# מהו בג״ץ קול העם?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [תקשורת: התקשורת בישראל](https://www.lessons.co.il/he/התקשורת-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/התקשורת-בישראל/מהו-בגץ-קול-העם

בג״ץ קול העם הוא פסק דין של בית המשפט העליון מ־1953 שביטל את השעייתם של שני עיתוני המפלגה הקומוניסטית, "קול העם" ו"אל־איתיחאד". השופט שמעון אגרנט, שכתב אותו, קבע שאפשר לעצור עיתון רק כשדבריו יוצרים ודאות קרובה לפגיעה חמורה בשלום הציבור, וביסס את חופש הביטוי במשפט הישראלי אף שלא הייתה לישראל חוקה.

## הסבר על הנושא

### מה קרה ב־1953

בג״ץ קול העם התחיל בידיעה. ב־9 במרץ 1953 דיווח העיתון "הארץ" שישראל מוכנה לתת סיוע צבאי לארצות הברית במלחמת קוריאה. שני עיתונים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, "קול העם" בעברית ו"אל־איתיחאד" בערבית, פרסמו מאמרים חריפים נגד מדיניות הממשלה. שר הפנים השתמש בסמכותו לפי פקודת העיתונות המנדטורית, שהתירה לו להשעות עיתון שלדעתו עלול לסכן את שלום הציבור. הוא השעה את "קול העם" לעשרה ימים ואת "אל־איתיחאד" לחמישה עשר.

העיתונים עתרו לבג״ץ. ב־16 באוקטובר 1953 ביטלו שלושה שופטים, ופסק הדין נכתב בידי שמעון אגרנט, את צווי ההשעיה: השר השתמש בסמכותו שלא כדין. מדובר בעיתונים שרוב הישראלים דחו אז את עמדותיהם, וזה חלק מחשיבות המקרה: חופש העיתונות נבחן דווקא בדברים שאינם פופולריים.

### מבחן הוודאות הקרובה

החוק אמר "עלול לסכן". השר קרא אותו כך שדי בכך שבמאמרים יש נטייה לגרום נזק, גישה שנקראת מבחן הנטייה הרעה. אגרנט פירש אותו בצמצום. יש לאזן בין חופש הביטוי לשלום הציבור, וחופש הביטוי נסוג רק כשהפרסום יוצר ודאות קרובה לפגיעה ממשית וחמורה בשלום הציבור. מאמר חריף, אפילו פוגע, אינו עובר את הרף הזה.

הטעות הנפוצה היא לחשוב שבית המשפט קבע שמותר לעיתונות לפרסם הכול. הוא לא קבע זאת: המבחן מתיר הגבלה כשפגיעה חמורה כמעט ודאית. מה שהוא שולל הוא השתקת עיתון כי דבריו אולי, אי פעם, יובילו לצרות.

### חופש ביטוי בלי חוקה

לישראל לא הייתה חוקה כתובה ולא חוק שהבטיח את חופש הביטוי. אגרנט ביסס את הזכות על שני מקורות. מגילת העצמאות, אף שאינה מזכירה את חופש הביטוי במפורש, מבטאת את חזון המדינה ומכוונת את פירוש החוקים. אופייה הדמוקרטי של המדינה מחייב שהאזרחים יוכלו לדעת, לבקר ולבחור, ואת זה אי אפשר בלי חופש ביטוי. לכן גם חוקים שעברו בירושה מהמנדט צריך לפרש כך שיגנו על החירות הזאת. פסק הדין מתואר לעיתים קרובות כפעם הראשונה שבה קבע בית המשפט שישראל היא מדינה דמוקרטית שזכויות בה מחייבות את השלטון גם בלי חוקה.

### למה זה חשוב עד היום

מבחן הוודאות הקרובה התפשט מעבר לפקודת העיתונות. בבג״ץ שניצר ב־1989 החיל בית המשפט העליון מבחן דומה על הצנזור הצבאי, שרשאי לעצור פרסום רק כשהוא כמעט ודאי יפגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה. פקודת העיתונות עצמה בוטלה ב־2017. התומכים רואים בפסק הדין את היסוד של חופש הביטוי בישראל; אחרים טוענים שמבחן מחמיר כל כך משאיר מעט מדי מקום לפעול נגד דברים מסוכנים, ובתי המשפט התאימו אותו לאורך השנים. תשובה טובה בבחינה מציגה את העובדות והתאריך, מסבירה את המבחן ובמה הוא שונה ממבחן הנטייה הרעה, מציינת את מקורות הזכות ואומרת למה פסק הדין חשוב עד היום.

