאת.

### ביטחון וזכות הציבור לדעת

התומכים בצנזורה אומרים שבמדינה שמתמודדת עם איומים צבאיים ממשיים, פרסום פרטים על מבצעים, נשק או מקורות מודיעין עלול לעלות בחיי אדם, ושצנזור מקצועי שכפוף למבחן הוודאות הקרובה בטוח יותר מהשארת ההחלטה לכל עורך לבדו. המבקרים עונים שביקורת מוקדמת נותנת למדינה כוח על החדשות, שהחלטותיה ברובן סודיות וקשה לערער עליהן, ושהציבור צריך מידע כדי לשפוט איך מנוהל הביטחון. שני הצדדים מסכימים שיש מידע שצריך להגן עליו; הם חלוקים בשאלה כמה ומי מחליט. תשובה טובה מסבירה ביקורת מוקדמת, מזכירה את תקנות 1945, את הסכם העורכים ואת ועדת השלושה, מסבירה את מבחן שניצר ומציגה את שני הצדדים.

## תרגול: הצנזורה הצבאית בישראל

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. הידיעות במקרים בדויות. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **מהי ביקורת מוקדמת, ולמה הצנזורה הצבאית היא דוגמה לה?** — הגבלה שמוטלת לפני הפרסום ולא אחריו. הצנזורה הצבאית בודקת ידיעות ביטחוניות לפני שהן מתפרסמות ויכולה למחוק חלק מהן או לפסול אותן.
2. **השלימו את השלב החסר בתרשים.** — הצנזור מאשר את הידיעה, מוחק חלק ממנה או פוסל אותה.
3. **השלימו את השורה החסרה בטבלה: מי חברים בוועדת השלושה?** — נציג הצבא, נציג כלי התקשורת ונציג הציבור, שמכהן כיושב הראש.
4. **מה קבע בית המשפט העליון בבג״ץ שניצר (1989)?** — שהצנזור רשאי להגביל פרסום רק כשיש ודאות קרובה לפגיעה ממשית וחמורה בביטחון המדינה, רף מחמיר במיוחד בביקורת מוקדמת; הטור שמתח ביקורת על ראש המוסד הותר לפרסום.
5. **החילו את המבחן: (א) ידיעה בדויה מפרטת את המסלול המתוכנן של מבצע סודי מחר; (ב) טור בדוי טוען שתקציב הצבא מנוהל רע. מה הצנזור רשאי לעצור?** — (א) רשאי לעצור: פרסום מסלול של מבצע עלול לגרום בוודאות קרובה פגיעה ממשית. (ב) אינו רשאי: ביקורת על ניהול הביטחון אינה מידע ביטחוני ואינה עומדת במבחן.
6. **קראו את התרשים. פי כמה בערך יותר כתבות נפסלו בחלקן מאשר במלואן? הראו את החישוב.** — 2,300 חלקי 300 ≈ 7.7, כלומר בערך פי שמונה יותר כתבות נפסלו בחלקן מאשר במלואן.
7. **למה כלי התקשורת בישראל כותבים לפעמים "לפי מקורות זרים"?** — כדי לדווח על מידע שכבר פורסם בחו״ל, שהצנזור אינו יכול לעצור שם; הצירוף אומר לקוראים שהמידע בא מבחוץ, כפי שהותר לפרסמו.
8. **האם צנזורה צבאית מוצדקת בדמוקרטיה? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.** — תשובה טובה מציגה את הטענה בעד (פרטים על מבצעים או מקורות עלולים לעלות בחיים, וצנזור מקצועי שכפוף למבחן הוודאות הקרובה בטוח יותר מכל עורך לבדו) ואת הטענה נגד (ביקורת מוקדמת נותנת למדינה כוח על החדשות, ההחלטות סודיות וקשה לערער עליהן, והציבור צריך מידע כדי לשפוט את מדיניות הביטחון), ומסיימת בעמדה מנומקת.

## שאלות נפוצות

### על איזה חוק מבוססת הצנזורה הצבאית בישראל?

על תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945, מתקופת המנדט הבריטי, שישראל השאירה בתוקף. הן מתירות לצנזור לאסור פרסומים שיפגעו בהגנת המדינה, בשלום הציבור או בסדר הציבורי, ולדרוש שחומר יוגש מראש.

### מהו בג״ץ שניצר?

פסק דין של בית המשפט העליון מ־1989, שכתב השופט אהרן ברק, על טור מצונזר שמתח ביקורת על ראש המוסד. הוא קבע שהצנזור רשאי להגביל פרסום רק כשיש ודאות קרובה לפגיעה ממשית וחמורה בביטחון.

### מהי ועדת השלושה?

גוף להכרעה במחלוקות בין כלי התקשורת לצנזור, ובו נציג הצבא, נציג כלי התקשורת ונציג הציבור שמכהן כיושב הראש. כלי תקשורת שאינו מסכים יכול גם לעתור לבג״ץ.

### האם הצנזור בודק את הרשתות החברתיות?

מאז 2012 הצנזור עוקב אחרי בלוגים ורשתות חברתיות וביקש מכותבים ברשת להגיש ידיעות ביטחוניות. הוא אינו יכול לשלוט באתרים שבתחום שיפוט זר, ולכן האכיפה ברשת קשה.

### האם ביקורת על הצבא מצונזרת?

לא. הצנזור עוסק במידע ביטחוני, כמו פרטי מבצעים או מודיעין, ולא בדעות. ביקורת על הצבא או על מדיניות הביטחון אינה עומדת במבחן הוודאות הקרובה ומותר לפרסם אותה.
