# מה משמעות השבת במחשבת ישראל?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [מחשבת ישראל: השגחה, נבואה ומצוות](https://www.lessons.co.il/he/השגחה-נבואה-ומצוות) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/השגחה-נבואה-ומצוות/מה-משמעות-השבת-במחשבת-ישראל

השבת במחשבת ישראל נושאת שני טעמים מן התורה עצמה: בשמות כ היא זוכרת שה׳ ברא את העולם, ובדברים ה שישראל יצא מעבדות מצרים. הרמב״ם מחבר ביניהם: השבת מלמדת אמונה אמיתית בבריאה ונותנת מנוחה לגוף. הוגים חילונים, כמו אחד העם, ראו בה את מה ששמר על העם היהודי.

## הסבר על הנושא

### שני נוסחים, שני טעמים

עשרת הדיברות מופיעים פעמיים, ומצוות השבת שונה. בשמות: "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ, ח), והטעם: "כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה ה׳ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ" (כ, יא). בדברים: "שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (דברים ה, יב), וטעם אחר: "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ה, טו).

ספר דברים מוסיף גם תכלית: "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ" (ה, יד). השבת במחשבת ישראל בנויה על שניהם: יום על ה׳ והעולם, ויום על החירות. הטעות הנפוצה היא לראות בשני הטעמים סתירה; רוב הקוראים רואים בהם שני צדדים של יום אחד.

### אות הברית

התורה קוראת לשבת אות: "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם" (שמות לא, יז). שמירתה אינה רק מנוחה; היא סימן לקשר בין ה׳ לעם, המתחדש בכל שבוע.

הרמב״ם מעמיד אותה גבוה מאוד: השבת "והיא שלישית למציאות האלוה והרחקת השניות" (מורה נבוכים ב, לא), ומסביר מדוע: "ולזה צונו בתורה להגדיל זה היום עד שיתקים יסוד חידוש העולם ויתפרסם במציאות". כשכולם שובתים ביום אחד ושואלים למה, התשובה היא הבריאה.

### הרמב״ם מחבר את שני הטעמים

הרמב״ם שם לב לטעם הכפול: "וכבר באו בזאת המצוה שתי עילות מתחלפות", משום שהם מסבירים שני דברים שונים. הבריאה מסבירה מדוע היום קדוש; מצרים מסבירה מדוע ניתן דווקא לנו, כי עבדים אינם יכולים לנוח כשהם רוצים.

לכן המצווה באה "לקבץ שני הענינים, האמנת דעת אמתי – והוא חידוש העולם", ולזכירת חסד ה׳ בהוציאו אותנו מסבלות מצרים: "וזכור חסדי האלוה עלינו". יום אחד משרת גם את השכל וגם את הגוף.

### קולות מעבר למצווה

אחד העם, הוגה חילוני, כתב בסוף המאה התשע עשרה, במילים שלנו, שיותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם: בכל שבוע החזירה את נשמתו של עם שחוק מעבודה קשה ומגלות. אברהם יהושע השל תיאר את השבת, שוב במילים שלנו, כקדושה בזמן ולא במקום.

ההשקפות נבדלות במה שהן נשענות עליו: התורה והרמב״ם על ציווי ה׳, אחד העם על תפקידה בהישרדות העם. בתשובה טובה משווים את שני הטעמים שבתורה, מציגים את החיבור של הרמב״ם ומעמידים לצדם עמדה נוספת בהגינות.