## תרגול: בג״ץ קול העם

לתלמידי כיתה י״א שלומדים תקשורת. המקרים בשאלות 5 ו־6 בדויים. ענו מתוך מה שמודפס כאן, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **אילו שני עיתונים הושעו ב־1953, ולפי איזה חוק?** — "קול העם" (בעברית) ו"אל־איתיחאד" (בערבית), עיתוני המפלגה הקומוניסטית הישראלית, לפי פקודת העיתונות מתקופת המנדט.
2. **השלימו את האירוע החסר בציר הזמן.** — 22 במרץ 1953: שר הפנים הורה להשעות את "קול העם" לעשרה ימים (ואת "אל־איתיחאד" לחמישה עשר).
3. **השלימו את השורה החסרה: מה שואל כל מבחן?** — מבחן הנטייה הרעה: האם נזק אפשרי, האם יש בדברים נטייה לסכן? מבחן הוודאות הקרובה: האם פגיעה ממשית וחמורה כמעט ודאית?
4. **על מה ביסס אגרנט את חופש הביטוי כשלישראל לא הייתה חוקה?** — על מגילת העצמאות, שמבטאת את חזון המדינה ומכוונת את פירוש החוקים, ועל אופייה הדמוקרטי של המדינה, שמחייב חופש ביטוי; את החוקים מפרשים לאור הערכים האלה.
5. **החילו את מבחן הוודאות הקרובה: עיתון מקומי בדוי מפרסם מאמר מערכת חריף שקורא להחלטת ממשלה בושה. האם מותר להשעות אותו?** — לא. מאמר חריף או פוגע אינו יוצר ודאות קרובה לפגיעה ממשית וחמורה בשלום הציבור; לפי המבחן, ביקורת על הממשלה מוגנת.
6. **החילו שוב את המבחן: פרסום בדוי מציין שעה ומקום מדויקים שבהם המון צריך לתקוף בניין הלילה. האם הגבלה יכולה לעמוד במבחן? הסבירו.** — ייתכן שכן: קריאה מפורשת לאלימות בשעה ובמקום מסוימים עשויה ליצור ודאות קרובה לפגיעה חמורה, וזה המצב שהמבחן מתיר בו הגבלה. תשובה טובה מסבירה את ההבדל מביקורת גרידא.
7. **למה חשוב שהעיתונים בפרשה החזיקו בעמדות שרוב הישראלים דחו אז?** — כי חופש העיתונות נבחן בדברים שאינם פופולריים: כדי להגן רק על עמדות מקובלות לא צריך כלל. פסק הדין הגן על זכותה של עמדת מיעוט להתפרסם.
8. **האם מבחן הוודאות הקרובה מגן יותר מדי או פחות מדי? כתבו תשובה מאוזנת קצרה עם מסקנה.** — תשובה טובה מציגה את הטענה שהוא מגן היטב (הוא מונע מהשלטון להשתיק מבקרים בגלל חששות מעורפלים) ואת הטענה שהוא עלול להגן יותר מדי (הוא משאיר מעט מקום לפעול נגד דברים מסוכנים לפני שהנזק ודאי), ומסיימת בעמדה מנומקת.

## שאלות נפוצות

### מהו מבחן הוודאות הקרובה?

המבחן שנקבע בבג״ץ קול העם ב־1953: מותר להגביל את חופש הביטוי רק כשפרסום יוצר ודאות קרובה לפגיעה ממשית וחמורה באינטרס מוגן, כמו שלום הציבור, ולא רק אפשרות לפגיעה.

### מי כתב את פסק הדין בבג״ץ קול העם?

השופט שמעון אגרנט, שישב עם השופטים יואל זוסמן ומשה לנדוי. אגרנט כיהן אחר כך כנשיא בית המשפט העליון.

### למה בג״ץ קול העם חשוב?

הוא הכיר בחופש הביטוי כזכות במשפט הישראלי בלי חוקה, ביסס אותו על מגילת העצמאות ועל הדמוקרטיה, וקבע מבחן מחמיר להשתקת העיתונות שפסקי דין מאוחרים החילו גם בתחומים אחרים, כמו הצנזורה הצבאית.

### מה הייתה פקודת העיתונות?

חוק מנדטורי מ־1933 שחייב רישיון להוצאת עיתון והתיר לשר הפנים להשעות עיתון. ישראל השאירה אותו בתוקף אחרי 1948; הכנסת ביטלה אותו ב־2017.

### האם פסק הדין אומר שמותר לעיתונות לפרסם הכול?

לא. הוא מתיר הגבלות כשפגיעה חמורה כמעט ודאית, וחוקים אחרים, כמו חוק איסור לשון הרע והצנזורה הצבאית, עדיין חלים. הוא שולל השתקת עיתון בגלל נטייה מעורפלת של דבריו.
