# מהי תפילה במחשבת ישראל?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [מחשבת ישראל: השגחה, נבואה ומצוות](https://www.lessons.co.il/he/השגחה-נבואה-ומצוות) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/השגחה-נבואה-ומצוות/מהי-תפילה-במחשבת-ישראל

במחשבת ישראל התפילה היא "עבודה שבלב": הרמב״ם מונה אותה כמצוות עשה מן התורה בכל יום, שבה אדם משבח את ה׳, מבקש את צרכיו ונותן הודיה. הנוסח הקבוע בא מאוחר יותר, מעזרא ובית דינו. ריה״ל מוסיף שהתפילה לנפש כמזון לגוף, ושאסור שתהפוך להרגל של תוכי.

## הסבר על הנושא

### עבודה שבלב

התורה מצווה "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל־לְבַבְכֶם" (דברים יא, יג), וחכמים שאלו מהי העבודה הזאת. הרמב״ם מביא את תשובתם: "אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה" (הלכות תפילה א, א). לפיו התפילה היא מצוות עשה, להתפלל בכל יום.

ומיד הוא מוסיף: "ואין מנין התפלות מן התורה. ואין משנה התפלה הזאת מן התורה. ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה". הטעות הנפוצה היא לחשוב שהסידור ניתן בסיני. מה שהתורה מצווה הוא הפנייה אל ה׳; הצורות באו מאוחר יותר.

### שבח, בקשה, הודיה

למצווה יש צורה: האדם "ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה" (א, ב). כל אחד לפי יכולתו: "וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו" (א, ג), ממשה רבנו ועד עזרא.

לסדר יש היגיון אנושי: מי שמבקש לפני שהוא משבח הופך את ה׳ למשרת צרכיו; מי שמבקש ואינו מודה שוכח את מה שקיבל.

### למה נקבע הנוסח

אחרי חורבן הבית הראשון, מסביר הרמב״ם, התערבבו הגולים בפרס, ביוון ובשאר האומות, וילדיהם לא יכלו עוד לבטא את צורכיהם בעברית. לכן "וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר" (א, ד): שלוש ברכות שבח, שלוש הודיה, ובקשות ביניהן, כדי שיהיו ערוכות בפי כולם.

הם גם קבעו "וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות" (א, ה): תפילות שחרית ומנחה כנגד שני התמידים. הנוסח הקבוע פתר בעיה אחת ויצר אחרת: מילים הנאמרות מתוך הרגל.

### כוונה, ומזון הנפש

הרמב״ם עונה על הסכנה בהלכה: "כל תפלה שאינה בכונה אינה תפלה" (ד, טו). ריה״ל מבקש מן המתפלל שלא ידבר "ולא יבטא בתפלתו על דרך המנהג והטבע כמו הזרזיר והבבגא" (הכוזרי ג, ה), אלא במחשבה בכל מילה.

לפי ריה״ל התפילה מזינה את הנפש: "והסדר הזה מהנפש כסדר המזון מהגוף, מתפלל לנפשו ונזון לגופו", וברכתה נמשכת עד התפילה הבאה, כמו שכוח הסעודה נמשך עד הסעודה הבאה. בתשובה טובה מחברים את המצווה, את תולדות התפילה הקבועה ואת מקומה של הכוונה.