## תרגול: השבת במחשבת ישראל

לתלמידי כיתה י״א שלומדים מחשבת ישראל. קראו את המקורות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **בשמות נאמר "זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" ובדברים "שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". מה ההבדל בין שתי המילים?** — זכור מכוון למעשה של מחשבה ודיבור, לזכור את היום ולהכריז על קדושתו; שמור מכוון לשמירה עליו, להימנעות ממלאכה. יחד הם מתארים את מה שהשבת דורשת.
2. **השלימו את שתי המשבצות הריקות בטבלה.** — הטעם בדברים: עבד היית במצרים וה׳ הוציאך. מה מדגיש ספר שמות: את קדושת היום, כי ה׳ שבת אחרי הבריאה.
3. **ספר דברים מוסיף: "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ". מדוע התוספת באה דווקא בנוסח המזכיר את מצרים?** — מי שזוכר שהיה עבד חייב לתת מנוחה למי שעובד אצלו. זיכרון העבדות הופך לחובה של הגינות כלפי החלש.
4. **"בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם". מה פירוש הדבר שהשבת היא אות?** — היא סימן לברית בין ה׳ לישראל, המתחדש בכל שבוע, כמו טבעת או דגל המעידים על קשר, ולא רק יום חופש.
5. **כתבו את הטעם השני בתרשים של מורה נבוכים ב, לא.** — מצרים: מנוחה לגוף. היינו עבדים שלא יכלו לנוח כרצונם, ולכן ניתן לנו יום מנוחה; יחד עם הבריאה, המצווה מחברת דעת אמת וטובת הגוף.
6. **הרמב״ם כותב: "ולזה צונו בתורה להגדיל זה היום עד שיתקים יסוד חידוש העולם ויתפרסם במציאות". איך יכולה שביתה ממלאכה ללמד אמונה?** — כשכולם שובתים באותו יום ושואלים למה, התשובה, כי ששת ימים עשה ה׳, חוזרת בכל שבוע; מעשה שומר על אמונה חיה בקרב הרבים.
7. **כתבו בטבלה את עמדת אחד העם והסבירו במה היא שונה מעמדת הרמב״ם.** — מה ששמר על העם: השבת שמרה על רוח העם היהודי בגלות. הרמב״ם מסביר את השבת בציווי ה׳ ובלקחיו; אחד העם בתפקידה ההיסטורי, בלי להישען על ציווי.
8. **כתבו פסקה: איזה טעם לשבת מדבר יותר לתלמיד היום? השתמשו בשני מקורות מן הדף ונמקו את עמדתכם.** — תשובה טובה מציגה שני טעמים עם מקורות (בריאה, שמות כ; חירות, דברים ה; החיבור של הרמב״ם במורה נבוכים ב, לא; אחד העם), מסבירה כל אחד וטוענת עמדה בכבוד, בלי לבטל את האחרים.

## שאלות נפוצות

### למה יש לשבת שני טעמים?

עשרת הדיברות מופיעים בשמות כ ובדברים ה. בשמות הטעם הוא הבריאה, בדברים יציאת מצרים. הרמב״ם מסביר שטעם אחד מסביר את קדושת היום והשני את נתינתו לישראל.

### מה ההבדל בין זכור לשמור?

זכור פותח את המצווה בשמות; שמור פותח אותה בדברים. הזכירה היא ציון פעיל של היום; השמירה היא הגנה עליו בהימנעות ממלאכה.

### מי אמר שהשבת שמרה על עם ישראל?

הרעיון הוא של אחד העם, ממאמרו על השבת והציונות בסוף המאה התשע עשרה: יותר משישראל שמרו את השבת, השבת שמרה עליהם וחידשה את רוח העם בכל שבוע.

### למה הרמב״ם מעמיד את השבת גבוה כל כך?

במורה נבוכים ב, לא הוא קורא לה שלישית לאחר האמונה במציאות ה׳ ובאחדותו, משום ששמירתה בכל שבוע מבססת בציבור את האמונה שהעולם נברא.

### איך עונים בבחינה על שאלת השבת?

משווים את שני הנוסחים עם ציטוטים, מסבירים את שני הטעמים, מציגים את החיבור של הרמב״ם במורה נבוכים ב, לא, ומוסיפים עמדה נוספת, כמו של אחד העם, בלשון הוגנת.
