- מחשבת ישראל: השגחה, נבואה ומצוות
מהו טעם הקורבנות לפי הרמב״ם והרמב״ן?
הרמב״ם והרמב״ן נותנים טעמים מנוגדים לקורבנות. הרמב״ם (מורה נבוכים ג, לב) סובר שהתורה השאירה את דרך העבודה של זמנה, הקורבן, והפנתה אותה לה׳, כדי להרחיק בהדרגה מעבודה זרה. הרמב״ן (על ויקרא א, ט) דוחה זאת: נח והבל הקריבו לפני שהייתה עבודה זרה, והקורבן מראה לאדם שמגיע לו מה שנעשה לבהמה.
הסבר על הנושא
הרמב״ם: בלי קפיצה פתאומית
הרמב״ם מתחיל מטבע האדם: "שאי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך פתאום" (מורה נבוכים ג, לב). כשניתנה התורה עבדו כל העמים בקורבנות בהמה. לאסור זאת בבת אחת, הוא אומר, היה כאילו יבוא נביא היום ויאמר שה׳ מצווה לא להתפלל. כאן מתחילה מחלוקת טעם הקורבנות.
לכן "ומפני זה השאיר ית׳ מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לנבראים ולענינים דמיוניים שאין אמיתות להם – לשמו ית׳". כך נהגה התורה גם בדרך ממצרים: "וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" (שמות יג, יז), אלא בסיבוב, עד שיוכלו לעמוד במלחמה.
הכוונה הראשונה
לפי הרמב״ם הקורבן הוא אמצעי, והמטרה שמעבר לו: "והיא – השגתו ית׳ והנחת ׳עבודה זרה׳". טעות נפוצה היא להסיק שהרמב״ם ראה בקורבנות דבר חסר ערך או שבוטל.
בספר ההלכה שלו הוא פוסק להפך: בימות המשיח "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקדם. מקריבין קרבנות" (הלכות מלכים יא, א). הסבר מוצאה של מצווה אינו מבטל אותה בעיניו.
הרמב״ן: קורבן של האדם עצמו
הרמב״ן מביא את דברי הרמב״ם ומשיב בחריפות: "והנה הם דברי הבאי, ירפאו שבר גדול וקשיא רבה על נקלה" (על ויקרא א, ט). התורה קוראת לקורבנות ריח ניחוח לה׳; ו"והנה נח בצאתו מן התבה עם שלשת בניו, אין בעולם כשדי או מצרי, הקריב קרבן", וכן הבל. איזו עבודה זרה הם ריפאו?
הטעם שלו: "כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה", ולכן החוטא סומך ידיו על הקורבן, מתוודה, ורואה את הכליות נשרפות ואת הדם נזרק, "כדי שיחשב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא".
לשקול את השניים
הרמב״ן עצמו קורא לטעם הזה "ואלה דברים מתקבלים מושכים את הלב כדברי אגדה", ומוסיף שהטעם האמיתי הוא סוד נעלם שבקבלה. הרמב״ם מציע הסבר היסטורי השומר על כך שה׳ אינו צריך דבר; הרמב״ן הסבר פנימי השומר על משמעות הקורבן כשלעצמו.
לכל אחד מחיר. על הרמב״ם אפשר לטעון שמצווה המוסברת בעברה נראית פחות נחוצה היום; על הרמב״ן, שקשה להוכיח את קריאתו הסמלית מן הכתוב. בתשובה טובה מציגים את שתיהן, עם ציטוט מכל אחת, ואת ההשגה העיקרית על כל אחת.
תרגול: טעם הקורבנות לפי הרמב״ם והרמב״ן
לתלמידי כיתה י״א שלומדים מחשבת ישראל. קראו את המקורות המודפסים בדף, ענו על כל שאלה, ובדקו את עצמכם מול התשובות.
בחינם, בלי הרשמה. דף התשובות מודפס בעמוד השני. יצירה מחדש של דף עבודה באותו נושא דורשת חשבון חינם.
הרמב״ם כותב: "שאי אפשר לצאת מן ההפך אל ההפך פתאום". כיצד מסביר העיקרון את הקורבנות?
השלימו את שתי המשבצות הריקות בעמודת העבודה.
הרמב״ם משווה את המצווה לדרך ממצרים: "וְלֹא־נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" (שמות יג, יז). הסבירו את ההשוואה.
הרמב״ן משיב: "והנה נח בצאתו מן התבה עם שלשת בניו, אין בעולם כשדי או מצרי, הקריב קרבן". מדוע זו טענה נגד הרמב״ם?
כתבו את החלק בקורבן שכנגד המחשבה והתאווה.
"כדי שיחשב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא". מה צריך האדם להרגיש כשהוא מביא קורבן, לפי הרמב״ן?
השלימו את שתי המשבצות הריקות של הרמב״ן בטבלת ההשוואה.
כתבו פסקה: איזה טעם לקורבנות משכנע אתכם יותר? הציגו את שניהם עם ציטוט מכל אחד, את ההשגה העיקרית על כל אחד ואת עמדתכם.
שאלות נפוצות
האם הרמב״ם חשב שהקורבנות רעים?
לא. הוא מסביר מדוע ציוותה עליהם התורה, כצעד הרחק מעבודה זרה אל השגת ה׳, אבל בהלכות מלכים יא, א הוא פוסק שבימות המשיח יקריבו שוב קורבנות.
למה קרא הרמב״ן לטעם הרמב״ם דברי הבאי?
משום שהתורה קוראת לקורבנות ריח ניחוח לה׳, ומשום שנח והבל הקריבו כשלא הייתה עבודה זרה לרפא. לדעת הרמב״ן מצווה אינה יכולה להיות רק ויתור לטעות.
מהו הטעם של הרמב״ן לקורבנות?
שהחוטא, הסומך ידיו על הקורבן, מתוודה ורואה אותו נשרף, ירגיש שזה מה שהיה ראוי לו עצמו ושהוא חי בחסד ה׳. הוא מוסיף שיש גם טעם נסתר על דרך הקבלה.
מה הקשר בין סיבוב המדבר לקורבנות?
במורה נבוכים ג, לב משווה ביניהם הרמב״ם: ה׳ הוביל את ישראל בדרך ארוכה משום שהקצרה, דרך ארץ פלשתים, הייתה קשה מדי, וציווה על קורבן משום שעבודה בלעדיו הייתה קשה מדי באותו זמן.
איך עונים בבחינה על טעם הקורבנות?
מציגים את שיטת הרמב״ם עם מורה נבוכים ג, לב, את תשובת הרמב״ן וטעמו בפירושו לויקרא א, ט, משווים ביניהם בשאלה מדוע נצטווה הקורבן, ושוקלים השגה אחת על כל אחד.

נשארה שאלה? שאלו את לסי
כל שאלה על המקצוע הזה. לסי עונה כאן, צעד אחר צעד.
אפשר לשאול למשל
כדי לשאול צריך חשבון חינם; השאלה שלכם נשמרת בזמן ההרשמה. התשובות נכתבות בבינה מלאכותית ועלולות לכלול טעויות. לסי לא נותן ייעוץ רפואי או משפטי.
ללמוד את זה עם מורה
ללמוד את הנושא בשיעור חי עם לסי
לסי, המורה מבוסס הבינה המלאכותית, מסביר את זה בקול על לוח, עם בחנים קצרים, בקצב שלכם. 60 הדקות הראשונות בחינם.