# מה הייתה פרשת אקסודוס?

> נכתב בעזרת בינה מלאכותית · [הציונות והקמת מדינת ישראל](https://www.lessons.co.il/he/הציונות-והקמת-מדינת-ישראל) · כיתה י״א · 2026-11-09 · https://www.lessons.co.il/he/הציונות-והקמת-מדינת-ישראל/מה-הייתה-פרשת-אקסודוס

פרשת אקסודוס התרחשה ביולי 1947, כאשר ספינת המעפילים „יציאת אירופה תש״ז” הפליגה מצרפת לארץ ישראל ועליה יותר מ-4,500 ניצולי שואה. הצי הבריטי תקף את הספינה בלב ים, גירש את המעפילים בחזרה לאירופה, ולבסוף הוריד אותם בכוח על אדמת גרמניה. התמונות עוררו זעזוע עולמי ותרמו להחלטת האו״ם לסיים את המנדט הבריטי.

## הסבר על הנושא

### הרקע: שארית הפליטה ומאבק ההעפלה

בסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 נותרו באירופה מאות אלפי ניצולי שואה יהודים, שכונו שארית הפליטה. רובם שהו במחנות עקורים בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה. במחנות אלה הקימו הניצולים הנהגה עצמית, בתי ספר, עיתונים ומפלגות, וקראו לעלות לארץ ישראל. תנועת הבריחה סייעה לכ-250,000 יהודים לחצות גבולות באירופה בדרכם אל נמלי הים התיכון.

בריטניה החזיקה במדיניות הספר הלבן מ-1939, שהגבילה מאוד את כניסת היהודים לארץ מתוך רצון לשמור על יחסים טובים עם מדינות ערב ועל אינטרסים אסטרטגיים במזרח התיכון. המוסד לעלייה ב׳, ארגון של ההגנה, רכש ספינות ישנות והוביל מעפילים בחשאי. החל מקיץ 1946 יירט הצי הבריטי את מרבית הספינות וגירש כ-52,000 מעפילים למחנות מעצר מגודרים בקפריסין.

### מהלך הפרשה: מצרפת ועד נמל המבורג

ביולי 1947 יצאה מנמל סט בצרפת ספינת המעפילים „יציאת אירופה תש״ז” (אקסודוס), שהובילה 4,515 ניצולים, בהם נשים וילדים רבים. ב-18 ביולי, כשהתקרבה לחופי הארץ, נגחו בה משחתות בריטיות. חיילים בריטים עלו על הסיפון, נתקלו בהתנגדות עיקשת של המעפילים שכללה השלכת קופסאות שימורים ומקלות, וירו באש חיה שהביאה למותם של שלושה מעפילים ולפציעת עשרות.

שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, החליט לשבור את דפוס הגירוש לקפריסין ולשלוח מסר מרתיע: המעפילים הועלו על שלוש ספינות גירוש בריטיות והוחזרו לנמל המוצא בצרפת. בפורט-דה-בוק סירבו המעפילים לרדת אל החוף במשך שבועות, למרות החום הכבד והצפיפות בתאים. בתגובה שלחה בריטניה את הספינות אל אזור הכיבוש הבריטי בהמבורג שבגרמניה, ושם, לעיני עיתונאים וצלמים מכל העולם, נגררו ניצולי השואה בכוח בחזרה אל אדמת גרמניה.

### ההשפעה המדינית והוויכוח ההיסטוריוגרפי

פרשת אקסודוס התרחשה בדיוק בעת שחברי ועדת החקירה של האו״ם, אונסקו״פ, שהו בארץ ישראל. נציגי הוועדה ביקרו בנמל חיפה, ראו את הספינה החבולה ואת יחס הבריטים למעפילים, ולאחר מכן עקבו אחר האירועים באירופה. המראות של ניצולי מחנות ההשמדה מובלים בכוח בידי חיילים בריטים למחנות מעצר בגרמניה עוררו זעם בדעת הקהל הבין-לאומית. עדות זו שכנעה רבים מחברי הוועדה כי המנדט הבריטי פשט את הרגל, ותרמה להמלצתם לסיים את המנדט ולחלק את הארץ.

במחקר ההיסטורי מתקיים ויכוח לגבי מקומם של הניצולים במאבק. גישה אחת מדגישה את הבחירה והעוצמה של הניצולים: עדויות רבות מלמדות שהעקורים דרשו בעצמם לעלות, סירבו להצעות מקלט חלופיות ובחרו להתנגד לבריטים. גישה אחרת טוענת שההנהגה הציונית בראשות דוד בן-גוריון ניצלה את מצוקת הפליטים כמנוף תעמולתי ומדיני מול בריטניה והאו״ם, מתוך ידיעה שהעימות ישרת את המאבק להקמת מדינה יהודית.

