# מהו טעם הקורבנות לפי הרמב״ם והרמב״ן?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [מחשבת ישראל: השגחה, נבואה ומצוות](https://www.lessons.co.il/he/השגחה-נבואה-ומצוות) · כיתה י״א · 2026-11-12 · https://www.lessons.co.il/he/השגחה-נבואה-ומצוות/מהו-טעם-הקורבנות-לפי-הרמבם-והרמבן

הרמב״ם והרמב״ן נותנים טעמים מנוגדים לקורבנות. הרמב״ם (מורה נבוכים ג, לב) סובר שהתורה השאירה את דרך העבודה של זמנה, הקורבן, והפנתה אותה לה׳, כדי להרחיק בהדרגה מעבודה זרה. הרמב״ן (על ויקרא א, ט) דוחה זאת: נח והבל הקריבו לפני שהייתה עבודה זרה, והקורבן מראה לאדם שמגיע לו מה שנעשה לבהמה.

## הסבר על הנושא

### הרמב״ם: בלי קפיצה פתאומית

הרמב״ם מתחיל מטבע האדם: "שאי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך פתאום" (מורה נבוכים ג, לב). כשניתנה התורה עבדו כל העמים בקורבנות בהמה. לאסור זאת בבת אחת, הוא אומר, היה כאילו יבוא נביא היום ויאמר שה׳ מצווה לא להתפלל. כאן מתחילה מחלוקת טעם הקורבנות.

לכן "ומפני זה השאיר ית׳ מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לנבראים ולענינים דמיוניים שאין אמיתות להם – לשמו ית׳". כך נהגה התורה גם בדרך ממצרים: "וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" (שמות יג, יז), אלא בסיבוב, עד שיוכלו לעמוד במלחמה.

### הכוונה הראשונה

לפי הרמב״ם הקורבן הוא אמצעי, והמטרה שמעבר לו: "והיא – השגתו ית׳ והנחת ׳עבודה זרה׳". טעות נפוצה היא להסיק שהרמב״ם ראה בקורבנות דבר חסר ערך או שבוטל.

בספר ההלכה שלו הוא פוסק להפך: בימות המשיח "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקדם. מקריבין קרבנות" (הלכות מלכים יא, א). הסבר מוצאה של מצווה אינו מבטל אותה בעיניו.

### הרמב״ן: קורבן של האדם עצמו

הרמב״ן מביא את דברי הרמב״ם ומשיב בחריפות: "והנה הם דברי הבאי, ירפאו שבר גדול וקשיא רבה על נקלה" (על ויקרא א, ט). התורה קוראת לקורבנות ריח ניחוח לה׳; ו"והנה נח בצאתו מן התבה עם שלשת בניו, אין בעולם כשדי או מצרי, הקריב קרבן", וכן הבל. איזו עבודה זרה הם ריפאו?

הטעם שלו: "כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה", ולכן החוטא סומך ידיו על הקורבן, מתוודה, ורואה את הכליות נשרפות ואת הדם נזרק, "כדי שיחשב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא".

### לשקול את השניים

הרמב״ן עצמו קורא לטעם הזה "ואלה דברים מתקבלים מושכים את הלב כדברי אגדה", ומוסיף שהטעם האמיתי הוא סוד נעלם שבקבלה. הרמב״ם מציע הסבר היסטורי השומר על כך שה׳ אינו צריך דבר; הרמב״ן הסבר פנימי השומר על משמעות הקורבן כשלעצמו.

לכל אחד מחיר. על הרמב״ם אפשר לטעון שמצווה המוסברת בעברה נראית פחות נחוצה היום; על הרמב״ן, שקשה להוכיח את קריאתו הסמלית מן הכתוב. בתשובה טובה מציגים את שתיהן, עם ציטוט מכל אחת, ואת ההשגה העיקרית על כל אחת.

## תרגול: טעם הקורבנות לפי הרמב״ם והרמב״ן

לתלמידי כיתה י״א שלומדים מחשבת ישראל. קראו את המקורות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.

