# מהן עיירות פיתוח?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [גיאוגרפיה: התיישבות ותכנון בישראל](https://www.lessons.co.il/he/התיישבות-ותכנון-בישראל) · כיתה י״א · 2026-11-14 · https://www.lessons.co.il/he/התיישבות-ותכנון-בישראל/מהן-עיירות-פיתוח

עיירות פיתוח הן עיירות שישראל הקימה בעיקר בשנות החמישים, בגליל ובנגב, כדי לתת דיור קבע לגלי העלייה ולפזר את האוכלוסייה הרחק מן החוף הצפוף. הן נבנו לפי תוכנית שרון מ־1951 לפיזור האוכלוסייה. דוגמאות: קריית שמונה, שדרות, דימונה וכרמיאל. רבות מהן עדיין מפגרות אחרי המרכז בשכר ובהשכלה.

## הסבר על הנושא

### עיירות למדינה שהכפילה את עצמה

בשנותיה הראשונות קלטה ישראל גלי עלייה גדולים, מאירופה אחרי השואה ובמספרים גדולים עוד יותר מארצות האסלאם בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. רבים מהם שוכנו תחילה במעברות, מחנות של אוהלים וצריפים: בסוף 1951 גרו בכ־125 מעברות יותר מ־220,000 איש. באותו זמן רוב הישראלים גרו ברצועת חוף צרה, והגליל והנגב היו כמעט ריקים מערים יהודיות.

הממשלה ענתה על שתי הבעיות בעיירות פיתוח: עיירות חדשות שנבנו מהר, רובן בשנות החמישים, בפריפריה. רבות מהן צמחו ישירות מתוך מעברה. קריית שמונה נוסדה ב־1949, בית שמש ב־1950, שדרות ב־1951 ודימונה ב־1955; כרמיאל הוקמה כעיירת פיתוח מתוכננת ב־1964.

### תוכנית שרון ופיזור האוכלוסייה

העיירות היו חלק מתוכנית ארצית. ב־1951 פרסם האדריכל אריה שרון, שעמד בראש אגף התכנון הממשלתי תחת ראש הממשלה דוד בן־גוריון, את תוכנית שרון. היא חילקה את הארץ לאזורי תכנון וקבעה הקמה של כ־20 ערים חדשות, כל אחת מרכז בינוני לאזורה עם אזור תעשייה לצידו. הרעיון היה מדרג של יישובים: כפרים סביב עיר אזורית, וערים אזוריות שקשורות לערים הגדולות, כך שחקלאי בנגב ימצא מרפאה, בית ספר ושוק בלי לנסוע לתל אביב. לפי ויקיפדיה העברית, המטרה הייתה להשאיר כ־45 אחוז מן האוכלוסייה העירונית בערים הגדולות ולהפנות 55 אחוז לערים בינוניות.

המדיניות הזאת נקראת פיזור אוכלוסייה. מטרותיה: דיור, פיזור האנשים על המפה, מרכז שירותים לכל אזור, תעסוקה ונוכחות אזרחית ליד הגבולות. תלמידים רואים לעיתים קרובות בעיירות רק פתרון דיור. הן היו גם אסטרטגיה גיאוגרפית: למלא את המפה, ולא רק לתת קורת גג.

### צמיחה ובעיות

העיירות גדלו מהר. מפקד 1961 מנה בהן 273,322 תושבים, וב־1964 גרו בהן 16 אחוז מן האוכלוסייה היהודית. דימונה גדלה מכ־5,000 תושבים ב־1961 ל־39,590 ב־2024. בשנות התשעים הביאו עולים מברית המועצות לשעבר צמיחה חדשה, וב־1998 גרו בעיירות הפיתוח כ־130,000 דוברי רוסית.

אבל עיירות רבות היו תלויות במעסיק אחד או שניים, כמו מפעלי טקסטיל, ששלטו בדימונה בתחילת שנות השמונים ורובם נסגרו אחר כך. המרחק מן המרכז, בסיס כלכלי חלש והסטיגמה שדבקה בעיירות הקשו להשאיר בהן צעירים משכילים. למרות הטבות מס, רוב העיירות, במיוחד בדרום, התקשו מבחינה כלכלית.

### עיירות הפיתוח היום

ב־2016, לפי ויקיפדיה העברית, גרו בעיירות הפיתוח כ־814,000 איש, כ־10 אחוז מאוכלוסיית ישראל. השכר הממוצע היה נמוך בכ־20 אחוז מן הממוצע הארצי, ו־14 אחוז מן התושבים היו בעלי תואר אקדמי לעומת 21 אחוז בכל הארץ. רוב העיירות היו באשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים. התמונה אינה אחידה: כרמיאל ובית שמש גדלו לערים, ועיירות אחרות נשארו קטנות. המדינה גם הכירה במאמץ: ב־1984 קיבל מפעל עיירות הפיתוח את פרס ישראל. בבגרות, הסבירו את מטרות מדיניות הפיזור, תנו דוגמאות ושקלו את ההישגים מול הפערים שנשארו.