## דף עבודה: שארית הפליטה, ההעפלה ופרשת אקסודוס

דף עבודה בהיסטוריה לכיתה י״א. ענו על השאלות על פי ההסבר שנלמד בכיתה ומקור המידע המצורף.

1. **ציינו מה היו מחנות העקורים, היכן פעלו ומי ניהל בהם את חיי היומיום.** — מחנות העקורים פעלו לאחר 1945 בעיקר באזורי הכיבוש של בעלות הברית בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. אף שהצבאות וסוכנות הסעד של האו״ם שלטו בהם מנהלית, הניצולים עצמם הקימו הנהגה עצמית (ועדים), בתי ספר ותרבות.
2. **מה היה תפקידו של המוסד לעלייה ב׳ וכיצד התמודדו הבריטים עם פעילותו מ-1946?** — המוסד לעלייה ב׳ ארגן ספינות מעפילים חשאיות לארץ ישראל. הבריטים הטילו סגר ימי, יירטו את הספינות וגירשו את המעפילים למחנות מעצר בקפריסין.
3. **הסבירו מדוע החליטה ממשלת בריטניה להחזיר את מעפילי אקסודוס לאירופה במקום לשלחם לקפריסין.** — שר החוץ הבריטי ארנסט בווין ביקש להרתיע את המעפילים ואת המארגנים, ולהוכיח לממשלות באירופה (כמו צרפת) שספינות שיצאו מחופיהן יוחזרו אליהן.
4. **כיצד השפיעה הפרשה על ועדת אונסקו״פ (UNSCOP) שביקרה בארץ ביולי 1947?** — חברי הוועדה חזו בפגיעה בספינה ובגירוש, והתרשמו שהמנדט הבריטי אינו בר-קיימא מוסרית ומעשית ושמצוקת העקורים קשורה ישירות לצורך במדינה יהודית.
5. **ניתוח עמדות: היסטוריון א׳ טוען שהעקורים היו כלי משחק פוליטי בידי ההנהגה ביישוב, ואילו היסטוריון ב׳ טוען שהם פעלו כסובייקטים עצמאיים. נסחו בקצרה נימוק אחד התומך בכל עמדה מתוך פרשת אקסודוס.** — תמיכה בהיסטוריון א׳: ההנהגה הציונית בחרה בספינה גדולה ודאגה לסיקור תקשורתי נרחב כדי להפעיל לחץ בין-לאומי. תמיכה בהיסטוריון ב׳: המעפילים סירבו בעצמם לרדת בצרפת מרצונם החופשי, פתחו בשביתת רעב והצהירו כי ירדו רק בארץ ישראל.

## שאלות נפוצות

### מדוע נקראה הספינה „יציאת אירופה תש״ז” לצד השם אקסודוס?

השם המקורי של האונייה האמריקאית היה „הנשיא וורפילד”. המוסד לעלייה ב׳ שינה את שמה בהפלגה ל״יציאת אירופה תש״ז" כדי לדמות את מסע הניצולים ליציאת מצרים המקראית (Exodus) המתרחשת מחדש בעת המודרנית.

### כמה מעפילים שהו במחנות המעצר בקפריסין באותה תקופה?

בין אוגוסט 1946 לתחילת 1949 שהו במחנות קפריסין כ-52,000 מעפילים. הם שוחררו בהדרגה ועלו לישראל בעיקר לאחר הקמת המדינה וסיום המנדט הבריטי.

### מה היה ארגון הבריחה וכיצד הוא קשור להעפלה?

הבריחה הייתה תנועה מאורגנת שסייעה לכ-250,000 ניצולי שואה ממזרח אירופה לחצות גבולות באופן בלתי לגאלי לעבר מחנות העקורים ונמלי הים באיטליה ובצרפת, שם המתינו להם ספינות ההעפלה.

### מה קרה בסופו של דבר למעפילי אקסודוס לאחר שהורדו בהמבורג?

המעפילים שוכנו במחנות באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. מרביתם סירבו להשתקע שם, וכעבור חודשים ספורים יצאו שוב בעזרת תנועת הבריחה ועלו לישראל עם פתיחת שערי המדינה ב-1948.