1. **הרמב״ם כותב: "שאי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך פתאום". כיצד מסביר העיקרון את הקורבנות?** — בני האדם הורגלו לעבודה בקורבנות; לאסור אותה בבת אחת היה בלתי אפשרי, ולכן התורה השאירה את צורת העבודה והפנתה אותה לה׳, ובכך הרחיקה בהדרגה מעבודה זרה.
2. **השלימו את שתי המשבצות הריקות בעמודת העבודה.** — הסיבוב: קורבן לשם ה׳ במקום לאלילים. המטרה: השגת ה׳ ועזיבת העבודה הזרה.
3. **הרמב״ם משווה את המצווה לדרך ממצרים: "וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" (שמות יג, יז). הסבירו את ההשוואה.** — הדרך הישרה הייתה קשה מדי לעם שזה עתה יצא מעבדות, ולכן ה׳ הוביל אותם בדרך ארוכה כדי להגיע אל המטרה. כך גם עבודה בלי קורבן הייתה קשה מדי, והתורה הלכה בדרך הארוכה של הקורבן כדי להגיע להשגת ה׳.
4. **הרמב״ן משיב: "והנה נח בצאתו מן התבה עם שלשת בניו, אין בעולם כשדי או מצרי, הקריב קרבן". מדוע זו טענה נגד הרמב״ם?** — אם הקורבנות באו רק כנגד מנהג עבודה זרה, מדוע הקריבו נח והבל כשלא הייתה עבודה זרה? קורבנותיהם נתקבלו, ולכן לקורבן יש ערך משלו.
5. **כתבו את החלק בקורבן שכנגד המחשבה והתאווה.** — הכליות נשרפות: הרמב״ן רואה בכליות את כלי המחשבה והתאווה, ולכן שריפתן עונה על החטא שבמחשבה.
6. **"כדי שיחשב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא". מה צריך האדם להרגיש כשהוא מביא קורבן, לפי הרמב״ן?** — שמה שנעשה לבהמה ראוי היה להיעשות לו, ושהוא חי בזכות חסד ה׳. הקורבן הוא מעשה פנימי של תשובה, ולא רק טקס חיצוני.
7. **השלימו את שתי המשבצות הריקות של הרמב״ן בטבלת ההשוואה.** — למה מקריבים: מה שהיה מגיע לו, שחייו של החוטא היו ראויים להילקח לולא חסד ה׳. הראיה: נח והבל, שהקריבו לפני שהייתה עבודה זרה.
8. **כתבו פסקה: איזה טעם לקורבנות משכנע אתכם יותר? הציגו את שניהם עם ציטוט מכל אחד, את ההשגה העיקרית על כל אחד ואת עמדתכם.** — תשובה טובה מציגה את הטעם ההיסטורי של הרמב״ם (ג, לב) ואת הטעם הפנימי של הרמב״ן (ויקרא א, ט) עם ציטוטים, מעלה את ההשגה על כל אחד (מצווה הקשורה לעבר; קריאה שקשה להוכיח) וטוענת עמדה מנומקת.

## שאלות נפוצות

### האם הרמב״ם חשב שהקורבנות רעים?

לא. הוא מסביר מדוע ציוותה עליהם התורה, כצעד הרחק מעבודה זרה אל השגת ה׳, אבל בהלכות מלכים יא, א הוא פוסק שבימות המשיח יקריבו שוב קורבנות.

### למה קרא הרמב״ן לטעם הרמב״ם דברי הבאי?

משום שהתורה קוראת לקורבנות ריח ניחוח לה׳, ומשום שנח והבל הקריבו כשלא הייתה עבודה זרה לרפא. לדעת הרמב״ן מצווה אינה יכולה להיות רק ויתור לטעות.

### מהו הטעם של הרמב״ן לקורבנות?

שהחוטא, הסומך ידיו על הקורבן, מתוודה ורואה אותו נשרף, ירגיש שזה מה שהיה ראוי לו עצמו ושהוא חי בחסד ה׳. הוא מוסיף שיש גם טעם נסתר על דרך הקבלה.

### מה הקשר בין סיבוב המדבר לקורבנות?

במורה נבוכים ג, לב משווה ביניהם הרמב״ם: ה׳ הוביל את ישראל בדרך ארוכה משום שהקצרה, דרך ארץ פלשתים, הייתה קשה מדי, וציווה על קורבן משום שעבודה בלעדיו הייתה קשה מדי באותו זמן.

### איך עונים בבחינה על טעם הקורבנות?

מציגים את שיטת הרמב״ם עם מורה נבוכים ג, לב, את תשובת הרמב״ן וטעמו בפירושו לויקרא א, ט, משווים ביניהם בשאלה מדוע נצטווה הקורבן, ושוקלים השגה אחת על כל אחד.