## תרגול: עיירות פיתוח

לתלמידי כיתה י״א שלומדים גיאוגרפיה. היעזרו בציר הזמן, בטבלאות ובתרשים המודפסים בדף, ענו על כל שאלה ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **השלימו את שני האירועים המוסתרים בציר הזמן. בחרו מתוך: נוסדת כרמיאל; מתפרסמת תוכנית שרון ונוסדת שדרות.** — 1951: מתפרסמת תוכנית שרון ונוסדת שדרות. 1964: נוסדת כרמיאל.
2. **השלימו את שני התאים המוסתרים בטבלה. בחרו מתוך: להחזיק בגבולות; הקמת עיירות הרחק מן החוף.** — פיזור האוכלוסייה: בהקמת עיירות הרחק מן החוף, בגליל ובנגב. המטרה החסרה: להחזיק בגבולות בעזרת נוכחות אזרחית.
3. **הערך של דימונה מוסתר: גרו בה 39,590 תושבים ב־2024. חשבו פי כמה גדלה דימונה מאז 1961, כשגרו בה כ־5,000 תושבים.** — 39,590 ÷ 5,000 ≈ 7.9, כלומר דימונה גדלה כמעט פי שמונה.
4. **הסבירו מה היו המעברות ומה הקשר בינן לבין עיירות הפיתוח.** — המעברות היו מחנות של אוהלים וצריפים שבהם גרו עולים חדשים בתחילת שנות החמישים; בסוף 1951 גרו בכ־125 מעברות יותר מ־220,000 איש. עיירות פיתוח רבות צמחו ישירות מתוך מעברה, כמו קריית שמונה ושדרות.
5. **השלימו את שני התאים המוסתרים וחשבו את הפער בנקודות אחוז.** — עיירות הפיתוח: 14 אחוז בעלי תואר אקדמי; ישראל: 21 אחוז. הפער הוא 21 - 14 = 7 נקודות אחוז.
6. **הסבירו למה עיירה שנבנתה סביב מפעל טקסטיל אחד הייתה פגיעה.** — אם המפעל נסגר, כפי שקרה למפעלי טקסטיל רבים בדימונה, רוב המשרות בעיירה נעלמו בבת אחת, ולא היו בקרבת מקום מעסיקים אחרים שיחליפו אותן. האנשים נאלצו לנסוע רחוק לעבודה או לעזוב.
7. **העריכו את מדיניות פיזור האוכלוסייה: תנו הישג אחד וכישלון אחד, עם ראיות.** — הישג: היא שיכנה מאות אלפי עולים ופיזרה אוכלוסייה לגליל ולנגב; ב־1964 גרו בעיירות הפיתוח 16 אחוז מן האוכלוסייה היהודית, ועיירות כמו כרמיאל גדלו לערים. כישלון: עיירות רבות נשארו עניות מן המרכז; ב־2016 השכר בהן היה נמוך בכ־20 אחוז ופחות תושבים היו בעלי תואר.

## שאלות נפוצות

### מה הייתה תוכנית שרון?

תוכנית שרון הייתה התוכנית הפיזית הארצית הראשונה של ישראל, שפרסם ב־1951 האדריכל אריה שרון, ראש אגף התכנון הממשלתי. היא חילקה את הארץ לאזורים וקבעה הקמה של כ־20 ערים חדשות כדי לפזר את האוכלוסייה.

### למה עיירות הפיתוח נבנו בפריפריה?

הממשלה רצתה לפזר את האוכלוסייה הרחק מרצועת החוף הצפופה, ליישב את הגליל והנגב, לתת לכל אזור מרכז שירותים ולשמור על נוכחות אזרחית ליד הגבולות, ובאותו זמן לשכן עולים חדשים מהר.

### אילו ערים הן עיירות פיתוח?

דוגמאות: קריית שמונה, שדרות, דימונה, בית שמש, כרמיאל, בית שאן, יקנעם עילית, אור יהודה ומגדל העמק. הרשימה הייתה הגדרה ממשלתית והשתנתה במשך השנים.

### מי גר בעיירות הפיתוח?

בעיקר עולים חדשים של שנות החמישים והשישים, רבים מצפון אפריקה ומן המזרח התיכון, ואחר כך, בשנות התשעים, עולים רבים מברית המועצות לשעבר. ב־1998 גרו בהן כ־130,000 דוברי רוסית.

### האם עיירות הפיתוח עדיין עניות מן המרכז?

בממוצע, כן. ב־2016 השכר בעיירות הפיתוח היה נמוך בכ־20 אחוז מן הממוצע הארצי, ופחות תושבים היו בעלי תואר. עיירות אחדות, כמו כרמיאל ובית שמש, גדלו לערים גדולות, ולכן התמונה משתנה ממקום למקום.