## תרגול: תפילה במחשבת ישראל

לתלמידי כיתה י״א שלומדים מחשבת ישראל. קראו את המקורות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הרמב״ם כותב: "אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה". מדוע אולי נקראת התפילה עבודה שבלב?** — העבודה במקדש נעשתה בידיים, בקורבנות; התפילה היא עבודה הנעשית בפנים, במחשבה וברגש, הפונה אל ה׳.
2. **כתבו את החלק האמצעי בסדר התפילה.** — בקשה: אחרי השבח האדם שואל את צרכיו, ואחר כך נותן הודיה (הלכות תפילה א, ב).
3. **"ואין מנין התפלות מן התורה. ואין משנה התפלה הזאת מן התורה. ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה". אם כן, מה מן התורה?** — המצווה עצמה: להתפלל בכל יום, לפנות אל ה׳ בשבח, בבקשה ובהודיה. המניין, הנוסח והזמנים הקבועים נתקנו מאוחר יותר בידי חכמים.
4. **כתבו את השלב החסר בתולדות התפילה והסבירו מדוע היה נחוץ.** — עזרא תיקן שמונה עשרה ברכות: בגלות התערבבו הלשונות ובני האדם לא יכלו להתפלל כראוי בעברית, ולכן בית דינו של עזרא נתן לכולם את אותן מילים (א, ד).
5. **"כל תפלה שאינה בכונה אינה תפלה". כיצד עונה ההלכה על הסכנה שיוצר הנוסח הקבוע?** — מילים קבועות אפשר לומר בלי לחשוב; ההלכה עושה את הכוונה לחלק מהגדרת התפילה, כך שמילים הנאמרות מתוך הרגל אינן נחשבות תפילה.
6. **ריה״ל מזהיר מתפילה "ולא יבטא בתפלתו על דרך המנהג והטבע כמו הזרזיר והבבגא". מה פירוש הדימוי?** — התוכי חוזר על מילים שאינו מבין. מי שאומר את התפילות רק מתוך הרגל דומה לו: המילים נכונות, אבל אין בהן כוונה.
7. **כתבו מה מקביל לסעודה בצד הנפש, והסבירו את השוואת ריה״ל.** — תפילה: כמו שהמזון מחזק את הגוף עד הסעודה הבאה, התפילה מחזקת את הנפש עד התפילה הבאה, ובלעדיה הנפש מתעכרת מעסקי היום (הכוזרי ג, ה).
8. **כתבו פסקה: האם התפילה הקבועה עוזרת לעבודה שבלב או מפריעה לה? השתמשו בשני מקורות מן הדף ובעמדתכם.** — תשובה טובה מסבירה מדוע קבע עזרא את התפילות (א, ד), את סכנת המילים מתוך הרגל ואת התשובות לה (ד, טו; התוכי בכוזרי ג, ה), וטוענת עמדה מנומקת, למשל שהנוסח הקבוע נותן קול לכל אחד אם הכוונה ממלאת אותו.

## שאלות נפוצות

### האם התפילה היא מצווה מן התורה?

לפי הרמב״ם, כן: מצוות עשה יומית הנלמדת מן הפסוק ולעבדו בכל לבבכם. אבל מניין התפילות, נוסחן וזמניהן הם מדברי חכמים, מעזרא ובית דינו ואילך.

### מי כתב את תפילת העמידה?

לפי הרמב״ם, עזרא ובית דינו תיקנו את שמונה עשרה הברכות אחרי הגלות, כשבני האדם לא יכלו עוד לבטא את עצמם היטב בעברית. ברכה נוספה מאוחר יותר, ולכן בעמידה של חול יש היום תשע עשרה.

### מהי כוונה?

כוונה היא לדעת לפני מי עומדים ולהתכוון למילים. הרמב״ם פוסק שתפילה בלא כוונה אינה תפילה, ושיש לחזור ולהתפלל בכוונה (הלכות תפילה ד, טו).

### למה מתפללים שלוש פעמים ביום?

הרמב״ם מסביר שחכמים קבעו את מניין התפילות כמניין הקורבנות: שחרית ומנחה כנגד שני התמידים, ומוסף ביום שיש בו קורבן מוסף. לתפילת ערבית יש תולדה משלה.

### מה אומר הכוזרי על התפילה?

בכוזרי ג, ה התפילה היא מזון הנפש: היא מחזיקה את האדם בין תפילה לתפילה כמו שהסעודות מחזיקות את הגוף. ריה״ל מבקש שתיאמר במחשבה בכל מילה, ולא מתוך הרגל כמו תוכי.
